רות 2:1-23
ב לְנָעֳמִי הָיָה קְרוֹב מִשְׁפָּחָה מִצַּד בַּעֲלָהּ, וְהוּא הָיָה אָדָם עָשִׁיר מְאוֹד; שְׁמוֹ הָיָה בֹּעַז, וְהוּא הָיָה מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל אֱלִימֶלֶךְ.
2 אָמְרָה רוּת הַמּוֹאָבִיָּה לְנָעֳמִי: ”הַרְשִׁי נָא לִי לָלֶכֶת אֶל הַשָּׂדוֹת וּלְלַקֵּט בֵּין הַשִּׁבּוֹלִים מֵאֲחוֹרֵי מִי שֶׁאֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו”. וְנָעֳמִי אָמְרָה לָהּ: ”לְכִי, בִּתִּי”.
3 אָז יָצְאָה וְהֵחֵלָּה לְלַקֵּט בַּשָּׂדֶה מֵאֲחוֹרֵי הַקּוֹצְרִים, וּבְמִקְרֶה הִגִּיעָה אֶל חֶלְקָה הַשַּׁיֶּכֶת לְבֹעַז, שֶׁהָיָה מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל אֱלִימֶלֶךְ.
4 וְהִנֵּה הִגִּיעַ בֹּעַז מִבֵּית לֶחֶם וְאָמַר לַקּוֹצְרִים: ”יְהֹוָה עִמָּכֶם”. וְהֵם הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה”.
5 וּבֹעַז שָׁאַל אֶת הַבָּחוּר הָאַחְרַאי עַל הַקּוֹצְרִים: ”לְאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה שַׁיֶּכֶת הַבַּחוּרָה הַזֹּאת?”
6 וְהַבָּחוּר הָאַחְרַאי עַל הַקּוֹצְרִים הֵשִׁיב וְאָמַר: ”בַּחוּרָה מוֹאָבִיָּה הִיא שֶׁשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְּׂדוֹת מוֹאָב.
7 הִיא שָׁאֲלָה: ’הַאוּכַל בְּבַקָּשָׁה לְלַקֵּט וְלֶאֱסֹף בֵּין הַשִּׁבּוֹלִים שֶׁנִּקְצְרוּ* וְשֶׁהִשְׁאִירוּ הַקּוֹצְרִים מֵאָחוֹר?’ וְהִיא עָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ מִן הָרֶגַע שֶׁהִגִּיעָה בַּבֹּקֶר וְעַד עַתָּה; וְכָעֵת הִתְיַשְּׁבָה בַּסֻּכָּה לִמְנוּחָה קְצָרָה”.
8 אָמַר בֹּעַז לְרוּת: ”הַקְשִׁיבִי, בִּתִּי. אַל תֵּלְכִי לְלַקֵּט בְּשָׂדֶה אַחֵר, וְאַל תֵּלְכִי לְשׁוּם מָקוֹם אַחֵר; הִשָּׁאֲרִי קְרוֹבָה אֶל פּוֹעֲלוֹתַי.
9 מַקְּדִי מַבָּטֵךְ בַּשָּׂדֶה שֶׁהֵם קוֹצְרִים, וּלְכִי עִם הַבַּחוּרוֹת. צִוִּיתִי עַל הַבַּחוּרִים לֹא לָגַעַת בָּךְ.* כַּאֲשֶׁר תִּהְיִי צְמֵאָה, לְכִי אֶל כַּדֵּי הַמַּיִם וּשְׁתִי מִמָּה שֶׁשָּׁאֲבוּ הַבַּחוּרִים”.
10 אָז נָפְלָה עַל פָּנֶיהָ וְהִשְׁתַּחַוְתָה אַרְצָה וְאָמְרָה לוֹ: ”מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָמָּה שַׂמְתָּ לֵב אֵלַי? הֲרֵי נָכְרִיָּה אֲנִי”.
11 הֵשִׁיב לָהּ בֹּעַז וְאָמַר: ”סֻפַּר לִי בִּמְלוֹאוֹ כָּל מָה שֶׁעָשִׂית לְמַעַן חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת בַּעֲלֵךְ וְשֶׁעָזַבְתְּ אֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ וְאֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ לָלֶכֶת אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא הִכַּרְתְּ קֹדֶם לָכֵן.
12 יִגְמֹל לָךְ יְהֹוָה עַל מַעֲשַׂיִךְ, וּמִי יִתֵּן וּתְקַבְּלִי שָׂכָר שָׁלֵם* מֵאֵת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בָּאת לַחְסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו”.
13 וְהִיא אָמְרָה: ”אֶמְצָא נָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי, כִּי נִחַמְתָּ אוֹתִי וְעוֹדַדְתָּ* אֶת שִׁפְחָתְךָ, וַאֲנִי אֵינֶנִּי אֲפִלּוּ אַחַת מִשִּׁפְחוֹתֶיךָ”.
14 בְּעֵת הָאֲרוּחָה אָמַר לָהּ בֹּעַז: ”גְּשִׁי לְכָאן וְאִכְלִי מִן הַלֶּחֶם וְטִבְלִי אֶת פַּת הַלֶּחֶם שֶׁלָּךְ בַּחֹמֶץ”. הִיא הִתְיַשְּׁבָה לְצַד הַקּוֹצְרִים, וְהוּא הִגִּישׁ לָהּ דְּגָנִים קְלוּיִים, וְהִיא אָכְלָה וְשָׂבְעָה, וְגַם נוֹתַר לָהּ עוֹד מָזוֹן.
15 כַּאֲשֶׁר קָמָה לְלַקֵּט, צִוָּה בֹּעַז עַל בַּחוּרָיו: ”הָנִיחוּ לָהּ לְלַקֵּט אֲפִלּוּ בֵּין הַשִּׁבּוֹלִים שֶׁנִּקְצְרוּ* וְאַל תָּצִיקוּ לָהּ.
16 הַקְפִּידוּ גַּם לְהוֹצִיא עֲבוּרָהּ שִׁבּוֹלִים מִן הָאֲלֻמּוֹת וּלְהַשְׁאִירָן מֵאָחוֹר כְּדֵי שֶׁתְּלַקְּטֵן, וְאַל תֹּאמְרוּ דָּבָר כְּדֵי לַעֲצֹר בַּעֲדָהּ”.
17 לְפִיכָךְ הִיא הִמְשִׁיכָה לְלַקֵּט בַּשָּׂדֶה עַד הָעֶרֶב. כַּאֲשֶׁר חָבְטָה אֶת מָה שֶׁלִּקְּטָה, הָיְתָה לָהּ בְּעֵרֶךְ אֵיפַת* שְׂעוֹרִים.
18 אָז לָקְחָה אוֹתָן וְנִכְנְסָה אֶל הָעִיר, וַחֲמוֹתָהּ רָאֲתָה אֶת מָה שֶׁלִּקְּטָה. רוּת גַּם הוֹצִיאָה וְנָתְנָה לָהּ אֶת הַמָּזוֹן שֶׁנּוֹתַר אַחֲרֵי שֶׁאָכְלָה לָשֹׂבַע.
19 אָמְרָה לָהּ חֲמוֹתָהּ: ”אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם? הֵיכָן עָבַדְתְּ? יְבֹרַךְ הָאִישׁ שֶׁשָּׂם לֵב אֵלַיִךְ”. וְהִיא סִפְּרָה לַחֲמוֹתָהּ עַל מִי שֶׁעָבְדָה אִתּוֹ וְאָמְרָה: ”שֵׁם הָאִישׁ שֶׁעָבַדְתִּי אִתּוֹ הַיּוֹם הוּא בֹּעַז”.
20 אָמְרָה נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ: ”יְבָרֵךְ אוֹתוֹ יְהֹוָה, אֲשֶׁר לֹא עָזַב אֶת חַסְדּוֹ כְּלַפֵּי הַחַיִּים וְהַמֵּתִים”. וְנָעֳמִי הוֹסִיפָה: ”הָאִישׁ הוּא קְרוֹבֵנוּ, אֶחָד מִגּוֹאֲלֵינוּ”.*
21 אָמְרָה רוּת הַמּוֹאָבִיָּה: ”הוּא גַּם אָמַר לִי, ’הִשָּׁאֲרִי קְרוֹבָה אֶל הַצְּעִירִים שֶׁאִתִּי עַד אֲשֶׁר יְסַיְּמוּ אֶת כָּל קְצִירִי’”.
22 וְנָעֳמִי אָמְרָה אֶל רוּת כַּלָּתָהּ: ”מוּטָב, בִּתִּי, שֶׁתֵּצְאִי עִם הַפּוֹעֲלוֹת שֶׁלּוֹ וְלֹא יָצִיקוּ לָךְ בְּשָׂדֶה אַחֵר”.
23 עַל כֵּן הִיא נִשְׁאֲרָה קְרוֹבָה אֶל פּוֹעֲלוֹתָיו שֶׁל בֹּעַז וְלִקְּטָה עַד תֹּם קְצִיר הַשְּׂעוֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים. וְהִיא הִמְשִׁיכָה לְהִתְגּוֹרֵר עִם חֲמוֹתָהּ.
