שמואל א׳ 15:1-35
טו לְאַחַר מִכֵּן אָמַר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: ”אוֹתִי שָׁלַח יְהֹוָה לִמְשֹׁחַ אוֹתְךָ לְמֶלֶךְ עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל; כָּעֵת הַקְשֵׁב לְדִבְרֵי יְהֹוָה.
2 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת: ’אֶדְרֹשׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִן הָעֲמָלֵקִים עַל מָה שֶׁעָשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר הִתְנַגְּדוּ לָהֶם בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרַיִם.
3 כָּעֵת לֵךְ, וְהַכֵּה אֶת הָעֲמָלֵקִים וְהַקְדֵּשׁ אוֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם לְהַשְׁמָדָה. אַל תָּחוּס* עֲלֵיהֶם; הָמֵת אוֹתָם — אִישׁ וְאִשָּׁה, יֶלֶד וְעוֹלָל, שׁוֹר וְשֶׂה, גָּמָל וַחֲמוֹר’”.
4 שָׁאוּל זִמֵּן אֶת הָעָם וּמָנָה אוֹתָם בִּטְלָאִים: הָיוּ מָאתַיִם אֶלֶף חַיָּלִים רַגְלִיִּים וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִיְּהוּדָה.
5 שָׁאוּל הִתְקַדֵּם עַד עִיר עֲמָלֵק וְהִצִּיב מַאֲרָב לְיַד הָעֵמֶק.*
6 אָמַר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִים: ”לְכוּ, סוּרוּ מִקֶּרֶב הָעֲמָלֵקִים פֶּן אַשְׁמִיד אֶתְכֶם יַחַד אִתָּם. כִּי אַתֶּם עֲשִׂיתֶם חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרַיִם”. עַל כֵּן הַקֵּינִים סָרוּ מִקֶּרֶב עֲמָלֵק.
7 אַחֲרֵי כֵן הִכָּה שָׁאוּל אֶת הָעֲמָלֵקִים מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר, אֲשֶׁר לְיַד מִצְרַיִם.
8 הוּא תָּפַס אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק חַי, אַךְ אֶת כָּל יֶתֶר הָעָם הִקְדִּישׁ לְהַשְׁמָדָה בַּחֶרֶב.
9 אוּלָם שָׁאוּל וְהָעָם חָסוּ* עַל אֲגַג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר, עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַמְּפֻטָּמִים, עַל הָאֵילִים וְעַל כָּל דָּבָר טוֹב. הֵם לֹא רָצוּ לְהַקְדִּישׁ אוֹתָם לְהַשְׁמָדָה. אַךְ אֶת כָּל הָרְכוּשׁ חֲסַר הָעֵרֶךְ וְהַבִּלְתִּי רָצוּי הִקְדִּישׁוּ לְהַשְׁמָדָה.
10 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֶל שְׁמוּאֵל:
11 ”אֲנִי מִתְחָרֵט* עַל שֶׁהִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ, כִּי הוּא חָדַל לָלֶכֶת אַחֲרַי וְלֹא קִיֵּם אֶת דְּבָרַי”. וְלִשְׁמוּאֵל חָרָה מְאוֹד, וְהוּא זָעַק אֶל יְהֹוָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.
12 כַּאֲשֶׁר קָם שְׁמוּאֵל הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אֶת שָׁאוּל, נֶאֱמַר לִשְׁמוּאֵל: ”הָלַךְ שָׁאוּל אֶל כַּרְמֶל וְשָׁם הֵקִים לְעַצְמוֹ יָד.* וְהוּא הִסְתּוֹבֵב וְיָרַד אֶל גִּלְגָּל”.
13 כַּאֲשֶׁר בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בָּא אֵלָיו שְׁמוּאֵל, אָמַר לוֹ שָׁאוּל: ”יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה. קִיַּמְתִּי אֶת דְּבַר יְהֹוָה”.
14 אַךְ שְׁמוּאֵל אָמַר: ”אִם כֵּן, מַהוּ קוֹל הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנַי וְקוֹל הַבָּקָר שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ?”
15 אָמַר שָׁאוּל: ”הֵם הוּבְאוּ מִן הָעֲמָלֵקִים, כִּי הָעָם חָס* עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר כְּדֵי לְהַקְרִיב אוֹתָם לִיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ; אֲבָל אֶת מָה שֶׁנִּשְׁאַר הִקְדַּשְׁנוּ לְהַשְׁמָדָה”.
16 אָמַר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: ”חֲדַל! אֹמַר לְךָ אֶת מָה שֶׁאָמַר לִי יְהֹוָה אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה”. וְהוּא אָמַר לוֹ: ”דַּבֵּר!”
17 הוֹסִיף שְׁמוּאֵל וְאָמַר: ”הַאִם לֹא הָיִיתָ נִקְלֶה בְּעֵינֶיךָ כַּאֲשֶׁר נַעֲשֵׂיתָ לְרֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר מָשַׁח אוֹתְךָ יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל?
18 מְאֻחָר יוֹתֵר שָׁלַח אוֹתְךָ יְהֹוָה לִמְשִׂימָה וְאָמַר, ’לֵךְ וְהַקְדֵּשׁ לְהַשְׁמָדָה אֶת הָעֲמָלֵקִים הַחוֹטְאִים. הִלָּחֵם בָּהֶם עַד שֶׁתְּכַלֶּה אוֹתָם’.
19 אִם כֵּן, לָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהֹוָה? בִּמְקוֹם זֹאת, עַטְתָּ בְּחַמְדָנוּת אֶל הַשָּׁלָל וְעָשִׂיתָ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה!”
20 אָמַר שָׁאוּל לִשְׁמוּאֵל: ”אֲבָל שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהֹוָה! הָלַכְתִּי לַמְּשִׂימָה שֶׁשָּׁלַח אוֹתִי יְהֹוָה אֵלֶיהָ, וְהֵבֵאתִי אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת הָעֲמָלֵקִים לְהַשְׁמָדָה.
21 אַךְ הָעָם לָקַח מִן הַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר, אֶת הַמֵּיטָב מִמָּה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה, כְּדֵי לִזְבֹּחַ לִיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּגִלְגָּל”.
22 אָמַר שְׁמוּאֵל: ”הַאִם מוֹצֵא יְהֹוָה הֲנָאָה בְּעוֹלוֹת וּזְבָחִים כְּמוֹ בִּשְׁמִיעָה בְּקוֹל יְהֹוָה? הִנֵּה הַצִּיּוּת טוֹב מִזֶּבַח, וְהַהַקְשָׁבָה טוֹבָה מִשֻּׁמַּן אֵילִים;
23 כִּי מַרְדָנוּת הִיא כְּחֵטְא הַכִּשּׁוּף, וְעַזּוּת מֵצַח הִיא כְּשִׁמּוּשׁ בְּכוֹחוֹת קֶסֶם וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים.* הוֹאִיל וּמָאַסְתָּ בִּדְבַר יְהֹוָה, מָאַס הוּא בְּךָ מִלִּהְיוֹת מֶלֶךְ”.
24 אָמַר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל: ”חָטָאתִי, כִּי עָבַרְתִּי עַל מִצְוַת יְהֹוָה וְעַל דְּבָרֶיךָ, כִּי פָּחַדְתִּי מִן הָעָם וְשָׁמַעְתִּי בְּקוֹלָם.
25 וְכָעֵת מְחַל נָא עַל חֶטְאִי וַחֲזֹר אִתִּי כְּדֵי שֶׁאֶשְׁתַּחֲוֶה לִיהֹוָה”.
26 אַךְ שְׁמוּאֵל אָמַר אֶל שָׁאוּל: ”לֹא אֶחְזֹר אִתְּךָ, כִּי מָאַסְתָּ בִּדְבַר יְהֹוָה, וִיהֹוָה מָאַס בְּךָ מִלְּהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל”.
27 בְּשָׁעָה שֶׁהִסְתּוֹבֵב שְׁמוּאֵל כְּדֵי לָלֶכֶת, אָחַז שָׁאוּל בִּכְנַף מְעִילוֹ, אַךְ הוּא נִקְרַע.
28 אָמַר אֵלָיו שְׁמוּאֵל: ”קָרַע יְהֹוָה אֶת הַשִּׁלְטוֹן הַמַּלְכוּתִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם, וְהוּא יִתֵּן אוֹתוֹ לְאֶחָד מְרֵעֶיךָ הַטּוֹב מִמְּךָ.
29 וְגַם פְּאֵר* יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר אוֹ יְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ,* כִּי הוּא אֵינוֹ אָדָם אֲשֶׁר יְשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ”.*
30 וְהוּא אָמַר: ”חָטָאתִי. אֲבָל כַּבֵּד נָא אוֹתִי לִפְנֵי זִקְנֵי עַמִּי וְלִפְנֵי יִשְׂרָאֵל. חֲזֹר אִתִּי, וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לִיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ”.
31 לְפִיכָךְ שְׁמוּאֵל שָׁב אַחֲרֵי שָׁאוּל, וְשָׁאוּל הִשְׁתַּחֲוָה לִיהֹוָה.
32 אָמַר שְׁמוּאֵל: ”קָרְבוּ אֵלַי אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק”. וַאֲגַג הָלַךְ אֵלָיו בַּחֲשָׁשׁ,* שֶׁכֵּן אֲגַג אָמַר לְעַצְמוֹ: ’אָכֵן חָלְפָה סַכָּנַת* הַמָּוֶת’.
33 אַךְ שְׁמוּאֵל אָמַר: ”כְּפִי שֶׁחַרְבְּךָ שִׁכְּלָה נָשִׁים,* כָּךְ תִּהְיֶה אִמְּךָ הַשַּׁכּוּלָה בַּנָּשִׁים”. וְאָז בִּתֵּר שְׁמוּאֵל אֶת אֲגַג לִפְנֵי יְהֹוָה בְּגִלְגָּל.
34 וּשְׁמוּאֵל הָלַךְ אֶל רָמָה, וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ בְּגִבְעָה, עִירוֹ שֶׁל שָׁאוּל.*
35 שְׁמוּאֵל לֹא הוֹסִיף לִרְאוֹת אֶת שָׁאוּל עַד יוֹם מוֹתוֹ, כִּי שְׁמוּאֵל הִתְאַבֵּל עַל שָׁאוּל. וִיהֹוָה הִתְחָרֵט עַל כָּךְ שֶׁהִמְלִיךְ אֶת שָׁאוּל עַל יִשְׂרָאֵל.
הערות שוליים
^ או ”תחמול”.
^ או ”הנחל”.
^ או ”חמלו”.
^ או ”צר לי”.
^ או ”אנדרטה”.
^ או ”חמל”.
^ נה״מ, ”תרפים”, כלומר אלי (אלילי) בית.
^ נה״מ, ”נצח ישראל”; כינוי לאלוהים ורוממותו.
^ או ”יתחרט”.
^ או ”יתחרט”.
^ או אולי ”בביטחון”.
^ נה״מ, ”מר”, מרירות.
^ כלומר, גרמה לנשים לשכול את ילדיהן.
^ נה״מ, ”גבעת שאול”.
