שיר השירים 8:1-14
-
הבחורה הצעירה (1–4)
-
”מי ייתן והיית כאחי” (1)
-
-
אַחֶיהָ של הבחורה הצעירה (5א)
-
’מי זאת מתרפקת על יקירה?’
-
-
הבחורה הצעירה (5ב–7)
-
”עזה כמוות אהבה” (6)
-
-
אַחֶיהָ של הבחורה הצעירה (8, 9)
-
”אם חומה היא, ... אך אם דלת היא, ...” (9)
-
-
הבחורה הצעירה (10–12)
-
”אני חוֹמָה” (10)
-
-
הרועה (13)
-
’השמיעיני קולך’
-
-
הבחורה הצעירה (14)
-
”היה זריז כצבי”
-
ח ”מִי יִתֵּן וְהָיִיתָ כְּאָחִי,יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי!
וְכָךְ אִם הָיִיתִי מוֹצֵאת אוֹתְךָ בַּחוּץ, הָיִיתִי נוֹשֶׁקֶת לְךָ,וְאִישׁ לֹא הָיָה בָּז לִי.
2 הָיִיתִי מוֹבִילָה אוֹתְךָ;הָיִיתִי מְבִיאָה אוֹתְךָ אֶל בֵּית אִמִּי,אֲשֶׁר לִמְּדָה אוֹתִי.
הָיִיתִי מַשְׁקָה אוֹתְךָ יַיִן מְתֻבָּל,עֲסִיס רִמּוֹנִים.
3 שְׂמֹאלוֹ תִּהְיֶה תַּחַת רֹאשִׁי,וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.
4 אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אֶתְכֶן, בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם:
אַל תְּנַסּוּ לְהָעִיר אוֹ לְעוֹרֵר בִּי אַהֲבָה עַד אֲשֶׁר תֵּעוֹר מֵאֵלֶיהָ”.
5 ”מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר,מִתְרַפֶּקֶת עַל יַקִּירָהּ?”
”תַּחַת עֵץ הַתַּפּוּחַ הֲעַרְתִּיךָ.
שָׁם סָבְלָה אִמְּךָ חֶבְלֵי לֵדָה כַּאֲשֶׁר יָלְדָה אוֹתְךָ.
שָׁם זוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה אוֹתְךָ סָבְלָה חֶבְלֵי לֵדָה.
6 שִׂימֵנִי כְּחוֹתָם עַל לִבְּךָ,כְּחוֹתָם עַל זְרוֹעֲךָ,כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה,קָשָׁה* כַּשְּׁאוֹל* קִנְאָה.*
רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵי אֵשׁ, שַׁלְהֶבֶת יָהּ.*
7 מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה,וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ.
אִם יַצִּיעַ אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בַּעֲבוּר אַהֲבָה,בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ”.*
8 ”אָחוֹת קְטַנָּה לָנוּ,וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ.
מָה נַעֲשֶׂה עֲבוּר אֲחוֹתֵנוּבַּיּוֹם שֶׁיְּבַקְּשׁוּ לְהִנָּשֵׂא לָהּ?”
9 ”אִם חוֹמָה הִיא,נִבְנֶה עָלֶיהָ בִּצּוּרֵי כֶּסֶף,אַךְ אִם דֶּלֶת הִיא,נְכַסֶּה אוֹתָהּ בְּלוּחַ אֶרֶז”.
10 ”אֲנִי חוֹמָה,וְשָׁדַי כְּמִגְדָּלִים.
לָכֵן נִהְיֵיתִי בְּעֵינָיוכְּמוֹצֵאת שָׁלוֹם.
11 כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן.
אֶת הַכֶּרֶם הִפְקִיד בִּידֵי כּוֹרְמִים.
אִישׁ אִישׁ הָיָה מֵבִיא אֶלֶף יְחִידוֹת כֶּסֶף עֲבוּר פִּרְיוֹ.
12 לִי יֵשׁ כֶּרֶם מִשֶּׁלִּי.
לְךָ שַׁיָּכוֹת אֶלֶף יְחִידוֹת הַכֶּסֶף,* שְׁלֹמֹה,וּמָאתַיִם לַמְּטַפְּלִים בְּפִרְיוֹ”.
13 ”הַשּׁוֹכֶנֶת בַּגַּנִּים,הַחֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ.
הַשְׁמִיעִינִי אוֹתוֹ”.
14 ”מַהֵר, יַקִּירִי,וֶהֱיֵה זָרִיז כִּצְבִיאוֹ כְּעֹפֶר הָאַיָּלִיםעַל הָרֵי צִמְחֵי הַבֹּשֶׂם”.
