שופטים 6:1-40
ו אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוּב עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה, וְלָכֵן יְהֹוָה נָתַן אוֹתָם בְּיַד מִדְיָן שֶׁבַע שָׁנִים.
2 יַד מִדְיָן שָׁלְטָה עַל יִשְׂרָאֵל, וּבִגְלַל מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקוֹמוֹת מִסְתּוֹר* בֶּהָרִים, בַּמְּעָרוֹת וּבַמְּקוֹמוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.
3 אִם זָרְעוּ יִשְׂרָאֵל זֶרַע, תָּקְפוּ אוֹתָם מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי הַמִּזְרָח.
4 הֵם הָיוּ מְקִימִים נֶגְדָּם מַחֲנֶה וְהוֹרְסִים אֶת יְבוּל הָאָרֶץ כָּל הַדֶּרֶךְ עַד עַזָּה, וְהֵם לֹא הוֹתִירוּ שׁוּם מָזוֹן לְיִשְׂרָאֵל וְגַם לֹא שֶׂה אוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר.
5 כִּי הֵם הָיוּ עוֹלִים עִם מִקְנֵיהֶם וְאָהֳלֵיהֶם, רַבִּים כְּאַרְבֶּה, וְלֹא הָיָה נִתָּן לִסְפֹּר אוֹתָם וְאֶת גְּמַלֵּיהֶם, וְהָיוּ נִכְנָסִים אֶל הָאָרֶץ כְּדֵי לַהֲרֹס אוֹתָהּ.
6 לְפִיכָךְ יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ עֲנִיִּים מְאוֹד בִּגְלַל מִדְיָן; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל זָעֲקוּ לְעֶזְרַת יְהֹוָה.
7 כַּאֲשֶׁר זָעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת יְהֹוָה בִּגְלַל מִדְיָן,
8 שָׁלַח יְהֹוָה נָבִיא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר אָמַר לָהֶם: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ’אָנוֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִבֵּית הָעַבְדוּת.
9 וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִכָּל מְדַכְּאֵיכֶם וְגֵרַשְׁתִּי אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת אַרְצָם.
10 וְאָמַרְתִּי לָכֶם: ”אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם. לֹא תִּירְאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמוֹרִים אֲשֶׁר בְּאַרְצָם אַתֶּם יוֹשְׁבִים”. אַךְ לֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי’”.
11 לְאַחַר מִכֵּן בָּא מַלְאַךְ יְהֹוָה וְיָשַׁב תַּחַת הָאִילָן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּעָפְרָה, אֲשֶׁר הָיָה שַׁיָּךְ לְיוֹאָשׁ מִמִּשְׁפַּחַת אֲבִיעֶזֶר. וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חָבַט חִטִּים בַּגַּת כְּדֵי לְהַסְתִּירָן מִפְּנֵי מִדְיָן.
12 מַלְאַךְ יְהֹוָה נִרְאָה אֵלָיו וְאָמַר: ”יְהֹוָה עִמְּךָ, גִּבּוֹר הַחַיִל”.
13 אָמַר לוֹ גִּדְעוֹן: ”סְלַח נָא לִי, אֲדוֹנִי, אֲבָל אִם יְהֹוָה אִתָּנוּ, מַדּוּעַ כָּל זֶה בָּא עָלֵינוּ? הֵיכָן כָּל נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְאָמְרוּ, ’הַאִם יְהֹוָה לֹא הֶעֱלָה אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם?’ וְכָעֵת נָטַשׁ אוֹתָנוּ יְהֹוָה וְנָתַן אוֹתָנוּ בְּיַד מִדְיָן”.
14 הִתְיַצֵּב מוּלוֹ יְהֹוָה וְאָמַר: ”לֵךְ בַּכּוֹחַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ, וְאַתָּה תּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִדְיָן. הַאִם לֹא אֲנִי זֶה אֲשֶׁר שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ?”
15 וְגִדְעוֹן הֵשִׁיב לוֹ: ”סְלַח נָא לִי, יְהֹוָה. כֵּיצַד אוּכַל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל? הִנֵּה אַלְפִּי* הוּא הַדַּל בְּיוֹתֵר בִּמְנַשֶּׁה, וַאֲנִי הַנִּקְלֶה בְּיוֹתֵר בְּבֵית אָבִי”.
16 אַךְ יְהֹוָה אָמַר לוֹ: ”אֲנִי אֶהְיֶה אִתְּךָ, וְעַל כֵּן תַּכֶּה אֶת מִדְיָן כְּאִלּוּ הָיוּ אִישׁ אֶחָד”.
17 אָז אָמַר לוֹ: ”אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הַרְאֵה נָא לִי אוֹת שֶׁאַתָּה הוּא זֶה אֲשֶׁר מְדַבֵּר אִתִּי.
18 אָנָּא אַל תֵּלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁאָשׁוּב עִם מִנְחָתִי וְאַנִּיחַ אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ”. וְהוּא אָמַר: ”אֲנִי אֶשָּׁאֵר כָּאן עַד שׁוּבְךָ”.
19 וְגִדְעוֹן נִכְנַס וְהֵכִין גְּדִי עִזִּים וְהֵכִין מַצּוֹת מֵאֵיפַת* קֶמַח. אֶת הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל וְאֶת הַמָּרָק בְּסִיר הַבִּשּׁוּל; וְהוּא הוֹצִיא אוֹתָם אֵלָיו וְהִגִּישׁ אוֹתָם תַּחַת הָאִילָן הַגָּדוֹל.
20 אָמַר לוֹ מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים: ”קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אוֹתָם עַל הַסֶּלַע הַהוּא, וְאֶת הַמָּרָק שְׁפֹךְ”. וְהוּא עָשָׂה כֵּן.
21 לְאַחַר מִכֵּן הוֹשִׁיט מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה שֶׁבְּיָדוֹ וְנָגַע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת, וְאֵשׁ עָלְתָה מִן הַצּוּר וְאָכְלָה אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת. וּמַלְאַךְ יְהֹוָה נֶעֱלַם מִנֶּגֶד עֵינָיו.
22 אָז הֵבִין גִּדְעוֹן שֶׁהָיָה זֶה מַלְאַךְ יְהֹוָה.
מִיָּד אָמַר גִּדְעוֹן: ”אֲבוֹי, אֲדֹנָי יְהֹוָה, כִּי רָאִיתִי אֶת מַלְאַךְ יְהֹוָה פָּנִים אֶל פָּנִים!”
23 אַךְ יְהֹוָה אָמַר לוֹ: ”שָׁלוֹם יִהְיֶה עִמְּךָ. אַל תִּירָא; לֹא תָּמוּת”.
24 עַל כֵּן בָּנָה שָׁם גִּדְעוֹן מִזְבֵּחַ לִיהֹוָה, וְהוּא נִקְרָא יְהֹוָה שָׁלוֹם* עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הוּא עֲדַיִן נִמְצָא בְּעָפְרָה שֶׁל מִשְׁפַּחַת אֲבִיעֶזֶר.
25 בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה אָמַר לוֹ יְהֹוָה: ”קַח אֶת הַפָּר הַצָּעִיר שֶׁל אָבִיךָ, הַפָּר הַצָּעִיר הַשֵּׁנִי בֶּן שֶׁבַע הַשָּׁנִים, וַהֲרֹס אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל אֲשֶׁר שַׁיָּךְ לְאָבִיךָ, וּכְרֹת אֶת הָאֲשֵׁרָה* שֶׁלְּיָדוֹ.
26 אַחֲרֵי שֶׁתִּבְנֶה מִזְבֵּחַ לִיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל רֹאשׁ הַמָּעֹז הַזֶּה בְּעֶזְרַת שׁוּרַת הָאֲבָנִים, קַח אֶת הַפָּר הַצָּעִיר הַשֵּׁנִי וְהַעֲלֵה אוֹתוֹ לְעוֹלָה עַל גִּזְרֵי הָעֵצִים מִן הָאֲשֵׁרָה* שֶׁכָּרַתָּ”.
27 לְפִיכָךְ גִּדְעוֹן לָקַח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מֵעֲבָדָיו וְעָשָׂה כְּפִי שֶׁאָמַר לוֹ יְהֹוָה. אַךְ הוּא פָּחַד מִבֵּית אָבִיו וּמֵאַנְשֵׁי הָעִיר מִכְּדֵי לַעֲשׂוֹת זֹאת בַּיּוֹם, וְלָכֵן עָשָׂה זֹאת בַּלַּיְלָה.
28 כַּאֲשֶׁר קָמוּ אַנְשֵׁי הָעִיר הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר שֶׁלְּמָחֳרָת, רָאוּ שֶׁמִּזְבַּח הַבַּעַל נֶהֱרַס וְשֶׁהָאֲשֵׁרָה* שֶׁלְּיָדוֹ נִכְרְתָה וְשֶׁהַפָּר הַצָּעִיר הַשֵּׁנִי הֻעֲלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנִּבְנָה.
29 שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ: ”מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה?” וּלְאַחַר שֶׁבָּדְקוּ וְחָקְרוּ, אָמְרוּ: ”גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ עָשָׂה זֹאת”.
30 לָכֵן אַנְשֵׁי הָעִיר אָמְרוּ לְיוֹאָשׁ: ”הוֹצֵא אֶת בִּנְךָ כְּדֵי שֶׁיּוּמַת, כִּי הָרַס אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה* שֶׁלְּיָדוֹ”.
31 אָמַר יוֹאָשׁ לְכָל מִי שֶׁהִתְעַמְּתוּ אִתּוֹ: ”הַאִם אַתֶּם צְרִיכִים לְהָגֵן עַל הַבַּעַל? הַאִם אַתֶּם צְרִיכִים לְהוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ? אֶת כָּל הַמֵּגֵן עָלָיו יֵשׁ לְהָמִית עוֹד הַבֹּקֶר. אִם אֱלֹהִים הוּא, שֶׁיָּגֵן עַל עַצְמוֹ, כִּי מִישֶׁהוּ הָרַס אֶת מִזְבְּחוֹ”.
32 וְהוּא קָרָא לְגִדְעוֹן בַּיּוֹם הַהוּא יְרֻבַּעַל,* בְּאָמְרוֹ: ”יָגֵן הַבַּעַל עַל עַצְמוֹ, כִּי מִישֶׁהוּ הָרַס אֶת מִזְבְּחוֹ”.
33 וְכָל מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי הַמִּזְרָח אִחֲדוּ כּוֹחוֹת; וְהֵם עָבְרוּ* אֶל עֵמֶק יִזְרְעֶאל וְחָנוּ שָׁם.
34 אָז בָּאָה* רוּחַ יְהֹוָה עַל גִּדְעוֹן וְהוּא תָּקַע בַּשּׁוֹפָר, וּבְנֵי מִשְׁפַּחַת אֲבִיעֶזֶר נֶאֶסְפוּ אַחֲרָיו.
35 הוּא שָׁלַח שְׁלִיחִים בְּכָל רַחֲבֵי מְנַשֶּׁה, וְגַם הֵם נֶאֶסְפוּ אַחֲרָיו. הוּא גַּם שָׁלַח שְׁלִיחִים בְּרַחֲבֵי אָשֵׁר, זְבוּלוּן וְנַפְתָּלִי, וְהֵם עָלוּ לִקְרָאתוֹ.
36 וְגִדְעוֹן אָמַר אֶל הָאֱלֹהִים: ”אִם אַתָּה מוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּתִי, כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתָּ,
37 הִנֵּה אֲנִי מַנִּיחַ גִּזַּת צֶמֶר בַּגֹּרֶן. אִם יִהְיֶה טַל עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ וְכָל הָאֲדָמָה סְבִיבָהּ תִּהְיֶה יְבֵשָׁה, אֵדַע שֶׁתּוֹשִׁיעַ בְּאֶמְצָעוּתִי אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתָּ”.
38 וְכָךְ קָרָה. כַּאֲשֶׁר קָם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר שֶׁלְּמָחֳרָת וְסָחַט אֶת הַגִּזָּה, הוֹצִיא מִן הַגִּזָּה מַסְפִּיק טַל כְּדֵי לְמַלֵּא קַעֲרַת מִשְׁתֶּה גְּדוֹלָה בְּמַיִם.
39 אוּלָם גִּדְעוֹן אָמַר אֶל הָאֱלֹהִים: ”אַל יִבְעַר כַּעַסְךָ נֶגְדִּי, אַךְ הַרְשֵׁה לִי לְבַקֵּשׁ פַּעַם נוֹסֶפֶת בִּלְבַד. הַרְשֵׁה נָא לִי לַעֲשׂוֹת רַק נִסָּיוֹן נוֹסָף אֶחָד בַּגִּזָּה. תִּהְיֶה נָא הַגִּזָּה לְבַדָּהּ יְבֵשָׁה וְעַל כָּל הָאֲדָמָה יִהְיֶה טַל”.
40 וְכָךְ עָשָׂה אֱלֹהִים בַּלַּיְלָה הַהוּא; רַק הַגִּזָּה הָיְתָה יְבֵשָׁה, וְעַל כָּל הָאֲדָמָה הָיָה טַל.
