שמואל א׳ 24:1-22
כד מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מִמִּרְדָּפוֹ אַחַר הַפְּלִשְׁתִּים, אָמְרוּ לוֹ: ”הִנֵּה דָּוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי!”
2 לָכֵן שָׁאוּל לָקַח שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ שֶׁנִּבְחֲרוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל וְהָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת דָּוִד וְאֶת אֲנָשָׁיו עַל צוּקֵי הַיְּעֵלִים.
3 שָׁאוּל בָּא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן* שֶׁלְּאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, וְשָׁם הָיְתָה מְעָרָה. וְהוּא נִכְנַס כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת צְרָכָיו,* בְּשָׁעָה שֶׁדָּוִד וַאֲנָשָׁיו יָשְׁבוּ מֵאָחוֹר בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה.
4 וְאַנְשֵׁי דָּוִד אָמְרוּ אֵלָיו: ”זֶה הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יְהֹוָה אוֹמֵר לְךָ, ’הִנֵּה אֲנִי נוֹתֵן אֶת אוֹיֶבְךָ בְּיָדְךָ, וְתוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ’”. לָכֵן דָּוִד קָם וְחָתַךְ בְּשֶׁקֶט אֶת כְּנַף מְעִילוֹ שֶׁל שָׁאוּל.
5 אוּלָם אַחֲרֵי כֵן לִבּוֹ* שֶׁל דָּוִד הִכָּה אוֹתוֹ עַל שֶׁחָתַךְ אֶת כְּנַף מְעִילוֹ שֶׁל שָׁאוּל.
6 הוּא אָמַר לַאֲנָשָׁיו: ”חָלִילָה לִי מִיְּהֹוָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה לַאֲדוֹנִי, לִמְשִׁיחַ יְהֹוָה, לִשְׁלֹחַ אֶת יָדִי בּוֹ, כִּי מְשִׁיחַ יְהֹוָה הוּא”.
7 וְדָוִד רִסֵּן* אֶת אֲנָשָׁיו בַּמִּלִּים הַלָּלוּ וְלֹא הִרְשָׁה לָהֶם לִתְקֹף אֶת שָׁאוּל. וְאִלּוּ שָׁאוּל קָם מִן הַמְּעָרָה וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
8 אַחֲרֵי כֵן קָם דָּוִד וְיָצָא מִן הַמְּעָרָה וְקָרָא אַחֲרֵי שָׁאוּל: ”אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!” וְכַאֲשֶׁר הִבִּיט שָׁאוּל מֵאֲחוֹרָיו, קַד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וְהִשְׁתַּחֲוָה.
9 אָמַר דָּוִד לְשָׁאוּל: ”לָמָּה אַתָּה מַקְשִׁיב לְדִבְרֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים הָאוֹמְרִים, ’הִנֵּה דָּוִד מְנַסֶּה לִפְגֹּעַ בְּךָ’?
10 בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ כֵּיצַד נָתַן אוֹתְךָ יְהֹוָה בְּיָדִי בַּמְּעָרָה. אֲבָל כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ אָמַר לַהֲרֹג אוֹתְךָ, חַסְתִּי עָלֶיךָ וְאָמַרְתִּי, ’לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאֲדוֹנִי, כִּי הוּא מְשִׁיחַ יְהֹוָה’.
11 וּרְאֵה, אָבִי, רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי; כִּי כַּאֲשֶׁר חָתַכְתִּי אֶת כְּנַף מְעִילְךָ לֹא הָרַגְתִּי אוֹתְךָ. אַתָּה יָכוֹל כָּעֵת לִרְאוֹת וּלְהָבִין שֶׁאֵין בְּכַוָּנָתִי לִפְגֹּעַ בְּךָ אוֹ לִמְרֹד, וְלֹא חָטָאתִי לְךָ, וְאִלּוּ אַתָּה רוֹצֶה לָצוּד אוֹתִי כְּדֵי לָקַחַת אֶת חַיַּי.*
12 יִשְׁפֹּט יְהֹוָה בֵּינִי וּבֵינְךָ, וְיִנְקֹם בְּךָ יְהֹוָה בִּמְקוֹמִי, אַךְ יָדִי לֹא תִּפְגַּע בְּךָ.
13 כְּדִבְרֵי הַמָּשָׁל הָעַתִּיק, ’מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע’, אַךְ יָדִי לֹא תִּפְגַּע בְּךָ.
14 אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל? אַחֲרֵי מִי אַתָּה רוֹדֵף? אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת? אַחֲרֵי פַּרְעוֹשׁ אֶחָד?
15 יִהְיֶה יְהֹוָה הַשּׁוֹפֵט, וְיִשְׁפֹּט בֵּינִי וּבֵינְךָ, וְהוּא יִרְאֶה וְיָרִיב אֶת רִיבִי* וְיִשְׁפֹּט אוֹתִי וְיַצִּיל אוֹתִי מִיָּדְךָ”.
16 בָּרֶגַע שֶׁסִּיֵּם דָּוִד לוֹמַר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמַר שָׁאוּל: ”הַאִם זֶה קוֹלְךָ, בְּנִי דָּוִד?” וְשָׁאוּל נָשָׂא אֶת קוֹלוֹ וּבָכָה.
17 הוּא אָמַר אֶל דָּוִד: ”אַתָּה צַדִּיק יוֹתֵר מִמֶּנִּי, כִּי אַתָּה הֵיטַבְתָּ עִמִּי וַאֲנִי גָּמַלְתִּי לְךָ רָעָה.
18 וְאַתָּה סִפַּרְתָּ לִי הַיּוֹם עַל הַטּוֹב שֶׁעָשִׂיתָ בְּכָךְ שֶׁלֹּא הָרַגְתָּ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר הִסְגִּיר אוֹתִי יְהֹוָה לְיָדְךָ.
19 כִּי אֵיזֶה אִישׁ מוֹצֵא אֶת אוֹיְבוֹ וְשׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לְדַרְכּוֹ לְלֹא פֶּגַע? יְהֹוָה יְשַׁלֵּם לְךָ טוֹבָה עַל מָה שֶׁעָשִׂיתָ לְמַעֲנִי הַיּוֹם.
20 הִנֵּה כָּעֵת אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלָּבֶטַח תִּמְלֹךְ, וְשֶׁבְּיָדְךָ תַּעֲמֹד מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל.
21 כָּעֵת הִשָּׁבַע לִי בִּיהֹוָה שֶׁלֹּא תַּכְרִית אֶת צֶאֱצָאַי* אַחֲרַי וְלֹא תַּשְׁמִיד אֶת שְׁמִי מִבֵּית אָבִי”.
22 לְפִיכָךְ דָּוִד נִשְׁבַּע לְשָׁאוּל, וְשָׁאוּל הָלַךְ אֶל בֵּיתוֹ. אַךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עָלוּ אֶל הַמְּצוּדָה.
