שמואל א׳ 23:1-29
כג כַּעֲבֹר זְמַן מָה נֶאֱמַר לְדָוִד: ”הַפְּלִשְׁתִּים נִלְחָמִים נֶגֶד קְעִילָה, וְהֵם פּוֹשְׁטִים עַל הַגְּרָנוֹת”.
2 לָכֵן דָּוִד שָׁאַל אֶת פִּי יְהֹוָה: ”הַאִם עָלַי לָלֶכֶת וּלְהַכּוֹת בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה?” אָמַר יְהֹוָה אֶל דָּוִד: ”לֵךְ, הַכֵּה בַּפְּלִשְׁתִּים וְהַצֵּל אֶת קְעִילָה”.
3 אֲבָל אַנְשֵׁי דָּוִד אָמְרוּ לוֹ: ”הִנֵּה אֲנַחְנוּ מְפַחֲדִים בְּעוֹדֵנוּ פֹּה בִּיהוּדָה; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם נֵלֵךְ אֶל קְעִילָה מוּל חֲזִית הַפְּלִשְׁתִּים!”
4 לְפִיכָךְ דָּוִד שָׁאַל שׁוּב אֶת פִּי יְהֹוָה. וִיהֹוָה עָנָה לוֹ וְאָמַר: ”קוּם; רֵד אֶל קְעִילָה כִּי אֲנִי אֶתֵּן אֶת הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדְךָ”.
5 וְדָוִד הָלַךְ עִם אֲנָשָׁיו אֶל קְעִילָה וְנִלְחַם בַּפְּלִשְׁתִּים; הוּא לָקַח אֶת מִקְנֵיהֶם וְהִכָּה בָּהֶם מַכָּה גְּדוֹלָה, וְדָוִד הִצִּיל אֶת יוֹשְׁבֵי קְעִילָה.
6 וְכַאֲשֶׁר בָּרַח אֶבְיָתָר בֶּן אֲחִימֶלֶךְ אֶל דָּוִד בִּקְעִילָה, הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ אֵפוֹד.
7 לְשָׁאוּל נֶאֱמַר: ”דָּוִד בָּא לִקְעִילָה”. וְשָׁאוּל אָמַר: ”מָסַר אוֹתוֹ אֱלֹהִים לְיָדִי,* כִּי הוּא הִכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְמַלְכֹּדֶת בְּבוֹאוֹ אֶל תּוֹךְ עִיר שֶׁבָּהּ שְׁעָרִים וּבְרִיחִים”.
8 לָכֵן שָׁאוּל קָרָא לְכָל הָעָם לְמִלְחָמָה כְּדֵי לָרֶדֶת אֶל קְעִילָה וְלָצוּר עַל דָּוִד וְעַל אֲנָשָׁיו.
9 בְּהִוָּדַע לְדָוִד שֶׁשָּׁאוּל זוֹמֵם נֶגְדּוֹ, אָמַר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן: ”הָבֵא לְכָאן אֶת הָאֵפוֹד”.
10 אָמַר דָּוִד: ”יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַבְדְּךָ אָכֵן שָׁמַע שֶׁשָּׁאוּל מִתְכַּוֵּן לָבוֹא אֶל קְעִילָה כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הָעִיר בִּגְלָלִי.
11 הַאִם מַנְהִיגֵי* קְעִילָה יַסְגִּירוּ אוֹתִי לְיָדוֹ? הַאִם יֵרֵד לְכָאן שָׁאוּל, כְּפִי שֶׁשָּׁמַע עַבְדְּךָ? יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, גַּלֵּה נָא לְעַבְדְּךָ”. וִיהֹוָה אָמַר: ”הוּא יֵרֵד”.
12 וְדָוִד שָׁאַל: ”הַאִם מַנְהִיגֵי קְעִילָה יַסְגִּירוּ אוֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי לִידֵי שָׁאוּל?” וִיהֹוָה הֵשִׁיב: ”הֵם יַסְגִּירוּ אוֹתְךָ”.
13 מִיָּד קָם דָּוִד עִם אֲנָשָׁיו, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת בְּמִסְפָּר, וְהֵם יָצְאוּ מִקְּעִילָה וְהָלְכוּ אֶל כָּל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו יָכְלוּ לָלֶכֶת. כַּאֲשֶׁר נִמְסַר לְשָׁאוּל שֶׁדָּוִד נִמְלַט מִקְּעִילָה, הוּא לֹא יָצָא אַחֲרָיו.
14 דָּוִד נִשְׁאַר בַּמִּדְבָּר בִּמְקוֹמוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם, בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל מִדְבַּר זִיף. שָׁאוּל חִפֵּשׂ אוֹתוֹ לְלֹא הֶרֶף, אַךְ יְהֹוָה לֹא נָתַן אוֹתוֹ בְּיָדוֹ.
15 דָּוִד הָיָה מוּדָע לְכָךְ* שֶׁשָּׁאוּל יָצָא לְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ* כַּאֲשֶׁר הָיָה דָּוִד בְּמִדְבַּר זִיף בְּחֹרֶשׁ.
16 אָז הָלַךְ יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל דָּוִד בְּחֹרֶשׁ וְעָזַר לוֹ לְהִתְחַזֵּק* בִּיהֹוָה.
17 הוּא אָמַר לוֹ: ”אַל תִּפְחַד, כִּי שָׁאוּל אָבִי לֹא יִמְצָא אוֹתְךָ; אַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֶהְיֶה לְךָ לְמִשְׁנֶה; וְגַם שָׁאוּל אָבִי יוֹדֵעַ זֹאת”.
18 וּשְׁנֵיהֶם כָּרְתוּ בְּרִית לִפְנֵי יְהֹוָה, וְדָוִד נִשְׁאַר בְּחֹרֶשׁ, וִיהוֹנָתָן הָלַךְ לְבֵיתוֹ.
19 אַנְשֵׁי זִיף עָלוּ מְאֻחָר יוֹתֵר אֶל שָׁאוּל בְּגִבְעָה וְאָמְרוּ: ”הֲלֹא דָּוִד מִסְתַּתֵּר לְיָדֵנוּ בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם בְּחֹרֶשׁ, בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה, אֲשֶׁר מִדָּרוֹם* לִישִׁימוֹן?*
20 בְּכָל עֵת שֶׁתִּרְצֶה* לָרֶדֶת, הַמֶּלֶךְ, רֵד וְאָנוּ נַסְגִּירוֹ לִידֵי הַמֶּלֶךְ”.
21 הֵגִיב שָׁאוּל וְאָמַר: ”יְבָרֵךְ אֶתְכֶם יְהֹוָה, כִּי חֲמַלְתֶּם עָלַי.
22 לְכוּ נָא וְנַסּוּ לְבָרֵר הֵיכָן בְּדִיּוּק הוּא נִמְצָא וּמִי רָאָה אוֹתוֹ שָׁם, כִּי נֶאֱמַר לִי שֶׁהוּא עַרְמוּמִי מְאוֹד.
23 וַדְּאוּ הֵיטֵב הֵיכָן כָּל מְקוֹמוֹת הַמִּסְתּוֹר שֶׁלּוֹ וְשׁוּבוּ אֵלַי עִם הָרְאָיוֹת. לְאַחַר מִכֵּן אֵלֵךְ אִתְּכֶם, וְאִם הוּא נִמְצָא בָּאָרֶץ אֲחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בֵּין כָּל אַלְפֵי* יְהוּדָה”.
24 לָכֵן הֵם עָזְבוּ וְהָלְכוּ אֶל זִיף לִפְנֵי שָׁאוּל, בְּשָׁעָה שֶׁדָּוִד וַאֲנָשָׁיו הָיוּ בְּמִדְבַּר מָעוֹן, בָּעֲרָבָה דְּרוֹמִית לִישִׁימוֹן.
25 אַחֲרֵי כֵן בָּא שָׁאוּל עִם אֲנָשָׁיו כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ. כַּאֲשֶׁר נִמְסַר לְדָוִד עַל כָּךְ, מִיָּד יָרַד אֶל הַסֶּלַע* וְנִשְׁאַר בְּמִדְבַּר מָעוֹן. וְשָׁאוּל שָׁמַע זֹאת וְרָדַף אַחֲרֵי דָּוִד אֶל תּוֹךְ מִדְבַּר מָעוֹן.
26 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ שָׁאוּל אֶל הַצַּד הָאֶחָד שֶׁל הָהָר, הָיוּ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָהָר. דָּוִד מִהֵר לְהִמָּלֵט מִפְּנֵי שָׁאוּל, אַךְ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו הֵחֵלּוּ לִסְגֹּר עַל דָּוִד וְעַל אֲנָשָׁיו כְּדֵי לִתְפֹּס אוֹתָם.
27 אֲבָל אָז בָּא אֶל שָׁאוּל שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ: ”בּוֹא מַהֵר, כִּי פָּשְׁטוּ הַפְּלִשְׁתִּים עַל הָאָרֶץ!”
28 וְשָׁאוּל חָדַל לִרְדֹּף אַחֲרֵי דָּוִד וְהָלַךְ לְהִתְעַמֵּת עִם הַפְּלִשְׁתִּים. מִשּׁוּם כָּךְ קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת.*
29 וְדָוִד עָלָה מִשָּׁם וְנִשְׁאַר בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם בְּעֵין גֶּדִי.
