שופטים 13:1-25
יג וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה, וִיהֹוָה נָתַן אוֹתָם בְּיַד הַפְּלִשְׁתִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה.
2 בְּאוֹתָהּ עֵת הָיָה אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת בְּנֵי דָּן, אֲשֶׁר שְׁמוֹ מָנוֹחַ, וְאִשְׁתּוֹ הָיְתָה עֲקָרָה וַחֲשׂוּכַת יְלָדִים.
3 יוֹם אֶחָד נִרְאָה מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל הָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ: ”הִנֵּה עֲקָרָה אַתְּ וַחֲשׂוּכַת יְלָדִים, אַךְ אַתְּ תַּהֲרִי וְתֵלְדִי בֵּן.
4 וְכָעֵת הִשָּׁמְרִי לָךְ וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן אוֹ שֵׁכָר, וְאַל תֹּאכְלִי כָּל דָּבָר טָמֵא.
5 הִנֵּה תַּהֲרִי וְתֵלְדִי בֵּן, וְתַעַר לֹא יִגַּע בְּרֹאשׁוֹ, כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִלֵּדָה,* וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּים”.
6 הָלְכָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ: ”אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי, וּמַרְאֵהוּ הָיָה כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, מְעוֹרֵר יִרְאָה עַד מְאוֹד. לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מֵאַיִן הוּא, וְהוּא גַּם לֹא אָמַר לִי אֶת שְׁמוֹ.
7 אַךְ הוּא אָמַר לִי, ’הִנֵּה תַּהֲרִי וְתֵלְדִי בֵּן. וְכָעֵת אַל תִּשְׁתִּי יַיִן אוֹ שֵׁכָר, וְאַל תֹּאכְלִי כָּל דָּבָר טָמֵא, כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִלֵּדָה* עַד יוֹם מוֹתוֹ’”.
8 מָנוֹחַ הִתְחַנֵּן לִיהֹוָה וְאָמַר: ”סְלַח נָא לִי, יְהֹוָה. יָבוֹא נָא אֵלֵינוּ שׁוּב אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ וְיוֹרֶה לָנוּ מָה לַעֲשׂוֹת עִם הַנַּעַר אֲשֶׁר יִוָּלֵד”.
9 לְפִיכָךְ הָאֱלֹהִים שָׁמַע בְּקוֹל מָנוֹחַ, וּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בָּא שׁוּב אֶל הָאִשָּׁה בְּעוֹדָהּ יוֹשֶׁבֶת בַּשָּׂדֶה; וּבַעֲלָהּ מָנוֹחַ לֹא הָיָה אִתָּהּ.
10 הָאִשָּׁה רָצָה מַהֵר וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ: ”הִנֵּה נִרְאָה אֵלַי הָאִישׁ שֶׁבָּא אֵלַי בַּיּוֹם הַהוּא”.
11 אָז קָם מָנוֹחַ וְהָלַךְ עִם אִשְׁתּוֹ. הוּא בָּא אֶל הָאִישׁ וְאָמַר לוֹ: ”הַאִם אַתָּה הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר אֶל אִשְׁתִּי?” וְהוּא אָמַר: ”אֲנִי הוּא”.
12 וּמָנוֹחַ אָמַר: ”יִתְקַיְּמוּ נָא דְּבָרֶיךָ! מָה יִהְיֶה אֹרַח חַיָּיו שֶׁל הַנַּעַר, וּמָה יִהְיֶה פָּעֳלוֹ?”
13 וּמַלְאַךְ יְהֹוָה אָמַר לְמָנוֹחַ: ”אִשְׁתְּךָ צְרִיכָה לְהִשָּׁמֵר מִכָּל מָה שֶׁאָמַרְתִּי לָהּ.
14 אַל לָהּ לֶאֱכֹל מִכָּל תּוֹצֶרֶת גֶּפֶן הַיַּיִן, אַל לָהּ לִשְׁתּוֹת יַיִן אוֹ שֵׁכָר וְאַל לָהּ לֶאֱכֹל כָּל דָּבָר טָמֵא. עָלֶיהָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל מָה שֶׁצִּוִּיתִי עָלֶיהָ”.
15 וּמָנוֹחַ אָמַר לְמַלְאַךְ יְהֹוָה: ”אָנָּא הִשָּׁאֵר וְנָכִין לְךָ גְּדִי עִזִּים”.
16 אַךְ מַלְאַךְ יְהֹוָה אָמַר לְמָנוֹחַ: ”אִם אֶשָּׁאֵר, לֹא אֹכַל אֶת מְזוֹנְךָ; אֲבָל אִם בִּרְצוֹנְךָ לְהַעֲלוֹת עוֹלָה לִיהֹוָה, תּוּכַל לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ”. וּמָנוֹחַ לֹא יָדַע שֶׁהוּא מַלְאַךְ יְהֹוָה.
17 אָז אָמַר מָנוֹחַ לְמַלְאַךְ יְהֹוָה: ”מָה שִׁמְךָ, כְּדֵי שֶׁנְּכַבֵּד אוֹתְךָ כַּאֲשֶׁר יִתְקַיֵּם דְּבָרְךָ?”
18 אוּלָם מַלְאַךְ יְהֹוָה אָמַר לוֹ: ”לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל לִשְׁמִי? הֲרֵי פִּלְאִי הוּא”.*
19 לְאַחַר מִכֵּן לָקַח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת הַמִּנְחָה וְהֶעֱלָה אוֹתָם עַל הַצּוּר לִיהֹוָה. וְהוּא* עָשָׂה דָּבָר מַדְהִים בְּשָׁעָה שֶׁמָּנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ הִתְבּוֹנְנוּ.
20 בַּעֲלוֹת הַלֶּהָבָה מִן הַמִּזְבֵּחַ הַשָּׁמַיְמָה, עָלָה מַלְאַךְ יְהֹוָה בַּלֶּהָבָה מִן הַמִּזְבֵּחַ בְּשָׁעָה שֶׁמָּנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ הִתְבּוֹנְנוּ, וְהֵם מִיָּד נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם אַרְצָה.
21 מַלְאַךְ יְהֹוָה לֹא הוֹסִיף לְהֵרָאוֹת אֶל מָנוֹחַ וְאֶל אִשְׁתּוֹ. אָז הֵבִין מָנוֹחַ שֶׁהָיָה הוּא מַלְאַךְ יְהֹוָה.
22 אָמַר מָנוֹחַ לְאִשְׁתּוֹ: ”לָבֶטַח נָמוּת, כִּי אֶת אֱלֹהִים רָאִינוּ”.
23 אַךְ אִשְׁתּוֹ אָמְרָה לוֹ: ”אִלּוּ רָצָה יְהֹוָה לְהָמִית אוֹתָנוּ, הוּא לֹא הָיָה מְקַבֵּל מִיָּדֵנוּ עוֹלָה וּמִנְחָה, לֹא הָיָה מַרְאֶה לָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לָנוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”.
24 מְאֻחָר יוֹתֵר יָלְדָה הָאִשָּׁה בֵּן וְקָרְאָה לוֹ שִׁמְשׁוֹן; וְהַנַּעַר גָּדַל, וִיהֹוָה הוֹסִיף לְבָרְכוֹ.
25 בְּבוֹא הָעֵת הֵחֵלָּה רוּחַ יְהֹוָה לַהֲנִיעוֹ לִפְעֻלָּה בְּמַחֲנֵה דָּן, בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאוֹל.
