רות 4:1-22
ד וּבֹעַז עָלָה אֶל שַׁעַר הָעִיר וְיָשַׁב שָׁם. וְהִנֵּה עָבַר שָׁם הַגּוֹאֵל שֶׁהִזְכִּיר בֹּעַז. אָמַר בֹּעַז: ”גַּשׁ הֵנָּה וְשֵׁב, פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי”. וְהוּא נִגַּשׁ וְיָשַׁב.
2 וּבֹעַז לָקַח עֲשָׂרָה מִזִּקְנֵי הָעִיר וְאָמַר לָהֶם: ”שְׁבוּ פֹּה”, וְהֵם יָשְׁבוּ.
3 וּבֹעַז אָמַר לַגּוֹאֵל: ”נָעֳמִי, אֲשֶׁר חָזְרָה מִשְּׂדוֹת מוֹאָב, צְרִיכָה לִמְכֹּר אֶת הַחֶלְקָה שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְאָחִינוּ אֱלִימֶלֶךְ.
4 לָכֵן חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁעָלַי לְסַפֵּר לְךָ עַל כָּךְ וְלוֹמַר לְךָ, ’קְנֵה אוֹתָהּ מוּל הַתּוֹשָׁבִים וּמוּל זִקְנֵי עַמִּי. אִם תִּגְאַל אוֹתָהּ, גְּאַל. אַךְ אִם לֹא תִּגְאַל אוֹתָהּ, אֱמֹר לִי וְאֵדַע, כִּי לְךָ הַזְּכוּת לִגְאֹל אוֹתָהּ, וַאֲנִי הַבָּא אַחֲרֶיךָ’”. וְהוּא הֵשִׁיב: ”אֲנִי מוּכָן לִגְאֹל אוֹתָהּ”.
5 אָמַר בֹּעַז: ”בַּיּוֹם שֶׁתִּקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה מִנָּעֳמִי עָלֶיךָ גַּם לִקְנוֹתוֹ מֵאֵת רוּת הַמּוֹאָבִיָּה, אֵשֶׁת הַמֵּת, כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת שֵׁם הַמֵּת אֶל נַחֲלָתוֹ”.
6 אָמַר הַגּוֹאֵל: ”אֵינֶנִּי יָכוֹל לִגְאֹל אוֹתָהּ, פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי. גְּאַל לְךָ אוֹתָהּ בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת הַגְּאֻלָּה שֶׁלִּי, כִּי אֵינֶנִּי יָכוֹל לִגְאֹל אוֹתָהּ”.
7 וְזֶה הָיָה הַמִּנְהָג לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל בַּאֲשֶׁר לִזְכוּת הַגְּאֻלָּה וּבַאֲשֶׁר לַתְּמוּרָה* כְּדֵי לָתֵת תֹּקֶף לְכָל עִסְקָה: אָדָם הָיָה צָרִיךְ לַחְלֹץ אֶת סַנְדָּלוֹ וְלָתֵת אוֹתוֹ לַצַּד הַשֵּׁנִי, וּבְאֹפֶן זֶה אֻשַּׁר הֶסְכֵּם* בְּיִשְׂרָאֵל.
8 לָכֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר הַגּוֹאֵל לְבֹעַז, ”קְנֵה אוֹתָהּ לְךָ”, הוּא חָלַץ אֶת סַנְדָּלוֹ.
9 וּבֹעַז אָמַר לַזְּקֵנִים וּלְכָל הָעָם: ”עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם שֶׁאֲנִי קוֹנֶה מִנָּעֳמִי אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לֶאֱלִימֶלֶךְ וְאֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לְכִלְיוֹן וּלְמַחְלוֹן.
10 וְגַם אֶת רוּת הַמּוֹאָבִיָּה, אֵשֶׁת מַחְלוֹן, אֲנִי קוֹנֶה לִי לְאִשָּׁה כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת שֵׁם הַמֵּת אֶל נַחֲלָתוֹ, לְמַעַן לֹא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מִקֶּרֶב אֶחָיו וּמִשַּׁעַר בֵּיתוֹ. עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם”.
11 אָמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הָעִיר וְהַזְּקֵנִים: ”אָנוּ עֵדִים! יִתֵּן יְהֹוָה אֶת הָאִשָּׁה הַנִּכְנֶסֶת אֶל בֵּיתְךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה, אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶן אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל. עֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וַעֲשֵׂה שֵׁם טוֹב* בְּבֵית לֶחֶם.
12 יִהְיֶה בֵּיתְךָ כְּבֵיתוֹ שֶׁל פֶּרֶץ, אֲשֶׁר יָלְדָה תָּמָר לִיהוּדָה, מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן לְךָ יְהֹוָה מֵאִשָּׁה צְעִירָה זוֹ”.
13 וּבֹעַז לָקַח אֶת רוּת וְהִיא הָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה. הוּא קִיֵּם אִתָּהּ יְחָסִים, וִיהֹוָה נָתַן לָהּ לַהֲרוֹת וְהִיא יָלְדָה בֵּן.
14 אָמְרוּ הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי: ”בָּרוּךְ יְהֹוָה, אֲשֶׁר לֹא עָזַב אוֹתָךְ לְלֹא גּוֹאֵל הַיּוֹם. מִי יִתֵּן וְיֻכְרַז שְׁמוֹ* בְּיִשְׂרָאֵל!
15 הוּא* הֵשִׁיב אֶת נַפְשֵׁךְ* וִיכַלְכְּלֵךְ בְּשֵׂיבָתֵךְ, כִּי נוֹלַד לְכַלָּתֵךְ, אֲשֶׁר אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ וְטוֹבָה הִיא לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים”.
16 נָעֳמִי לָקְחָה אֶת הַיֶּלֶד וְהֶחְזִיקָה אוֹתוֹ בְּחֵיקָהּ, וְהִיא הָיְתָה לוֹ לְאוֹמֶנֶת.*
17 וְהַשְּׁכֵנוֹת נָתְנוּ לוֹ שֵׁם. הֵן אָמְרוּ: ”בֵּן נוֹלַד לְנָעֳמִי”, וְקָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ עוֹבֵד. הוּא אֲבִי יִשַׁי, אָבִיו שֶׁל דָּוִד.
18 וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת* פֶּרֶץ: פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן;
19 חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם; רָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב;
20 עַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן; נַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה;
21 שַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז; בֹּעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד;
22 עוֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשַׁי; וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד.
