שמואל א׳ 1:1-28
א וְהָיָה אִישׁ אֶחָד מֵרָמָתַיִם צוֹפִים* מִן הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה, בֶּן יְרֹחָם, בֶּן אֱלִיהוּא, בֶּן תֹּחוּ, בֶּן צוּף, אִישׁ אֶפְרָתִי.*
2 הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים; שְׁמָהּ שֶׁל הָאַחַת חַנָּה, וְשֵׁם הַשְּׁנִיָּה פְּנִנָּה. לִפְנִנָּה הָיוּ יְלָדִים, אַךְ לְחַנָּה לֹא הָיוּ יְלָדִים.
3 וְהָאִישׁ הַהוּא עָלָה מֵעִירוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה כְּדֵי לְהִשְׁתַּחֲווֹת* וְלִזְבֹּחַ לִיהֹוָה צְבָאוֹת בְּשִׁילֹה. שָׁם שֵׁרְתוּ שְׁנֵי בְּנֵי עֵלִי, חָפְנִי וּפִינְחָס, כְּכֹהֲנִים לִיהֹוָה.
4 יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר זָבַח אֶלְקָנָה זֶבַח, נָתַן מָנוֹת לְאִשְׁתּוֹ פְּנִנָּה וּלְכָל בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ,
5 אֲבָל לְחַנָּה נָתַן מָנָה מְיֻחֶדֶת, כִּי אֶת חַנָּה אָהַב; אַךְ יְהֹוָה לֹא נָתַן לָהּ יְלָדִים.*
6 בְּנוֹסָף לְכָךְ, יְרִיבָתָהּ לָעֲגָה לָהּ לְלֹא הֶרֶף עַל מְנַת לְהַכְאִיב לָהּ, כִּי יְהֹוָה לֹא נָתַן לָהּ יְלָדִים.
7 כָּךְ עָשְׂתָה שָׁנָה בְּשָׁנָה; בְּכָל פַּעַם שֶׁעָלְתָה חַנָּה אֶל בֵּית יְהֹוָה, לָעֲגָה לָהּ יְרִיבָתָהּ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִיא בָּכְתָה וְלֹא אָכְלָה.
8 אַךְ אֶלְקָנָה בַּעֲלָהּ אָמַר לָהּ: ”חַנָּה, לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה, וְלָמָּה אֵינֵךְ אוֹכֶלֶת, וְלָמָּה אַתְּ כָּל כָּךְ עֲצוּבָה?* הַאִם אֵינֶנִּי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים?”
9 אָז קָמָה חַנָּה אַחֲרֵי שֶׁהֵם סִיְּמוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּשִׁילֹה. בְּאוֹתָהּ עֵת יָשַׁב עֵלִי הַכֹּהֵן עַל הַכִּסֵּא לְיַד מְזוּזַת* הֵיכַל* יְהֹוָה.
10 חַנָּה הָיְתָה מָרַת נֶפֶשׁ,* וְהִיא הֵחֵלָּה לְהִתְפַּלֵּל לִיהֹוָה וּלְמָרֵר בְּבֶכִי.
11 וְהִיא נָדְרָה נֶדֶר וְאָמְרָה: ”יְהֹוָה צְבָאוֹת, אִם תַּבִּיט בְּסֵבֶל אֲמָתְךָ וְתִזְכֹּר אוֹתִי וְלֹא תִּשְׁכַּח אֶת אֲמָתְךָ וְתִתֵּן לַאֲמָתְךָ בֵּן זָכָר, אֶתֵּן אוֹתוֹ לִיהֹוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְתַעַר לֹא יִגַּע בְּרֹאשׁוֹ”.
12 בְּשָׁעָה שֶׁהִתְפַּלְּלָה אֲרֻכּוֹת לִפְנֵי יְהֹוָה, הִתְבּוֹנֵן עֵלִי בְּפִיהָ.
13 חַנָּה דִּבְּרָה בְּלִבָּהּ; רַק שְׂפָתֶיהָ רָעֲדוּ, אַךְ קוֹלָהּ לֹא נִשְׁמַע. לָכֵן עֵלִי חָשַׁב שֶׁהִיא שִׁכּוֹרָה.
14 אָמַר לָהּ עֵלִי: ”עַד מָתַי תִּהְיִי שִׁכּוֹרָה? חִדְלִי לִשְׁתּוֹת אֶת יֵינֵךְ”.
15 הֵשִׁיבָה חַנָּה וְאָמְרָה: ”לֹא, אֲדוֹנִי! אֲנִי אִשָּׁה הַשְּׁרוּיָה בִּמְצוּקָה קָשָׁה;* יַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי, אֶלָּא שׁוֹפֶכֶת אֲנִי אֶת נַפְשִׁי* לִפְנֵי יְהֹוָה.
16 אַל תַּחְשִׁיב אֶת אֲמָתְךָ לְבַת בְּלִיַּעַל, כִּי דִּבַּרְתִּי עַד עַתָּה מֵרֹב סִבְלִי וּמְצוּקָתִי”.
17 הֵשִׁיב לָהּ עֵלִי וְאָמַר: ”לְכִי לְשָׁלוֹם, וֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת בַּקָּשָׁתֵךְ אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתְּ מִמֶּנּוּ”.
18 וְהִיא אָמְרָה: ”תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ”. וְהָאִשָּׁה הָלְכָה לְדַרְכָּהּ וְאָכְלָה, וּפָנֶיהָ לֹא הָיוּ נְפוּלוֹת עוֹד.
19 וְהֵם הִשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר וְהִשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהֹוָה, וּלְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ אֶל בֵּיתָם בְּרָמָה. וְאֶלְקָנָה יָדַע אֶת אִשְׁתּוֹ חַנָּה, וִיהֹוָה זָכַר* אוֹתָהּ.
20 בְּתוֹךְ שָׁנָה* הָרְתָה חַנָּה וְיָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה לוֹ שְׁמוּאֵל,* כִּי אָמְרָה, ”מִיְּהֹוָה בִּקַּשְׁתִּי אוֹתוֹ”.
21 בְּבוֹא הָעֵת עָלָה אֶלְקָנָה עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ לִזְבֹּחַ לִיהֹוָה אֶת הַזֶּבַח הַשְּׁנָתִי וּלְהַצִּיג אֶת קָרְבַּן נִדְרוֹ.
22 אֲבָל חַנָּה לֹא עָלְתָה, כִּי אָמְרָה לְבַעֲלָהּ: ”מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁיִּגָּמֵל הַיֶּלֶד, אָבִיא אוֹתוֹ; אָז יֵרָאֶה לִפְנֵי יְהֹוָה וְיִשָּׁאֵר שָׁם מֵאוֹתָהּ עֵת וְאֵילָךְ”.
23 וְאֶלְקָנָה בַּעֲלָהּ אָמַר לָהּ: ”עֲשִׂי אֶת הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ. הִשָּׁאֲרִי בַּבַּיִת עַד שֶׁתִּגְמְלִי אוֹתוֹ. מִי יִתֵּן וִיקַיֵּם יְהֹוָה אֶת דְּבָרֵךְ”. עַל כֵּן הָאִשָּׁה נִשְׁאֲרָה בַּבַּיִת וְהֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ עַד שֶׁגָּמְלָה אוֹתוֹ.
24 מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁגָּמְלָה אוֹתוֹ הֶעֶלְתָה אוֹתוֹ אֶל שִׁילֹה וְלָקְחָה עִמָּהּ פַּר בֶּן שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, אֵיפַת* קֶמַח אַחַת וְכַד גָּדוֹל שֶׁל יַיִן, וּבָאָה אֶל בֵּית יְהֹוָה בְּשִׁילֹה וְהֵבִיאָה אֶת הַיֶּלֶד הַקָּטָן עִמָּהּ.
25 הֵם שָׁחֲטוּ אָז אֶת הַפָּר וְהֵבִיאוּ אֶת הַיֶּלֶד אֶל עֵלִי.
26 וְהִיא אָמְרָה: ”סְלַח נָא לִי, אֲדוֹנִי! חֵי נַפְשְׁךָ,* אֲדוֹנִי, אֲנִי הָאִשָּׁה שֶׁעָמְדָה אִתְּךָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל לִיהֹוָה.
27 עֲבוּר הַיֶּלֶד הַזֶּה הִתְפַּלַּלְתִּי, וִיהֹוָה נָתַן לִי אֶת בַּקָּשָׁתִי אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ.
28 עַל כֵּן אֲנִי מַשְׁאִילָה אוֹתוֹ כָּעֵת לִיהֹוָה. לְמֶשֶׁךְ כָּל יָמָיו מֻשְׁאָל הוּא לִיהֹוָה”.
וְהוּא* הִשְׁתַּחֲוָה שָׁם לִיהֹוָה.
הערות שוליים
^ או ”מֵרָמָה, איש צוּפִי”.
^ אלקנה גר באפרים, אך היה משבט לוי. ראה דהא ו׳:19, 22–28.
^ או ”לעבוד את יהוה”.
^ נה״מ, ”סגר רחמה”.
^ נה״מ, ”למה ירע לבבך?”
^ כלומר, אחד מן העמודים שעליהם נשען המשקוף.
^ כלומר, המשכן.
^ או ”ממורמרת עד מאוד”.
^ או ”אישה קשת רוח”.
^ או ”שם לב אליה”.
^ או אולי ”בבוא העת”.
^ פירושו ”שֵׁם אל”.
^ מידת נפח ליבש השווה לכ־22 ליטר.
^ או ”בחיי נפשך; בחייך”.
^ ככל הנראה הכוונה היא לאלקנה.
