שמואל א׳ 11:1-15
יא לְאַחַר מִכֵּן עָלָה נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וְהֵקִים מַחֲנֶה נֶגֶד יָבֵשׁ אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד. וְכָל אַנְשֵׁי יָבֵשׁ אָמְרוּ אֶל נָחָשׁ: ”כְּרֹת עִמָּנוּ בְּרִית* וּנְשָׁרֵת אוֹתְךָ”.
2 אָמַר לָהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי: ”אֶכְרֹת אוֹתָהּ עִמָּכֶם בַּתְּנַאי הַזֶּה: לְכָל אֶחָד מִכֶּם תֵּעָקֵר עֵין יָמִין. אֶעֱשֶׂה זֹאת כְּדֵי לְהַשְׁפִּיל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל”.
3 הֵשִׁיבוּ לוֹ זִקְנֵי יָבֵשׁ: ”תֵּן לָנוּ שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִשְׁלֹחַ שְׁלִיחִים בְּכָל שִׁטְחֵי יִשְׂרָאֵל. וְאִם לֹא יִהְיֶה אִישׁ לְהוֹשִׁיעֵנוּ, נִכָּנַע לְךָ”.
4 כַּעֲבֹר זְמַן מָה הִגִּיעוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל גִּבְעָה, עִירוֹ שֶׁל שָׁאוּל,* וְאָמְרוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵי הָעָם, וְכָל הָעָם נָשְׂאוּ קוֹלָם וּבָכוּ.
5 אַךְ שָׁאוּל בָּא מִן הַשָּׂדֶה מֵאֲחוֹרֵי הַבָּקָר, וְשָׁאוּל אָמַר: ”מָה קָרָה לָעָם? מַדּוּעַ הֵם בּוֹכִים?” וְהֵם סִפְּרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵשׁ.
6 כְּשָׁמְעוֹ אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה צָלְחָה רוּחַ אֱלֹהִים עַל שָׁאוּל, וְכַעֲסוֹ בָּעַר בּוֹ מְאוֹד.
7 לָכֵן הוּא לָקַח צֶמֶד בָּקָר וּבִתֵּר אוֹתָם לִנְתָחִים וְשָׁלַח אוֹתָם בְּכָל שִׁטְחֵי יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַשְּׁלִיחִים, אֲשֶׁר אָמְרוּ: ”כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וּשְׁמוּאֵל, כָּךְ יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ!” וּפַחַד יְהֹוָה נָפַל עַל הָעָם וְהֵם יָצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד.
8 אָז מָנָה אוֹתָם בְּבֶזֶק, וְהָיוּ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּשְׁלוֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ מִיְּהוּדָה.
9 וְהֵם אָמְרוּ לַשְּׁלִיחִים שֶׁבָּאוּ: ”כָּךְ תֹּאמְרוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵשׁ אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד, ’מָחָר כְּחֹם הַשֶּׁמֶשׁ* תִּהְיֶה לָכֶם תְּשׁוּעָה’”. וְהַשְּׁלִיחִים בָּאוּ וְאָמְרוּ זֹאת לְאַנְשֵׁי יָבֵשׁ, וְהֵם שָׂמְחוּ עַד מְאוֹד.
10 וְאַנְשֵׁי יָבֵשׁ אָמְרוּ: ”מָחָר נִכָּנַע לָכֶם, וְתַעֲשׂוּ לָנוּ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם”.
11 לְמָחֳרַת הַיּוֹם חִלֵּק שָׁאוּל אֶת הָעָם לְשָׁלוֹשׁ קְבוּצוֹת, וְהֵם עָשׂוּ דַּרְכָּם אֶל אֶמְצַע הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר* וְהִכּוּ בִּבְנֵי עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם, וְהַשּׂוֹרְדִים נָפוֹצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם שְׁנַיִם יַחַד.
12 אָמַר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל: ”מִי אָמַר, ’הַאִם שָׁאוּל יִמְלֹךְ עָלֵינוּ?’ מִסְרוּ אֶת הָאֲנָשִׁים לְיָדֵינוּ וְנָמִית אוֹתָם”.
13 אַךְ שָׁאוּל אָמַר: ”לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה, כִּי הַיּוֹם עָשָׂה יְהֹוָה תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל”.
14 מְאֻחָר יוֹתֵר אָמַר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם: ”בּוֹאוּ וְנֵלֵךְ אֶל גִּלְגָּל כְּדֵי לְאַשֵּׁר שָׁם מֵחָדָשׁ אֶת הַמְּלוּכָה”.
15 לְפִיכָךְ כָּל הָעָם הָלְכוּ אֶל גִּלְגָּל, וּבְגִלְגָּל הִמְלִיכוּ אֶת שָׁאוּל לִפְנֵי יְהֹוָה. וְהֵם זָבְחוּ שָׁם זִבְחֵי שְׁלָמִים לִפְנֵי יְהֹוָה, וְשָׁאוּל וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל חָגְגוּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה.
