שופטים 14:1-20
יד אָז יָרַד שִׁמְשׁוֹן אֶל תִּמְנָה, וּבְתִמְנָה רָאָה אִשָּׁה פְּלִשְׁתִּית.*
2 לָכֵן הוּא עָלָה וְאָמַר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ: ”אִשָּׁה פְּלִשְׁתִּית בְּתִמְנָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי, וּבִרְצוֹנִי שֶׁתִּקְּחוּ לִי אוֹתָהּ לְאִשָּׁה”.
3 אֲבָל אָבִיו וְאִמּוֹ אָמְרוּ לוֹ: ”הַאִם אֵינְךָ יָכוֹל לִמְצֹא אִשָּׁה בֵּין קְרוֹבֶיךָ וּבְקֶרֶב כָּל עַמֵּנוּ? הַאִם אַתָּה חַיָּב לָלֶכֶת וְלָקַחַת אִשָּׁה מִקֶּרֶב הַפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים?” אַךְ שִׁמְשׁוֹן אָמַר לְאָבִיו: ”קַח אוֹתָהּ לִי, כִּי הִיא הַמַּתְאִימָה לִי”.*
4 אָבִיו וְאִמּוֹ לֹא הֵבִינוּ שֶׁהָיָה זֶה מִיְּהֹוָה, כִּי הוּא חִפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת לִפְעֹל נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּים, שֶׁכֵּן בְּאוֹתָהּ עֵת מָשְׁלוּ הַפְּלִשְׁתִּים בְּיִשְׂרָאֵל.
5 לְפִיכָךְ שִׁמְשׁוֹן יָרַד אֶל תִּמְנָה עִם אָבִיו וְאִמּוֹ. הוּא הִגִּיעַ אֶל כַּרְמֵי תִּמְנָה, וְהִנֵּה בָּא לִקְרָאתוֹ אַרְיֵה* שׁוֹאֵג.
6 אָז צָלְחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה, וְהוּא שִׁסֵּעַ אוֹתוֹ כְּמִי שֶׁמְּשַׁסֵּעַ גְּדִי, וְלֹא הָיָה מְאוּמָה בְּיָדָיו. אַךְ הוּא לֹא סִפֵּר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ עַל מָה שֶׁעָשָׂה.
7 לְאַחַר מִכֵּן יָרַד וְדִבֵּר עִם הָאִשָּׁה, וְהִיא עֲדַיִן הָיְתָה טוֹבָה בְּעֵינֵי שִׁמְשׁוֹן.
8 מְאֻחָר יוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר חָזַר לָקַחַת אוֹתָהּ אֶל בֵּיתוֹ, פָּנָה הַצִּדָּה כְּדֵי לְהַבִּיט בְּנִבְלַת הָאַרְיֵה, וּבְתוֹךְ גְּוִיַּת הָאַרְיֵה הָיוּ נְחִיל דְּבוֹרִים וּדְבַשׁ.
9 לָכֵן הוּא רָדָה אֶת הַדְּבַשׁ אֶל כַּפּוֹת יָדָיו וְאָכַל אוֹתוֹ בְּלֶכְתּוֹ. כַּאֲשֶׁר הִצְטָרֵף אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ, נָתַן לָהֶם מִמֶּנּוּ לֶאֱכֹל, אַךְ לֹא סִפֵּר לָהֶם שֶׁרָדָה אֶת הַדְּבַשׁ מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה.
10 אָבִיו יָרַד אֶל הָאִשָּׁה, וְשִׁמְשׁוֹן עָשָׂה לָהֶם שָׁם מִשְׁתֶּה, שֶׁכֵּן זֶה הָיָה מִנְהָגָם שֶׁל הַבַּחוּרִים.
11 כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ, הֵבִיאוּ שְׁלוֹשִׁים שׁוֹשְׁבִינִים לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו.
12 אָמַר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן: ”אֲסַפֵּר נָא לָכֶם חִידָה. אִם תִּפְתְּרוּ אוֹתָהּ בְּמַהֲלַךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וְתֹאמְרוּ לִי אֶת הַתְּשׁוּבָה, אֶתֵּן לָכֶם שְׁלוֹשִׁים בִּגְדֵי פִּשְׁתָּן וּשְׁלוֹשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים.
13 אֲבָל אִם לֹא תּוּכְלוּ לוֹמַר לִי אֶת הַתְּשׁוּבָה, תִּתְּנוּ לִי אַתֶּם שְׁלוֹשִׁים בִּגְדֵי פִּשְׁתָּן וּשְׁלוֹשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים”. אָמְרוּ לוֹ: ”סַפֵּר לָנוּ אֶת חִידָתְךָ; בִּרְצוֹנֵנוּ לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ”.
14 לָכֵן אָמַר לָהֶם:
”מֵהָאוֹכֵל* יָצָא מַאֲכָל,וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק”.
וְהֵם לֹא יָכְלוּ לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים.
15 בַּיּוֹם הָרְבִיעִי אָמְרוּ לְאֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן: ”פַּתִּי אֶת בַּעֲלֵךְ לְגַלּוֹת לָנוּ אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה. אַחֶרֶת נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ. הַאִם הִזְמַנְתֶּם אוֹתָנוּ לְכָאן כְּדֵי לָקַחַת אֶת נְכָסֵינוּ?”
16 לָכֵן אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן בָּכְתָה עָלָיו וְאָמְרָה: ”אַתָּה וַדַּאי שׂוֹנֵא אוֹתִי; אֵינְךָ אוֹהֵב אוֹתִי. סִפַּרְתָּ חִידָה לִבְנֵי עַמִּי, אֲבָל לִי לֹא גִּלִּיתָ אֶת הַתְּשׁוּבָה”. אָמַר לָהּ: ”הֲרֵי אֲפִלּוּ לְאָבִי וּלְאִמִּי לֹא גִּלִּיתִי, וְלָךְ אֲגַלֶּה?”
17 אַךְ הִיא הִמְשִׁיכָה לִבְכּוֹת עָלָיו בְּמֶשֶׁךְ יֶתֶר שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. לְבַסּוֹף גִּלָּה לָהּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כִּי לָחֲצָה עָלָיו, וְהִיא גִּלְּתָה לִבְנֵי עַמָּהּ אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה.
18 וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ* אָמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר:
”מָה מָתוֹק מִדְּבַשׁ,וּמָה עַז מֵאַרְיֵה?”
וְהוּא הֵשִׁיב לָהֶם:
”לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶזְרַת עֶגְלָתִי,*לֹא הֲיִיתֶם פּוֹתְרִים אֶת חִידָתִי”.
19 אָז צָלְחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה וְהוּא יָרַד אֶל אַשְׁקְלוֹן וְהָרַג מֵהֶם שְׁלוֹשִׁים אִישׁ וְלָקַח אֶת בִּגְדֵיהֶם וְנָתַן אֶת הַחֲלִיפוֹת לְפוֹתְרֵי הַחִידָה. וְהוּא הִתְמַלֵּא זַעַם וְעָלָה חֲזָרָה אֶל בֵּית אָבִיו.
20 וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל שִׁמְשׁוֹן נִתְּנָה לְאַחַר מִכֵּן לְאֶחָד מִשּׁוֹשְׁבִינָיו אֲשֶׁר הִתְלַוָּה אֵלָיו.
