שיר השירים 7:1-13
ז ”מָה יָפוֹת רַגְלַיִךְ בְּסַנְדָּלַיִךְ,בַּת אֲצִילָה!
חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ הֵם כְּתַכְשִׁיטִים,מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן.
2 טַבּוּרֵךְ קְעָרָה עֲגֻלָּה.
אַל יֶחְסַר בּוֹ יַיִן מְעֻרְבָּב.
בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטָּה,מֻקֶּפֶת בְּשׁוֹשַׁנִּים.
3 שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים,תְּאוֹמֵי צְבִיָּה.
4 צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל שֶׁנְהָב.
עֵינַיִךְ כַּבְּרֵכוֹת שֶׁבְּחֶשְׁבּוֹן,לְיַד שַׁעַר בַּת־רַבִּים.
אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן,הַצּוֹפֶה לְעֵבֶר דַּמֶּשֶׂק.
5 רֹאשֵׁךְ מְעַטֵּר אוֹתָךְ כַּכַּרְמֶל,וּקְוֻצּוֹת שְׂעָרֵךְ* הֵן כְּצֶמֶר אַרְגָּמָן.
הַמֶּלֶךְ מֻקְסָם* מִן הַשֵּׂעָר הַגּוֹלֵשׁ.
6 כַּמָּה יָפָה אַתְּ, וְכַמָּה נְעִימָה,אֲהוּבָה, יוֹתֵר מִכָּל תַּעֲנוּגִים!
7 קוֹמָתֵךְ הִיא כְּעֵץ תָּמָר,וְשָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכּוֹלוֹת תְּמָרִים.
8 אָמַרְתִּי, ’אֲטַפֵּס עַל עֵץ הַתָּמָרלֶאֱחֹז בְּעַנְפֵי פֵּרוֹתָיו’.
יִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכּוֹלוֹת הַגֶּפֶן,וְרֵיחַ נְשִׁימָתֵךְ כְּתַפּוּחִים,
9 וְיִהְיֶה נָא פִּיךְ* כַּיַּיִן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר”.
”יִבָּלַע הוּא בְּקַלּוּת עַל־יְדֵי יַקִּירִי,וְיִזְרֹם בַּעֲדִינוּת עַל שִׂפְתֵי הַיְּשֵׁנִים.
10 אֲנִי שֶׁל יַקִּירִי,וְאֵלַי תְּשׁוּקָתוֹ.
11 בּוֹא, יַקִּירִי,נֵצֵא אֶל הַשָּׂדוֹת;נָלוּן בֵּין צִמְחֵי הַכֹּפֶר.*
12 נַשְׁכִּים וְנֵלֵךְ לַכְּרָמִיםלִרְאוֹת אִם פָּרְחָה* הַגֶּפֶן,אִם נִפְתְּחוּ הַפְּרָחִים,אִם הֵנֵצּוּ הָרִמּוֹנִים.
שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי* לְךָ.
13 הַדּוּדָאִים נוֹתְנִים רֵיחָם;עַל פְּתָחֵינוּ כָּל מִינֵי פֵּרוֹת מֻבְחָרִים.
אֶת הַחֲדָשִׁים וְגַם אֶת הַיְּשָׁנִים,יַקִּירִי, צָפַנְתִּי לְךָ.
