שופטים 4‏:1‏-24

  • יבין המלך הכנעני מדכא את ישראל ‏(‏1–3‏)‏

  • דבורה הנביאה וברק השופט ‏(‏4–16‏)‏

  • יעל הורגת את שר הצבא סיסרא ‏(‏17–24‏)‏

ד  אוּלָם אַחֲרֵי מוֹתוֹ שֶׁל אֵהוּד,‏ שׁוּב עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה.‏  לָכֵן יְהֹוָה מָכַר אוֹתָם לִידֵי יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן,‏ אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר.‏ שַׂר צְבָאוֹ הָיָה סִיסְרָא,‏ שֶׁהִתְגּוֹרֵר בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִים.‏*  בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זָעֲקוּ אֶל יְהֹוָה,‏ כִּי לְיָבִין* הָיוּ תְּשַׁע מֵאוֹת מֶרְכְּבוֹת מִלְחָמָה בַּעֲלוֹת חֶרְמֵשֵׁי בַּרְזֶל,‏* וְהוּא דִּכֵּא קָשׁוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה.‏  וּדְבוֹרָה,‏ אִשָּׁה נְבִיאָה,‏ אִשְׁתּוֹ שֶׁל לַפִּידוֹת,‏ שָׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא.‏  הִיא נָהֲגָה לָשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר* דְּבוֹרָה בֵּין רָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם;‏ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ עוֹלִים אֵלֶיהָ לְמִשְׁפָּט.‏  הִיא שָׁלְחָה לִקְרֹא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וְאָמְרָה לוֹ:‏ ”‏הַאִם לֹא נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפְּקֻדָּה?‏ ’‏לֵךְ וּצְעַד אֶל* הַר תָּבוֹר,‏ וְקַח אִתְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבוּלוּן.‏  אֲנִי אָבִיא אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא,‏ שַׂר צְבָאוֹ שֶׁל יָבִין,‏ וְאֶת מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ וְאֶת חַיָּלָיו,‏ וְאֶתֵּן אוֹתוֹ בְּיָדְךָ’‏”‏.‏  הֵשִׁיב לָהּ בָּרָק וְאָמַר:‏ ”‏אִם תֵּלְכִי אִתִּי,‏ אֵלֵךְ.‏ אַךְ אִם לֹא תֵּלְכִי אִתִּי,‏ לֹא אֵלֵךְ”‏.‏  וְהִיא הֵשִׁיבָה:‏ ”‏בְּהֶחְלֵט אֵלֵךְ אִתְּךָ.‏ אַךְ הַמַּעֲרָכָה שֶׁאַתָּה יוֹצֵא אֵלֶיהָ לֹא תָּבִיא לְךָ תִּפְאֶרֶת,‏ כִּי בְּיַד אִשָּׁה יִתֵּן יְהֹוָה אֶת סִיסְרָא”‏.‏ אָז קָמָה דְּבוֹרָה וְהָלְכָה עִם בָּרָק אֶל קֶדֶשׁ.‏ 10  וּבָרָק הִזְעִיק אֶת זְבוּלוּן וְאֶת נַפְתָּלִי אֶל קֶדֶשׁ,‏ וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ הָלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו,‏ וְגַם דְּבוֹרָה עָלְתָה אִתּוֹ.‏ 11  ‏(‏וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרַד מִן הַקֵּינִים,‏ צֶאֱצָאֵי חֹבָב,‏ חוֹתֵן מֹשֶׁה,‏ וְהֵקִים אֶת אָהֳלוֹ לְיַד הָאִילָן הַגָּדוֹל בְּצַעֲנַנִּים אֲשֶׁר בְּקֶדֶשׁ.‏)‏ 12  וּלְסִיסְרָא דִּוְּחוּ שֶׁבָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם עָלָה אֶל הַר תָּבוֹר.‏ 13  מִיָּד הִזְעִיק סִיסְרָא אֶת כָּל מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ — תְּשַׁע מֵאוֹת מֶרְכָּבוֹת בַּעֲלוֹת חֶרְמֵשֵׁי בַּרְזֶל* — וְאֶת כָּל הַחַיָּלִים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִים כְּדֵי לָלֶכֶת אֶל נַחַל קִישׁוֹן.‏ 14  אָמְרָה דְּבוֹרָה לְבָרָק:‏ ”‏קוּם,‏ כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה אֶת סִיסְרָא בְּיָדְךָ.‏ הַאֵין יְהֹוָה יוֹצֵא לְפָנֶיךָ?‏”‏ וּבָרָק יָרַד מֵהַר תָּבוֹר וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו.‏ 15  וִיהֹוָה זָרַע מְהוּמָה בְּקֶרֶב סִיסְרָא וְכָל מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ וּבְכָל הַצָּבָא לִפְנֵי חַרְבּוֹ שֶׁל בָּרָק.‏ לְבַסּוֹף יָרַד סִיסְרָא מִמֶּרְכַּבְתּוֹ וְנִמְלַט בָּרֶגֶל.‏ 16  בָּרָק רָדַף אַחֲרֵי מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה וְאַחֲרֵי הַצָּבָא עַד חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִים,‏ וְכָל צְבָא סִיסְרָא נָפַל בַּחֶרֶב;‏ לֹא נִשְׁאַר אֲפִלּוּ אֶחָד.‏ 17  אוּלָם סִיסְרָא נִמְלַט בָּרֶגֶל אֶל אָהֳלָהּ שֶׁל יָעֵל אִשְׁתּוֹ שֶׁל חֶבֶר הַקֵּינִי,‏ כִּי הָיָה שָׁלוֹם בֵּין יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וּבֵין בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי.‏ 18  יָצְאָה יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וְאָמְרָה לוֹ:‏ ”‏הִכָּנֵס,‏ אֲדוֹנִי,‏ הִכָּנֵס לְכָאן.‏ אַל תִּפְחַד”‏.‏ לָכֵן הוּא נִכְנַס אֶל אָהֳלָהּ,‏ וְהִיא כִּסְּתָה אוֹתוֹ בִּשְׂמִיכָה.‏ 19  וְהוּא אָמַר לָהּ:‏ ”‏אָנָּא,‏ תְּנִי לִי מְעַט מַיִם לִשְׁתּוֹת,‏ כִּי אֲנִי צָמֵא”‏.‏ וְהִיא פָּתְחָה אֶת נֹאד הֶחָלָב וְנָתְנָה לוֹ לִשְׁתּוֹת,‏ וְאַחֲרֵי כֵן כִּסְּתָה אוֹתוֹ שׁוּב.‏ 20  אָמַר לָהּ:‏ ”‏עִמְדִי בְּפֶתַח הָאֹהֶל,‏ וְאִם יָבוֹא מִישֶׁהוּ וְיִשְׁאַל אוֹתָךְ,‏ ’‏הַאִם יֵשׁ פֹּה אִישׁ?‏’‏ אִמְרִי,‏ ’‏לֹא!‏’‏”‏ 21  אֲבָל יָעֵל,‏ אֵשֶׁת חֶבֶר,‏ לָקְחָה יְתַד אֹהֶל וְאָחֲזָה בַּפַּטִּישׁ בְּיָדָהּ.‏ וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה וְתָשׁוּשׁ,‏ הִתְקָרְבָה אֵלָיו בְּשֶׁקֶט וְתָקְעָה אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וְנָעֲצָה אוֹתָהּ בָּאֲדָמָה,‏ וְהוּא מֵת.‏ 22  וְהִנֵּה בָּרָק הִגִּיעַ לְשָׁם בְּמִרְדָּפוֹ אַחַר סִיסְרָא,‏ וְיָעֵל יָצְאָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרָה:‏ ”‏בּוֹא וְאַרְאֶה לְךָ אֶת הָאִישׁ שֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ”‏.‏ וְהוּא נִכְנַס אִתָּהּ וְרָאָה אֶת סִיסְרָא שׁוֹכֵב מֵת,‏ וְהַיָּתֵד נְעוּצָה בְּרַקָּתוֹ.‏ 23  בַּיּוֹם הַהוּא הִכְנִיעַ אֱלֹהִים אֶת יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 24  וְיָדָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶעֶשְׂתָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר קָשָׁה נֶגֶד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן,‏ עַד אֲשֶׁר הִשְׁמִידוּ אֶת יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן.‏

הערות שוליים

או ”‏חרושת של האומות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏רכב ברזל”‏.‏
כלומר,‏ עץ תמר.‏
או ”‏ופרוש את אנשיך ב”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏רכב ברזל”‏.‏