קהלת 9‏:1‏-18

  • ‏”‏לכול מקרה אחד”‏ ‏(‏1–3‏)‏

  • ליהנות מהחיים למרות המוות ‏(‏4–12‏)‏

    • המתים אינם יודעים מאומה ‏(‏5‏)‏

    • אין שום מעשה בשאול ‏(‏10‏)‏

    • עת ופגע ‏(‏11‏)‏

  • החוכמה אינה מוערכת תמיד ‏(‏13–18‏)‏

ט  לָכֵן לְכָל זֶה נָתַתִּי לִבִּי וְהִסַּקְתִּי שֶׁהַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים,‏ וְכֵן גַּם מַעֲשֵׂיהֶם,‏ הֵם בִּידֵי הָאֱלֹהִים.‏ בְּנֵי הָאָדָם אֵינָם מוּדָעִים לְכָל הָאַהֲבָה וְהַשִּׂנְאָה שֶׁהָיוּ לִפְנֵיהֶם.‏  לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד,‏* לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע,‏ לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא,‏ לַזּוֹבְחִים וּלְאֵלֶּה אֲשֶׁר אֵינָם זוֹבְחִים.‏ הַטּוֹב הוּא כַּחוֹטֵא;‏ הַנִּשְׁבָּע הוּא כְּמִי שֶׁנִּזְהָר לְהִשָּׁבַע שְׁבוּעָה.‏  זֶהוּ דָּבָר מַטְרִיד הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ:‏ מִכֵּיוָן שֶׁלַּכֹּל מִקְרֶה אֶחָד,‏* גַּם לֵב בְּנֵי הָאָדָם מָלֵא רַע;‏ וְיֵשׁ שִׁגָּעוֹן בִּלְבָבָם בְּמַהֲלַךְ חַיֵּיהֶם,‏ וְאָז הֵם מֵתִים!‏*  יֵשׁ תִּקְוָה לְמִי שֶׁבְּקֶרֶב הַחַיִּים,‏ כִּי כֶּלֶב חַי טוֹב מֵאַרְיֵה מֵת.‏  כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים* שֶׁיָּמוּתוּ,‏ אַךְ הַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה,‏ וְאֵין עוֹד לָהֶם שָׂכָר,‏* כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם.‏  גַּם אַהֲבָתָם וְגַם שִׂנְאָתָם וְגַם קִנְאָתָם כְּבָר אָבְדוּ,‏ וְאֵין לָהֶם עוֹד שׁוּם חֵלֶק בְּכָל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.‏  לֵךְ,‏ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה אֶת מְזוֹנְךָ,‏ וּשְׁתֵה בְּלֵב טוֹב* אֶת יֵינְךָ,‏ כִּי הָאֱלֹהִים כְּבָר שְׂבַע רָצוֹן מִמַּעֲשֶׂיךָ.‏  בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים,‏* וְאַל תִּמָּנַע מִלָּשִׂים שֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ.‏  מְצָא הֲנָאָה בַּחַיִּים עִם אִשְׁתְּךָ הָאֲהוּבָה כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ הַהַבְלוּתִיִּים,‏ אֲשֶׁר הוּא נָתַן לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,‏ כָּל יְמֵי הֶבְלְךָ,‏ כִּי זֶה חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.‏ 10  כָּל אֲשֶׁר מוֹצֵאת יָדְךָ לַעֲשׂוֹת,‏ עֲשֵׂה בְּכָל כּוֹחֲךָ,‏ כִּי אֵין מַעֲשֶׂה* וְתִכְנוּן וְיֶדַע וְחָכְמָה בַּשְּׁאוֹל,‏* אֲשֶׁר לְשָׁם אַתָּה הוֹלֵךְ.‏ 11  רָאִיתִי דָּבָר נוֹסָף תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,‏ שֶׁקַּלֵּי הָרַגְלַיִם לֹא תָּמִיד מְנַצְּחִים בַּמֵּרוֹץ,‏ וְהַגִּבּוֹרִים לֹא תָּמִיד מְנַצְּחִים בַּקְּרָב,‏ וְגַם הַחֲכָמִים לֹא תָּמִיד מַשִּׂיגִים מָזוֹן,‏ וְגַם הַנְּבוֹנִים לֹא תָּמִיד זוֹכִים בָּעֹשֶׁר,‏ וְגַם בַּעֲלֵי הַיֶּדַע לֹא תָּמִיד נוֹחֲלִים הַצְלָחָה,‏ כִּי עֵת וָפֶגַע* מַשִּׂיגִים אֶת כֻּלָּם.‏ 12  כִּי הָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת עִתּוֹ.‏ כְּפִי שֶׁדָּגִים נִלְכָּדִים בְּרֶשֶׁת רָעָה וְצִפּוֹרִים נִלְכָּדוֹת בְּמַלְכֹּדֶת,‏ כָּךְ בְּנֵי הָאָדָם נִלְכָּדִים בְּעֵת אָסוֹן,‏ כַּאֲשֶׁר הוּא נוֹפֵל עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם.‏ 13  גַּם אֶת זֶה רָאִיתִי לְגַבֵּי חָכְמָה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,‏ וְהַדָּבָר הִרְשִׁים אוֹתִי:‏ 14  הָיְתָה עִיר קְטַנָּה וּבָהּ אֲנָשִׁים מְעַטִּים;‏ וּבָא נֶגְדָּהּ מֶלֶךְ חָזָק וְהִקִּיף אוֹתָהּ וּבָנָה נֶגְדָּהּ מִבְנֵי מָצוֹר גְּדוֹלִים.‏ 15  בְּתוֹכָהּ נִמְצָא אִישׁ עָנִי וְחָכָם,‏ וְהוּא הִצִּיל אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ.‏ אַךְ אִישׁ לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הֶעָנִי הַהוּא.‏ 16  וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי:‏ ’‏טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה;‏* אַךְ חָכְמַת הֶעָנִי בְּזוּיָה,‏ וְלֹא נִשְׁמָעִים לִדְבָרָיו’‏.‏ 17  טוֹב לְהִשָּׁמַע לְדִבְרֵיהֶם הָרְגוּעִים שֶׁל הַחֲכָמִים מֵאֲשֶׁר לְזַעֲקוֹתָיו שֶׁל הַמּוֹשֵׁל בְּקֶרֶב כְּסִילִים.‏ 18  טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי מִלְחָמָה,‏ אַךְ חוֹטֵא אֶחָד בִּלְבַד יָכוֹל לַהֲרֹס דְּבָרִים טוֹבִים רַבִּים.‏

הערות שוליים

או ”‏תוצאה אחת;‏ סוף אחד”‏.‏
או ”‏תוצאה אחת;‏ סוף אחד”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ואחריו — אל המתים!‏”‏
או ”‏מודעים לכך”‏.‏
או ”‏גמול”‏.‏
או ”‏בלב שמח”‏.‏
כלומר,‏ בגדים בהירים להבעת מצב רוח מרומם,‏ ולא בגדי אבל.‏
או ”‏עבודה”‏.‏
או ”‏בקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏ואירועים בלתי צפויים”‏.‏
או ”‏עוצמה”‏.‏