שמואל א׳ 14:1-52
יד יוֹם אֶחָד אָמַר יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל הַמְּשָׁרֵת נוֹשֵׂא כֵּלָיו: ”בּוֹא וְנַעֲבֹר אֶל מֻצַּב הַחוּץ שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בַּצַּד הַשֵּׁנִי”. אַךְ הוּא לֹא סִפֵּר זֹאת לְאָבִיו.
2 וְשָׁאוּל הָיָה בְּפַאֲתֵי גִּבְעָה תַּחַת עֵץ הָרִמּוֹן שֶׁבְּמִגְרוֹן, וְהָיוּ אִתּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ.
3 (וַאֲחִיָּה בֶּן אֲחִטוּב, אֲחִי אִיכָבוֹד, בֶּן פִּינְחָס, בֶּן עֵלִי, כֹּהֵן יְהֹוָה בְּשִׁילֹה, נָשָׂא אֶת הָאֵפוֹד.) וְהָעָם לֹא יָדַע שֶׁיְּהוֹנָתָן הָלַךְ.
4 וּבֵין הַמַּעֲבָרִים שֶׁרָצָה יְהוֹנָתָן לַעֲבֹר כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל מֻצַּב הַפְּלִשְׁתִּים הָיָה צוּק דְּמוּי שֵׁן בְּצַד אֶחָד וְצוּק דְּמוּי שֵׁן בַּצַּד הַשֵּׁנִי; שֵׁם הָאֶחָד הָיָה בּוֹצֵץ, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי הָיָה סֶנֶּה.
5 הַצּוּק הָאֶחָד הָיָה עַמּוּד בַּצָּפוֹן מוּל מִכְמָשׂ, וְהָאַחֵר הָיָה בַּדָּרוֹם מוּל גֶּבַע.
6 אָמַר יְהוֹנָתָן אֶל נוֹשֵׂא כֵּלָיו: ”בּוֹא וְנַעֲבֹר אֶל מֻצַּב הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה. אוּלַי יִפְעַל יְהֹוָה לְמַעֲנֵנוּ, כִּי דָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לִמְנֹעַ מִבַּעַד יְהֹוָה מִלְּהוֹשִׁיעַ בֵּין שֶׁעַל־יְדֵי רַבִּים וּבֵין שֶׁעַל־יְדֵי מְעַטִּים”.
7 אָמַר לוֹ נוֹשֵׂא כֵּלָיו: ”עֲשֵׂה כְּכָל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ. פְּנֵה לְאָן שֶׁתִּרְצֶה, וַאֲנִי אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ לְאָן שֶׁיָּנִיעַ אוֹתְךָ לְבָבְךָ”.
8 אָמַר יְהוֹנָתָן: ”נַעֲבֹר אֶל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וְנִתְגַּלֶּה בִּפְנֵיהֶם.
9 אִם יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ, ’עִמְדוּ בִּמְקוֹמְכֶם עַד שֶׁנָּבוֹא אֲלֵיכֶם!’ נַעֲמֹד בִּמְקוֹמֵנוּ וְלֹא נַעֲלֶה אֲלֵיהֶם.
10 אַךְ אִם יֹאמְרוּ, ’עֲלוּ נֶגְדֵּנוּ!’ אֲזַי נַעֲלֶה, כִּי יְהֹוָה יִתֵּן אוֹתָם בְּיָדֵנוּ. זֶה יִהְיֶה הָאוֹת שֶׁלָּנוּ”.
11 אָז הִתְגַּלּוּ שְׁנֵיהֶם אֶל מֻצַּב הַפְּלִשְׁתִּים, וְהַפְּלִשְׁתִּים אָמְרוּ: ”הִנֵּה הָעִבְרִים יוֹצְאִים מִן הַחֹרִים אֲשֶׁר בָּהֶם הִתְחַבְּאוּ”.
12 אָמְרוּ אַנְשֵׁי הַמֻּצָּב לִיהוֹנָתָן וּלְנוֹשֵׂא כֵּלָיו: ”עֲלוּ אֵלֵינוּ, וּנְלַמֵּד אֶתְכֶם לֶקַח!” מִיָּד אָמַר יְהוֹנָתָן לְנוֹשֵׂא כֵּלָיו: ”עֲלֵה אַחֲרַי, כִּי יְהֹוָה יִתֵּן אוֹתָם בְּיַד יִשְׂרָאֵל”.
13 וִיהוֹנָתָן טִפֵּס לְמַעְלָה בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, וְנוֹשֵׂא כֵּלָיו מֵאֲחוֹרָיו; וְהַפְּלִשְׁתִּים הֵחֵלּוּ לִפֹּל לִפְנֵי יְהוֹנָתָן, וְנוֹשֵׂא כֵּלָיו מֵמִית אוֹתָם מֵאֲחוֹרָיו.
14 בַּמִּתְקָפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל יְהוֹנָתָן וְנוֹשֵׂא כֵּלָיו הֵם הָרְגוּ כְּעֶשְׂרִים אִישׁ בְּשֶׁטַח קָטָן.*
15 לְאַחַר מִכֵּן פָּשְׁטָה בֶּהָלָה בְּמַחֲנֵה הַשָּׂדֶה וּבְקֶרֶב כָּל הָעָם אֲשֶׁר בְּמֻצַּב הַחוּץ, וַאֲפִלּוּ הַכּוֹחוֹת הַפּוֹשְׁטִים נִתְקְפוּ בֶּהָלָה. הָאָרֶץ הֵחֵלָּה לִרְעֹד, וְהִתְפַּשְּׁטָה חֲרָדָה מֵאֵת אֱלֹהִים.
16 וְצוֹפָיו שֶׁל שָׁאוּל בְּגִבְעָה, הַשַּׁיֶּכֶת לְבִנְיָמִין, רָאוּ שֶׁהַמְּהוּמָה מִתְפַּשֶּׁטֶת לְכָל עֵבֶר.
17 אָמַר שָׁאוּל לָעָם שֶׁאִתּוֹ: ”הִתְפַּקְּדוּ נָא וּרְאוּ מִי עָזַב אוֹתָנוּ”. כַּאֲשֶׁר הִתְפַּקְּדוּ רָאוּ שֶׁיְּהוֹנָתָן וְנוֹשֵׂא כֵּלָיו לֹא הָיוּ שָׁם.
18 אָמַר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה: ”קָרֵב אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים!” (כִּי אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָיָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא.*)
19 וּבְשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר שָׁאוּל עִם הַכֹּהֵן, הָלְכָה וְגָבְרָה הַמְּהוּמָה בְּמַחֲנֵה הַפְּלִשְׁתִּים. וְשָׁאוּל אָמַר לַכֹּהֵן: ”חֲדַל מִמַּעֲשֶׂיךָ”.*
20 עַל כֵּן שָׁאוּל וְכָל הָעָם שֶׁאִתּוֹ הִתְאַסְּפוּ וְהָלְכוּ אֶל הַקְּרָב, וְשָׁם רָאוּ שֶׁחַרְבָּם שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּים פָּנְתָה אִישׁ נֶגֶד רֵעֵהוּ, וְהַמְּהוּמָה הָיְתָה גְּדוֹלָה מְאוֹד.
21 וְהָעִבְרִים שֶׁחָבְרוּ קֹדֶם לָכֵן לַפְּלִשְׁתִּים וְשֶׁעָלוּ אִתָּם אֶל הַמַּחֲנֶה עָבְרוּ אֶל יִשְׂרָאֵל תַּחַת הַנְהָגַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן.
22 וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְחַבְּאוּ בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם שָׁמְעוּ שֶׁהַפְּלִשְׁתִּים נָסוּ, וְגַם הֵם הִצְטָרְפוּ לַמִּרְדָּף אַחֲרֵיהֶם בַּקְּרָב.
23 וִיהֹוָה הוֹשִׁיעַ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהַקְּרָב הִגִּיעַ עַד בֵּית אָוֶן.
24 אַךְ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל הָיוּ בִּמְצוּקָה בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי שָׁאוּל הִשְׁבִּיעַ אֶת הָעָם וְאָמַר: ”אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל מָזוֹן* עַד הָעֶרֶב וְעַד אֲשֶׁר אֶנְקֹם בְּאוֹיְבַי!” לָכֵן אִישׁ מִן הָעָם לֹא אָכַל דָּבָר.
25 וְכָל הָעָם* נִכְנְסוּ אֶל הַיַּעַר, וְהָיָה דְּבַשׁ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
26 כַּאֲשֶׁר נִכְנְסוּ הָעָם אֶל הַיַּעַר, רָאוּ אֶת הַדְּבַשׁ נוֹטֵף אַךְ אִישׁ לֹא הוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל פִּיו, כִּי פָּחֲדוּ מִן הַשְּׁבוּעָה.
27 אֲבָל יְהוֹנָתָן לֹא שָׁמַע אֶת אָבִיו מַשְׁבִּיעַ אֶת הָעָם, וְלָכֵן הוֹשִׁיט אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה שֶׁבְּיָדוֹ וְטָבַל אוֹתוֹ בְּיַעֲרַת הַדְּבַשׁ. כַּאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת יָדוֹ אֶל פִּיו, הֵאִירוּ עֵינָיו.
28 אָמַר אִישׁ אֶחָד מִן הָעָם: ”אָבִיךָ הִשְׁבִּיעַ מְפֹרָשׁוֹת אֶת הָעָם וְאָמַר, ’אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל מָזוֹן הַיּוֹם!’ מִשּׁוּם כָּךְ הָעָם כָּל כָּךְ עָיֵף”.
29 אוּלָם יְהוֹנָתָן אָמַר: ”אָבִי הֵמִיט צָרָה גְּדוֹלָה* עַל הָאָרֶץ. רְאוּ כֵּיצַד הֵאִירוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט מִן הַדְּבַשׁ הַזֶּה.
30 מָה טוֹב הָיָה לוּ אָכַל הַיּוֹם הָעָם בְּחָפְשִׁיּוּת מִשְּׁלַל אוֹיְבָיו אֲשֶׁר מָצָא! כָּךְ הָיְתָה הַמַּכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים גְּדוֹלָה אַף יוֹתֵר”.
31 בַּיּוֹם הַהוּא הֵם הוֹסִיפוּ לְהַכּוֹת בַּפְּלִשְׁתִּים מִמִּכְמָשׂ עַד אַיָּלוֹן, וְהָעָם הִתְעַיֵּף מְאוֹד.
32 לָכֵן הָעָם הֵחֵל לָעוּט בְּחַמְדָנוּת עַל הַשָּׁלָל, וְלָקְחוּ צֹאן וּבָקָר וַעֲגָלִים וְשָׁחֲטוּ אוֹתָם עַל הָאָרֶץ, וְהֵם אָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר יַחַד עִם הַדָּם.
33 לְפִיכָךְ דֻּוַּח לְשָׁאוּל: ”הִנֵּה הָעָם חוֹטְאִים לִיהֹוָה בְּאָכְלָם בָּשָׂר עִם הַדָּם”. וְהוּא אָמַר: ”בְּגַדְתֶּם. גִּלְלוּ אֵלַי מִיָּד אֶבֶן גְּדוֹלָה”.
34 וְשָׁאוּל אָמַר: ”עִבְרוּ בְּקֶרֶב הָעָם וְאִמְרוּ לָהֶם, ’יָבִיא כָּל אֶחָד מִכֶּם אֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת הַשֶּׂה שֶׁלּוֹ וְיִשְׁחַט אוֹתָם כָּאן וְיֹאכַל אוֹתָם. אַל תֶּחְטְאוּ לִיהֹוָה בְּאָכְלְכֶם בָּשָׂר עִם הַדָּם’”. עַל כֵּן הֵבִיא עִמּוֹ כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת שׁוֹרוֹ בַּלַּיְלָה הַהוּא וְשָׁחַט אוֹתוֹ שָׁם.
35 וְשָׁאוּל בָּנָה מִזְבֵּחַ לִיהֹוָה. הָיָה זֶה הַמִּזְבֵּחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּנָה לִיהֹוָה.
36 מְאֻחָר יוֹתֵר אָמַר שָׁאוּל: ”הָבָה נֵרֵד אַחֲרֵי הַפְּלִשְׁתִּים בַּלַּיְלָה וְנִבְזֹז אוֹתָם עַד אוֹר הַבֹּקֶר. לֹא נַשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד”. אָמְרוּ לוֹ: ”עֲשֵׂה כָּל מָה שֶׁטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”. אָמַר הַכֹּהֵן: ”הָבָה נִקְרַב כָּאן אֶל הָאֱלֹהִים”.
37 וְשָׁאוּל שָׁאַל אֶת פִּי אֱלֹהִים וְאָמַר: ”הַאִם עָלַי לָרֶדֶת אַחֲרֵי הַפְּלִשְׁתִּים? הַאִם תִּתֵּן אוֹתָם בְּיַד יִשְׂרָאֵל?” אַךְ אֱלֹהִים לֹא עָנָה לוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.
38 אָמַר שָׁאוּל: ”גְּשׁוּ לְכָאן, כָּל רָאשֵׁי הָעָם, וּבָרְרוּ אֵיזֶה חֵטְא נַעֲשָׂה הַיּוֹם.
39 כִּי חַי יְהֹוָה,* אֲשֶׁר הוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל — גַּם אִם יִתְבָּרֵר שֶׁזֶּהוּ יְהוֹנָתָן בְּנִי, מוֹת יָמוּת”. אַךְ אִישׁ מִן הָעָם לֹא עָנָה לוֹ.
40 אָז אָמַר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל: ”אַתֶּם תִּהְיוּ בְּצַד אֶחָד, וַאֲנִי וִיהוֹנָתָן בְּנִי נִהְיֶה בַּצַּד הַשֵּׁנִי”. וְהָעָם אָמְרוּ לְשָׁאוּל: ”עֲשֵׂה אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”.
41 וְשָׁאוּל אָמַר אֶל יְהֹוָה: ”אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֲנֵה בַּתֻּמִּים!” וְאָז נִבְחֲרוּ יְהוֹנָתָן וְשָׁאוּל, וְהָעָם הִשְׁתַּחְרְרוּ.
42 וְשָׁאוּל אָמַר: ”הַפִּילוּ גּוֹרָלוֹת כְּדֵי לְהַחְלִיט בֵּינִי וּבֵין יְהוֹנָתָן בְּנִי”. וִיהוֹנָתָן נִבְחַר.
43 אָמַר שָׁאוּל לִיהוֹנָתָן: ”סַפֵּר לִי, מָה עָשִׂיתָ?” וִיהוֹנָתָן אָמַר לוֹ: ”רַק טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ בִּקְצֵה הַמַּטֶּה שֶׁבְּיָדִי. הִנְנִי! אֲנִי מוּכָן לָמוּת!”
44 אָמַר שָׁאוּל: ”אֶת זֹאת יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים וְלָזֹאת יוֹסִיף אִם לֹא תָּמוּת, יְהוֹנָתָן”.
45 אַךְ הָעָם אָמַר לְשָׁאוּל: ”הַאִם יָמוּת יְהוֹנָתָן — זֶה אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת הַנִּצָּחוֹן* הַגָּדוֹל הַזֶּה לְיִשְׂרָאֵל? חָלִילָה! חַי יְהֹוָה אִם תִּפֹּל אַרְצָה אֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת מֵרֹאשׁוֹ, כִּי עִם אֱלֹהִים הוּא פָּעַל הַיּוֹם הַזֶּה”. כָּךְ הִצִּילוּ* הָעָם אֶת יְהוֹנָתָן, וְהוּא לֹא מֵת.
46 וְשָׁאוּל חָדַל לִרְדֹּף אַחַר הַפְּלִשְׁתִּים, וְהַפְּלִשְׁתִּים הָלְכוּ לְשִׁטְחָם.
47 שָׁאוּל בִּסֵּס אֶת הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל וְנִלְחַם בְּכָל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב — בַּמּוֹאָבִים, בִּבְנֵי עַמּוֹן, בָּאֱדוֹמִים, בְּמַלְכֵי צוֹבָה וּבַפְּלִשְׁתִּים; וְהוּא הֵבִיס אוֹתָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו הָלַךְ.
48 וְהוּא לָחַם בִּגְבוּרָה וְכָבַשׁ אֶת הָעֲמָלֵקִים וְהִצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד שׁוֹדְדָיו.
49 בְּנֵי שָׁאוּל הָיוּ יְהוֹנָתָן, יִשְׁוִי וּמַלְכִּי־שׁוּעַ. וְהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי בָּנוֹת; שֵׁם הַבְּכוֹרָה מֵרַב, וְשֵׁם הַקְּטַנָּה מִיכַל.
50 וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁל שָׁאוּל הָיָה אֲחִינֹעַם בַּת אֲחִימַעַץ. שֵׁם שַׂר צְבָאוֹ הָיָה אַבְנֵר בֶּן נֵר, דּוֹדוֹ שֶׁל שָׁאוּל.
51 קִישׁ הָיָה אָבִיו שֶׁל שָׁאוּל, וְנֵר אָבִיו שֶׁל אַבְנֵר הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אֲבִיאֵל.
52 מִלְחָמָה חֲזָקָה הָיְתָה עִם הַפְּלִשְׁתִּים כָּל יְמֵי שָׁאוּל. וְכַאֲשֶׁר רָאָה שָׁאוּל אִישׁ חָזָק אוֹ אַמִּיץ, גִּיֵּס אוֹתוֹ לְשֵׁרוּתוֹ.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”כבחצי מענה צמד שדה”, כלומר בכמחצית אורכו של תלם בתוך שדה שצמד שוורים יכול לחרוש ביום אחד (שדה ששטחו כ־4 דונמים).
^ נה״מ, ”ביום ההוא”.
^ נה״מ, ”אסוף ידך”.
^ נה״מ, ”לחם”.
^ נה״מ, ”הארץ”.
^ או ”נידוי; חרם”.
^ בקרב בני ישראל, שבועה בחייו של יהוה (או של מישהו אחר) הייתה הצהרה שכיחה שהוסיפה רצינות לנאמר.
^ או ”הישועה”.
^ נה״מ, ”ויפדו”.
