שופטים 21:1-25
-
שבט בנימין לא נמחה מישראל (1–25)
כא וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ אֶת הַשְּׁבוּעָה הַזֹּאת בְּמִצְפָּה: ”אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא יִתֵּן אֶת בִּתּוֹ לְבִנְיָמִין לְאִשָּׁה”.
2 בְּעִקְבוֹת זֹאת בָּאוּ הָעָם לְבֵית אֵל וְיָשְׁבוּ שָׁם עַד הָעֶרֶב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, וְנָשְׂאוּ אֶת קוֹלָם וּבָכוּ בְּכִי גָּדוֹל.
3 וְהֵם אָמְרוּ: ”לָמָּה, יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, קָרָה הַדָּבָר הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל? מַדּוּעַ יִפָּקֵד הַיּוֹם מִיִּשְׂרָאֵל שֵׁבֶט אֶחָד?”
4 בַּיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת הִשְׁכִּימוּ הָעָם בַּבֹּקֶר וּבָנוּ שָׁם מִזְבֵּחַ לְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים.
5 אָז אָמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: ”מִי מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֹא עָלָה לְהִתְאַסֵּף לִפְנֵי יְהֹוָה?” כִּי הֵם נִשְׁבְּעוּ שְׁבוּעָה גְּדוֹלָה שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא עָלָה אֶל יְהֹוָה בְּמִצְפָּה, מוֹת יוּמַת.
6 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִצְטַעֲרוּ עַל מָה שֶׁקָּרָה לְבִנְיָמִין אֲחִיהֶם. הֵם אָמְרוּ: ”הַיּוֹם נִגְדַּע שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.
7 מָה נַעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נָשִׁים לַנּוֹתָרִים, לְאַחַר שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בִּיהֹוָה לֹא לָתֵת לָהֶם מִבְּנוֹתֵינוּ לְנָשִׁים?”
8 הֵם שָׁאֲלוּ: ”מִי מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֹא עָלָה אֶל יְהֹוָה בְּמִצְפָּה?” וְהִנֵּה לֹא בָּא אִישׁ אֶל הַמַּחֲנֶה מִיָּבֵשׁ גִּלְעָד אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה הַקָּהָל.
9 כַּאֲשֶׁר הִתְפַּקֵּד הָעָם, הֵם רָאוּ שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם אִישׁ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד.
10 לְפִיכָךְ הָעֵדָה שָׁלְחָה לְשָׁם שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף מִבְּנֵי הַחַיִל הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר. הֵם צִוּוּ עֲלֵיהֶם: ”לְכוּ וְהַכּוּ אֶת יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד בַּחֶרֶב, גַּם אֶת הַנָּשִׁים וְהַטַּף.
11 זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: כָּל זָכָר, וְגַם כָּל אִשָּׁה שֶׁקִּיְּמָה יְחָסִים עִם זָכָר, תַּקְדִּישׁוּ לְהַשְׁמָדָה”.
12 וּבְקֶרֶב יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד הֵם מָצְאוּ אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרוֹת בְּתוּלוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא קִיְּמוּ יְחָסִים עִם גֶּבֶר, וְהֵבִיאוּ אוֹתָן אֶל הַמַּחֲנֶה בְּשִׁילֹה, שֶׁנִּמְצֵאת בְּאֶרֶץ כְּנַעַן.
13 וְכָל הָעֵדָה שָׁלְחוּ מֶסֶר אֶל בְּנֵי בִּנְיָמִין שֶׁבְּצוּק רִמּוֹן וְהִצִּיעוּ לָהֶם שָׁלוֹם.
14 לָכֵן בִּנְיָמִין חָזַר בָּעֵת הַהִיא. וְהֵם נָתְנוּ לָהֶם אֶת הַנָּשִׁים שֶׁהִשְׁאִירוּ בַּחַיִּים מִקֶּרֶב נְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד, אַךְ לֹא מָצְאוּ לָהֶם מַסְפִּיק נָשִׁים.
15 וְהָעָם הִצְטַעֵר עַל מָה שֶׁקָּרָה לְבִנְיָמִין כִּי יְהֹוָה יָצַר פִּלּוּג בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
16 אָמְרוּ זִקְנֵי הָעֵדָה: ”מָה נַעֲשֶׂה כְּדֵי לָתֵת נָשִׁים לַגְּבָרִים הַנּוֹתָרִים, הוֹאִיל וְכָל הַנָּשִׁים מִבִּנְיָמִין הֻשְׁמְדוּ?”
17 וְהֵם הֵשִׁיבוּ: ”צְרִיכָה לִהְיוֹת יְרֻשָּׁה עֲבוּר הַשּׂוֹרְדִים מִבִּנְיָמִין, פֶּן יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל.
18 אֲבָל לָנוּ אָסוּר לָתֵת לָהֶם נָשִׁים מִבְּנוֹתֵינוּ, כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ וְאָמְרוּ: ’אָרוּר הַנּוֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִין’”.
19 אָז אָמְרוּ: ”הִנֵּה יֵשׁ חַג לִיהֹוָה מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּשִׁילֹה, הַנִּמְצֵאת צְפוֹנִית לְבֵית אֵל וּמִזְרָחִית לַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית הָעוֹלָה מִבֵּית אֵל לִשְׁכֶם וּדְרוֹמִית לִלְבוֹנָה”.
20 לְפִיכָךְ הֵם צִוּוּ עַל בְּנֵי בִּנְיָמִין: ”לְכוּ וְהַצִּיבוּ מַאֲרָב בַּכְּרָמִים.
21 וְכַאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת הַבַּחוּרוֹת הַצְּעִירוֹת מִשִּׁילֹה* יוֹצְאוֹת וּמִצְטָרְפוֹת לַמְּחוֹלוֹת,* יֵצֵא כָּל אֶחָד מִכֶּם מִן הַכְּרָמִים וְיִתְפֹּס אִשָּׁה* מִבֵּין הַבַּחוּרוֹת הַצְּעִירוֹת מִשִּׁילֹה, וְאָז תַּחְזְרוּ אֶל אֶרֶץ בִּנְיָמִין.
22 וְאִם יָבוֹאוּ אֲבוֹתֵיהֶן אוֹ אֲחֵיהֶן וְיִתְלוֹנְנוּ בְּפָנֵינוּ, נֹאמַר לָהֶם, ’עֲשׂוּ עִמָּנוּ טוֹבָה לְמַעֲנָם, כִּי לֹא יָכֹלְנוּ לָקַחַת בְּמִלְחָמָה אִשָּׁה לְכָל אֶחָד מֵהֶם וְאַתֶּם לֹא יְכָלְתֶּם לָתֵת לָהֶם אִשָּׁה מִבְּלִי לִהְיוֹת אֲשֵׁמִים’”.
23 וּבְנֵי בִּנְיָמִין עָשׂוּ כֵּן, וְכָל אֶחָד מֵהֶם לָקַח לוֹ אִשָּׁה מִן הַנָּשִׁים הָרוֹקְדוֹת. לְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ אֶל נַחֲלָתָם וּבָנוּ מֵחָדָשׁ אֶת עָרֵיהֶם וְהִתְיַשְּׁבוּ בָּהֶן.
24 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְפַּזְּרוּ מִשָּׁם בָּעֵת הַהִיא, אִישׁ אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וְיָצְאוּ מִשָּׁם אִישׁ אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ.
25 בַּיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל. כָּל אֶחָד עָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו.
