שופטים 1‏:1‏-36

  • כיבושי יהודה ושמעון ‏(‏1–20‏)‏

  • היבוסים נשארים בירושלים ‏(‏21‏)‏

  • בית יוסף כובש את בית אל ‏(‏22–26‏)‏

  • הכנענים לא מגורשים לגמרי ‏(‏27–36‏)‏

א  אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ שָׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פִּי יְהֹוָה:‏ ”‏מִי מֵאִתָּנוּ יַעֲלֶה רִאשׁוֹן לְהִלָּחֵם בַּכְּנַעֲנִים?‏”‏  הֵשִׁיב יְהֹוָה וְאָמַר:‏ ”‏יְהוּדָה יַעֲלֶה.‏ הִנֵּה אֲנִי נוֹתֵן* אֶת הָאָרֶץ בְּיָדוֹ”‏.‏  אָמַר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו:‏ ”‏עֲלֵה אִתִּי אֶל הַשֶּׁטַח שֶׁהֻקְצָה לִי* וְנִלָּחֵם בַּכְּנַעֲנִים.‏ אַחֲרֵי כֵן אֵלֵךְ אִתְּךָ אֶל הַשֶּׁטַח שֶׁהֻקְצָה לְךָ”‏.‏ לָכֵן שִׁמְעוֹן הָלַךְ אִתּוֹ.‏  כַּאֲשֶׁר עָלָה יְהוּדָה,‏ נָתַן יְהֹוָה אֶת הַכְּנַעֲנִים וְאֶת הַפְּרִזִּים בְּיָדָם,‏ וְהֵם הֵבִיסוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ בְּבֶזֶק.‏  הֵם מָצְאוּ אֶת אֲדֹנִי־בֶּזֶק בְּבֶזֶק וְנִלְחֲמוּ בּוֹ שָׁם וְהֵבִיסוּ אֶת הַכְּנַעֲנִים וְאֶת הַפְּרִזִּים.‏  כַּאֲשֶׁר נִמְלַט אֲדֹנִי־בֶּזֶק,‏ הֵם רָדְפוּ אַחֲרָיו וְתָפְסוּ אוֹתוֹ וְכָרְתוּ אֶת אֲגוּדְלֵי יָדָיו וּבְהוֹנוֹת רַגְלָיו.‏  וַאֲדֹנִי־בֶּזֶק אָמַר:‏ ”‏שִׁבְעִים מְלָכִים אֲשֶׁר נִכְרְתוּ אֲגוּדְלֵי יְדֵיהֶם וּבְהוֹנוֹת רַגְלֵיהֶם מְלַקְּטִים מָזוֹן תַּחַת שֻׁלְחָנִי.‏ כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי אֲנִי,‏ כָּךְ שִׁלֵּם לִי אֱלֹהִים”‏.‏ לְאַחַר מִכֵּן הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם,‏ וְשָׁם מֵת.‏  בְּנוֹסָף לְכָךְ,‏ בְּנֵי יְהוּדָה נִלְחֲמוּ בִּירוּשָׁלַיִם וְלָכְדוּ אוֹתָהּ;‏ הֵם הִכּוּ אוֹתָהּ בַּחֶרֶב וְהֶעֱלוּ אֶת הָעִיר בָּאֵשׁ.‏  לְאַחַר מִכֵּן יָרְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה לְהִלָּחֵם בַּכְּנַעֲנִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי וּבַנֶּגֶב וּבַשְּׁפֵלָה.‏ 10  וִיהוּדָה יָצָא לִתְקֹף אֶת הַכְּנַעֲנִים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּחֶבְרוֹן (‏שְׁמָהּ הַקּוֹדֵם שֶׁל חֶבְרוֹן הָיָה קִרְיַת אַרְבַּע)‏,‏ וְהֵם הָרְגוּ אֶת שֵׁשַׁי,‏ אֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמָי.‏ 11  הֵם צָעֲדוּ מִשָּׁם לִתְקֹף אֶת יוֹשְׁבֵי דְּבִיר.‏ (‏שְׁמָהּ הַקּוֹדֵם שֶׁל דְּבִיר הָיָה קִרְיַת סֵפֶר.‏)‏ 12  וְכָלֵב אָמַר:‏ ”‏לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וְיִלְכֹּד אוֹתָהּ אֶתֵּן אֶת עַכְסָה בִּתִּי לְאִשָּׁה”‏.‏ 13  וְעָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז,‏ אָחִיו הַצָּעִיר שֶׁל כָּלֵב,‏ לָכַד אוֹתָהּ.‏ לָכֵן הוּא נָתַן לוֹ אֶת עַכְסָה בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.‏ 14  בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכָה לְבֵיתָהּ,‏ הִפְצִירָה בּוֹ לְבַקֵּשׁ מֵאָבִיהָ שָׂדֶה.‏ אָז יָרְדָה מִן הַחֲמוֹר שֶׁלָּהּ,‏* וְכָלֵב שָׁאַל אוֹתָהּ:‏ ”‏מָה רְצוֹנֵךְ?‏”‏ 15  אָמְרָה לוֹ:‏ ”‏אָנָּא,‏ תֵּן לִי בְּרָכָה,‏ כִּי נָתַתָּ לִי חֶלְקַת אֲדָמָה בַּדָּרוֹם;‏* תֵּן לִי גַּם אֶת גֻּלֹּת מַיִם”‏.‏* לְפִיכָךְ כָּלֵב נָתַן לָהּ אֶת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֶת גֻּלֹּת תַּחְתִּית.‏ 16  וְצֶאֱצָאֵי הַקֵּינִי,‏ חוֹתֵן מֹשֶׁה,‏ עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים עִם בְּנֵי יְהוּדָה אֶל מִדְבַּר יְהוּדָה דְּרוֹמִית לַעֲרָד.‏ הֵם הָלְכוּ לְשָׁם וְהִתְיַשְּׁבוּ בְּקֶרֶב הָעָם.‏ 17  אַךְ יְהוּדָה הִמְשִׁיךְ לִצְעֹד עִם שִׁמְעוֹן אָחִיו,‏ וְהֵם תָּקְפוּ אֶת הַכְּנַעֲנִים הַיּוֹשְׁבִים בִּצְפַת וְהִקְדִּישׁוּ אוֹתָהּ לְהַשְׁמָדָה.‏* לָכֵן הֵם קָרְאוּ לָעִיר חָרְמָה.‏* 18  לְאַחַר מִכֵּן לָכַד יְהוּדָה אֶת עַזָּה וְאֶת שִׁטְחָהּ,‏ אֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת שִׁטְחָהּ וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֶת שִׁטְחָהּ.‏ 19  יְהֹוָה הָיָה עִם יְהוּדָה,‏ וְהֵם יָרְשׁוּ אֶת הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי,‏ אַךְ לֹא יָכְלוּ לְגָרֵשׁ אֶת יוֹשְׁבֵי הָעֵמֶק,‏ כִּי הָיוּ לָהֶם מֶרְכְּבוֹת מִלְחָמָה בַּעֲלוֹת חֶרְמֵשֵׁי בַּרְזֶל.‏* 20  הֵם נָתְנוּ לְכָלֵב אֶת חֶבְרוֹן,‏ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ מֹשֶׁה,‏ וְהוּא גֵּרֵשׁ מִשָּׁם אֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו שֶׁל עֲנָק.‏ 21  אוּלָם בְּנֵי שֵׁבֶט בִּנְיָמִין לֹא גֵּרְשׁוּ אֶת הַיְּבוּסִים הַיּוֹשְׁבִים בִּירוּשָׁלַיִם,‏ וְלָכֵן הַיְּבוּסִים מַמְשִׁיכִים לִחְיוֹת עִם בְּנֵי שֵׁבֶט בִּנְיָמִין בִּירוּשָׁלַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏ 22  בֵּינְתַיִם עָלוּ בֵּית יוֹסֵף נֶגֶד בֵּית אֵל,‏ וִיהֹוָה הָיָה אִתָּם.‏ 23  בֵּית יוֹסֵף רִגְּלוּ אֶת בֵּית אֵל (‏שְׁמָהּ הַקּוֹדֵם שֶׁל הָעִיר הָיָה לוּז)‏,‏ 24  וְהַמְּרַגְּלִים רָאוּ אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר.‏ אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏הַרְאֵה נָא לָנוּ אֶת דֶּרֶךְ הַכְּנִיסָה לָעִיר,‏ וְנַעֲשֶׂה אִתְּךָ חֶסֶד”‏.‏* 25  לָכֵן הָאִישׁ הֶרְאָה לָהֶם אֶת דֶּרֶךְ הַכְּנִיסָה לָעִיר,‏ וְהֵם הִכּוּ אֶת הָעִיר בַּחֶרֶב אַךְ הִרְשׁוּ לָאִישׁ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ לָלֶכֶת לַחָפְשִׁי.‏ 26  וְהָאִישׁ הָלַךְ לְאֶרֶץ הַחִתִּים וּבָנָה עִיר וְקָרָא לָהּ לוּז,‏ וְזֶה שְׁמָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏ 27  מְנַשֶּׁה לֹא יָרַשׁ אֶת בֵּית שְׁאָן וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ,‏* אֶת תַּעְנַךְ וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ,‏ אֶת יוֹשְׁבֵי דּוֹר וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ,‏ אֶת יוֹשְׁבֵי יִבְלְעָם וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ וְאֶת יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ.‏ הַכְּנַעֲנִים הִתְעַקְּשׁוּ לְהַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת.‏ 28  כַּאֲשֶׁר הִתְחַזְּקוּ יִשְׂרָאֵל,‏ הֵם הֵטִילוּ עַל הַכְּנַעֲנִים עֲבוֹדוֹת כְּפִיָּה,‏ אַךְ לֹא גֵּרְשׁוּ אוֹתָם לְגַמְרֵי.‏ 29  גַּם אֶפְרַיִם לֹא גֵּרֵשׁ אֶת הַכְּנַעֲנִים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּגֶזֶר,‏ וְהַכְּנַעֲנִים הִמְשִׁיכוּ לָשֶׁבֶת בְּקִרְבָּם בְּגֶזֶר.‏ 30  זְבוּלוּן לֹא גֵּרֵשׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל.‏ הַכְּנַעֲנִים הִמְשִׁיכוּ לָשֶׁבֶת בְּקִרְבָּם וְהוּטְלוּ עֲלֵיהֶם עֲבוֹדוֹת כְּפִיָּה.‏ 31  אָשֵׁר לֹא גֵּרֵשׁ אֶת יוֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן,‏ אַחְלָב,‏ אַכְזִיב,‏ חֶלְבָּה,‏ אֲפִיק וּרְחֹב.‏ 32  לְפִיכָךְ בְּנֵי שֵׁבֶט אָשֵׁר הִמְשִׁיכוּ לָשֶׁבֶת בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאָרֶץ,‏ כִּי הֵם לֹא גֵּרְשׁוּ אוֹתָם.‏ 33  נַפְתָּלִי לֹא גֵּרֵשׁ אֶת יוֹשְׁבֵי בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יוֹשְׁבֵי בֵּית עֲנָת,‏ אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאָרֶץ.‏ וְיוֹשְׁבֵי בֵּית שֶׁמֶשׁ וּבֵית עֲנָת הָיוּ לָהֶם לְעוֹבְדִים בִּכְפִיָּה.‏ 34  הָאֱמוֹרִים הִגְבִּילוּ אֶת בְּנֵי שֵׁבֶט דָּן אֶל הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי,‏ כִּי הֵם* לֹא נָתְנוּ לָהֶם לָרֶדֶת אֶל הָעֵמֶק.‏ 35  הָאֱמוֹרִים הִתְעַקְּשׁוּ לְהַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס,‏ בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים.‏ אַךְ כַּאֲשֶׁר גָּבַר כּוֹחוֹ* שֶׁל בֵּית יוֹסֵף,‏ נִכְפּוּ עֲלֵיהֶם עֲבוֹדוֹת פָּרֶךְ.‏ 36  שִׁטְחָם שֶׁל הָאֱמוֹרִים הָיָה מִמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים,‏ מִסֶּלַע וָמַעְלָה.‏

הערות שוליים

או ”‏נתתי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏גורלי”‏.‏
או אולי ”‏היא מחאה כפיה בעודה על החמור”‏.‏
או ”‏בנגב”‏.‏
פירושו ”‏אגנות (‏קערות)‏ מים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ויחרימו אותה”‏.‏
פירוש השם הוא ”‏הקדשה להשמדה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏רכב ברזל”‏.‏
או ”‏ננהג איתך בטוב לב”‏.‏
או ”‏סביבה”‏.‏
כלומר,‏ האמורים.‏
נה״מ,‏ ”‏תכבד יד”‏.‏