שופטים 18:1-31
יח בַּיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל. וּבַיָּמִים הָהֵם חִפֵּשׂ לוֹ שֵׁבֶט בְּנֵי דָּן נַחֲלָה לָשֶׁבֶת בָּהּ, כִּי עַד אוֹתָהּ עֵת לֹא קִבְּלוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
2 בְּנֵי דָּן שָׁלְחוּ מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, בְּנֵי חַיִל מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאוֹל, לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וְלַחְקֹר אוֹתָהּ. אָמְרוּ לָהֶם: ”לְכוּ, חִקְרוּ אֶת הָאָרֶץ”. בְּהַגִּיעָם אֶל הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם, אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל מִיכָה, לָנוּ שָׁם.
3 כְּשֶׁהָיוּ בְּקִרְבַת בֵּיתוֹ שֶׁל מִיכָה, זִהוּ אֶת קוֹלוֹ* שֶׁל הַבָּחוּר הַלֵּוִי, וְלָכֵן נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”מִי הֵבִיא אוֹתְךָ הֵנָּה? מָה מַעֲשֶׂיךָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה? וּמָה מַחְזִיק אוֹתְךָ פֹּה?”
4 וְהוּא הֵשִׁיב לָהֶם: ”כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה עֲבוּרִי מִיכָה, וְהוּא שָׂכַר אוֹתִי לִהְיוֹת לוֹ לְכֹהֵן”.
5 אָמְרוּ לוֹ: ”שְׁאַל נָא אֶת אֱלֹהִים אִם דַּרְכֵּנוּ תַּצְלִיחַ”.
6 אָמַר לָהֶם הַכֹּהֵן: ”לְכוּ לְשָׁלוֹם. יְהֹוָה אִתְּכֶם בְּדַרְכְּכֶם”.
7 לְפִיכָךְ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הִמְשִׁיכוּ הָלְאָה וּבָאוּ אֶל לַיִשׁ. הֵם רָאוּ שֶׁהָעָם אֲשֶׁר בָּהּ יוֹשְׁבִים לָבֶטַח מִבְּלִי לִהְיוֹת תְּלוּיִים בְּאִישׁ, כְּדַרְכָּם שֶׁל הַצִּידוֹנִים. הֵם הָיוּ שְׁקֵטִים וְלֹא חַשְׁדָנִים, וְלֹא הָיָה בָּאָרֶץ שׁוּם כּוֹבֵשׁ מְדַכֵּא שֶׁהִטְרִיד אוֹתָם. הֵם הָיוּ רְחוֹקִים מִן הַצִּידוֹנִים, וְלֹא הָיוּ לָהֶם קְשָׁרִים עִם אַף אֶחָד אַחֵר.
8 בְּשׁוּבָם אֶל אֲחֵיהֶם בְּצָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל, אָמְרוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם: ”מָה רְאִיתֶם?”
9 הֵשִׁיבוּ לָהֶם: ”נָקוּם וְנַעֲלֶה נֶגְדָּם, כִּי רָאִינוּ שֶׁהָאָרֶץ טוֹבָה מְאוֹד. מַדּוּעַ אַתֶּם מְהַסְּסִים? אַל תִּתְמַהְמְהוּ לְהִכָּנֵס וְלָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ.
10 כְּשֶׁתַּגִּיעוּ תִּמְצְאוּ עַם לֹא חַשְׁדָן, וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם. אֱלֹהִים נָתַן אוֹתָהּ בְּיַדְכֶם, מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא חָסֵר בּוֹ דָּבָר מִכָּל מָה שֶׁבָּאָרֶץ”.
11 לְאַחַר מִכֵּן יָצְאוּ מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאוֹל שֵׁשׁ מֵאוֹת הָאֲנָשִׁים מִמִּשְׁפַּחַת בְּנֵי דָּן, חֲמוּשִׁים לַקְּרָב.
12 הֵם עָלוּ וְחָנוּ בְּקִרְיַת יְעָרִים בִּיהוּדָה. עַל כֵּן נִקְרָא הַמָּקוֹם הַהוּא, הַשּׁוֹכֵן מַעֲרָבִית לְקִרְיַת יְעָרִים, מַחֲנֵה דָּן עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
13 מִשָּׁם הָלְכוּ אֶל הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם וְהִגִּיעוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל מִיכָה.
14 וַחֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ לְרַגֵּל אֶת אֶרֶץ לַיִשׁ אָמְרוּ לַאֲחֵיהֶם: ”הַאִם יְדַעְתֶּם שֶׁיֵּשׁ בַּבָּתִּים הָאֵלֶּה אֵפוֹד, פִּסְלֵי תְּרָפִים,* פֶּסֶל וְצֶלֶם מַתֶּכֶת?* חִשְׁבוּ מָה עֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת”.
15 לָכֵן הֵם עָצְרוּ שָׁם וּבָאוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הַלֵּוִי בְּבֵיתוֹ שֶׁל מִיכָה וְשָׁאֲלוּ לִשְׁלוֹמוֹ.
16 בְּאוֹתוֹ זְמַן נִצְּבוּ בְּפֶתַח הַשַּׁעַר שֵׁשׁ מֵאוֹת הָאֲנָשִׁים הַחֲמוּשִׁים לַקְּרָב מִבְּנֵי דָּן.
17 חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ נִכְנְסוּ לָקַחַת אֶת הַפֶּסֶל, אֶת הָאֵפוֹד, אֶת פִּסְלֵי הַתְּרָפִים* וְאֶת צֶלֶם הַמַּתֶּכֶת.* (וְהַכֹּהֵן עָמַד בְּפֶתַח הַשַּׁעַר עִם שֵׁשׁ מֵאוֹת הָאֲנָשִׁים הַחֲמוּשִׁים לַקְּרָב.)
18 הֵם נִכְנְסוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל מִיכָה וְלָקְחוּ אֶת הַפֶּסֶל, אֶת הָאֵפוֹד, אֶת פִּסְלֵי הַתְּרָפִים* וְאֶת צֶלֶם הַמַּתֶּכֶת.* וְהַכֹּהֵן אָמַר לָהֶם: ”מָה אַתֶּם עוֹשִׂים?”
19 אֲבָל הֵם אָמְרוּ לוֹ: ”שְׁתֹק. שִׂים יָדְךָ עַל פִּיךָ, וּבוֹא אִתָּנוּ לִהְיוֹת לָנוּ לְאָב* וּלְכֹהֵן. מָה טוֹב יוֹתֵר — שֶׁתִּהְיֶה כֹּהֵן לְבֵיתוֹ שֶׁל אִישׁ אֶחָד, אוֹ שֶׁתִּהְיֶה לְכֹהֵן לְשֵׁבֶט וּלְמִשְׁפָּחָה בְּיִשְׂרָאֵל?”
20 וְהַדָּבָר מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַכֹּהֵן. הוּא לָקַח אֶת הָאֵפוֹד, אֶת פִּסְלֵי הַתְּרָפִים* וְאֶת הַפֶּסֶל וְהָלַךְ לוֹ עִם הָעָם.
21 אָז פָּנוּ לָלֶכֶת לְדַרְכָּם וְשָׂמוּ אֶת הַיְּלָדִים, אֶת הַמִּקְנֶה וְאֶת דִּבְרֵי הָעֵרֶךְ לִפְנֵיהֶם.
22 הֵם הָלְכוּ מֶרְחַק מָה מִבֵּיתוֹ שֶׁל מִיכָה, וּבֵינְתַיִם הָאֲנָשִׁים שֶׁגָּרוּ בַּבָּתִּים הַסְּמוּכִים לְבֵית מִיכָה נֶאֶסְפוּ וְהִדְבִּיקוּ אֶת בְּנֵי דָּן.
23 כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ אֶל בְּנֵי דָּן, הַלָּלוּ הִסְתּוֹבְבוּ אֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ לְמִיכָה: ”מָה קָרָה? לָמָּה אָסַפְתָּ אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה?”
24 וְהוּא אָמַר: ”לְקַחְתֶּם אֶת אֱלֹהַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וְגַם הֲלַכְתֶּם עִם הַכֹּהֵן. מָה עוֹד נוֹתַר לִי? אִם כֵּן, אֵיךְ אַתֶּם יְכוֹלִים לִשְׁאֹל אוֹתִי, ’מָה קָרָה לְךָ?’”
25 וּבְנֵי דָּן הֵשִׁיבוּ: ”אַל תָּרִים עָלֵינוּ אֶת קוֹלְךָ, פֶּן יִתְקְפוּ אֶתְכֶם אֲנָשִׁים זוֹעֲמִים* וּתְשַׁלֵּם עַל כָּךְ בְּחַיֶּיךָ* וּבְחַיֵּי* בְּנֵי בֵּיתְךָ”.
26 לְפִיכָךְ בְּנֵי דָּן הָלְכוּ לְדַרְכָּם; וּמִיכָה, כִּרְאוֹתוֹ שֶׁהֵם חֲזָקִים מִמֶּנּוּ, פָּנָה לְאָחוֹר וְחָזַר אֶל בֵּיתוֹ.
27 לְאַחַר שֶׁלָּקְחוּ אֶת מָה שֶׁעָשָׂה מִיכָה וְאֶת הַכֹּהֵן שֶׁלּוֹ, בָּאוּ אֶל לַיִשׁ, אֶל עַם שָׁקֵט וְלֹא חַשְׁדָן. וְהֵם הִכּוּ אוֹתָם בַּחֶרֶב וְשָׂרְפוּ אֶת הָעִיר בָּאֵשׁ.
28 אִישׁ לֹא הָיָה שָׁם לְהַצִּילָהּ, כִּי הָיְתָה רְחוֹקָה מִצִּידוֹן וְלֹא הָיוּ לָהֶם קְשָׁרִים עִם אַף אֶחָד אַחֵר, וְהִיא שָׁכְנָה בָּעֵמֶק הַשַּׁיָּךְ לְבֵית רְחוֹב. לְאַחַר מִכֵּן הֵם בָּנוּ מֵחָדָשׁ אֶת הָעִיר וְהִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ.
29 וְהֵם קָרְאוּ לָעִיר דָּן עַל שֵׁם דָּן אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר נוֹלַד לְיִשְׂרָאֵל. אוּלָם לַיִשׁ הָיָה שְׁמָהּ הַקּוֹדֵם שֶׁל הָעִיר.
30 אַחֲרֵי כֵן הֵקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָּן אֶת הַפֶּסֶל, וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מֹשֶׁה, הוּא וּבָנָיו, הָיוּ לְכֹהֲנִים לְשֵׁבֶט בְּנֵי דָּן עַד הַיּוֹם שֶׁנִּלְקְחוּ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לְגָלוּת.
31 וְהֵם הֵקִימוּ אֶת הַפֶּסֶל שֶׁעָשָׂה מִיכָה, וְהוּא נִשְׁאַר שָׁם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיָה בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁילֹה.
