שמואל א׳ 25:1-44
כה וּשְׁמוּאֵל מֵת, וְכָל יִשְׂרָאֵל נִקְבְּצוּ לְהִתְאַבֵּל עָלָיו וְלִקְבֹּר אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ בְּרָמָה. לְאַחַר מִכֵּן קָם דָּוִד וְיָרַד אֶל מִדְבַּר פָּארָן.
2 וְהָיָה אִישׁ אֶחָד בְּמָעוֹן אֲשֶׁר מְלַאכְתּוֹ הָיְתָה בְּכַרְמֶל.* וְהָאִישׁ הָיָה עָשִׁיר מְאוֹד; הָיוּ לוֹ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כְּבָשִׂים וְאֶלֶף עִזִּים, וְהוּא גָּזַז בְּאוֹתָהּ עֵת אֶת צֹאנוֹ בְּכַרְמֶל.
3 שֵׁם הָאִישׁ הָיָה נָבָל, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִיגַיִל. הָאִשָּׁה הָיְתָה נְבוֹנָה וִיפַת תֹּאַר, אַךְ הַבַּעַל הָיָה אִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים, וְהוּא מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל כָּלֵב.
4 דָּוִד שָׁמַע בַּמִּדְבָּר שֶׁנָּבָל גּוֹזֵז אֶת צֹאנוֹ.
5 לָכֵן דָּוִד שָׁלַח אֵלָיו עֲשָׂרָה בַּחוּרִים, וְדָוִד אָמַר לַבַּחוּרִים: ”עֲלוּ אֶל כַּרְמֶל, וְכַאֲשֶׁר תָּבוֹאוּ אֶל נָבָל שַׁאֲלוּ בִּשְׁמִי לִשְׁלוֹמוֹ.
6 וְאָז אִמְרוּ, ’מִי יִתֵּן וְתַאֲרִיךְ יָמִים וְיִיטַב לְךָ* וְיִיטַב לְבֵיתְךָ וְיִיטַב לְכָל אֲשֶׁר לְךָ.
7 כָּעֵת שָׁמַעְתִּי שֶׁגּוֹזְזִים אֶת צֹאנְךָ. כַּאֲשֶׁר הָיוּ רוֹעֶיךָ אִתָּנוּ לֹא פָּגַעְנוּ בָּהֶם, וְלֹא חָסַר לָהֶם מְאוּמָה כָּל יְמֵי הֱיוֹתָם בְּכַרְמֶל.
8 שְׁאַל אֶת בַּחוּרֶיךָ, וְהֵם יֹאמְרוּ לְךָ. יִמְצְאוּ נָא בַּחוּרַי חֵן בְּעֵינֶיךָ, כִּי בָּאנוּ בְּעֵת שִׂמְחָה.* אָנָּא תֵּן לַעֲבָדֶיךָ וּלְבִנְךָ דָּוִד אֶת מָה שֶׁתּוּכַל’”.
9 לְפִיכָךְ בַּחוּרָיו שֶׁל דָּוִד הָלְכוּ וְאָמְרוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְנָבָל בְּשֵׁם דָּוִד. כַּאֲשֶׁר סִיְּמוּ
10 הֵשִׁיב נָבָל לְעַבְדֵי דָּוִד וְאָמַר: ”מִיהוּ דָּוִד וּמִיהוּ בֶּן יִשַׁי? רַבִּים הַיּוֹם הָעֲבָדִים הַבּוֹרְחִים מֵאֲדוֹנֵיהֶם.
11 הַאִם עָלַי לָקַחַת אֶת לַחְמִי וְאֶת מֵימַי וְאֶת הַבָּשָׂר שֶׁשָּׁחַטְתִּי עֲבוּר גּוֹזְזַי וְלָתֵת לַאֲנָשִׁים שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בִּכְלָל מֵהֵיכָן הֵם?”
12 אָז חָזְרוּ בַּחוּרָיו שֶׁל דָּוִד וְדִוְּחוּ לוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
13 מִיָּד אָמַר דָּוִד לַאֲנָשָׁיו: ”חִגְרוּ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ!” וְכֻלָּם חָגְרוּ אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם, וְגַם דָּוִד חָגַר אֶת חַרְבּוֹ, וּכְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עָלוּ אַחֲרֵי דָּוִד, וּמָאתַיִם אִישׁ נִשְׁאֲרוּ עִם הַכֵּלִים.
14 בֵּינְתַיִם דִּוֵּחַ אַחַד הַמְּשָׁרְתִים לַאֲבִיגַיִל, אֵשֶׁת נָבָל: ”הִנֵּה דָּוִד שָׁלַח שְׁלִיחִים מִן הַמִּדְבָּר כְּדֵי לְאַחֵל טוֹבוֹת לַאֲדוֹנֵנוּ, אֲבָל הוּא צָעַק עֲלֵיהֶם וְהֵטִיחַ בָּהֶם עֶלְבּוֹנוֹת.
15 הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ טוֹבִים מְאוֹד אֵלֵינוּ. הֵם מֵעוֹלָם לֹא פָּגְעוּ בָּנוּ, וְלֹא חָסַר לָנוּ מְאוּמָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן שֶׁהָיִינוּ אִתָּם בַּשָּׂדוֹת.
16 הֵם הָיוּ לָנוּ כְּחוֹמַת מָגֵן סְבִיבֵנוּ גַּם בַּלַּיְלָה וְגַם בַּיּוֹם, בְּמֶשֶׁךְ כָּל הָעֵת שֶׁהָיִינוּ אִתָּם וְרָעִינוּ אֶת הַצֹּאן.
17 כָּעֵת הַחְלִיטִי מָה תַּעֲשִׂי, כִּי אָסוֹן נִגְזַר עַל אֲדוֹנֵנוּ וְעַל כָּל בֵּיתוֹ, וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל* שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר אֵלָיו”.
18 עַל כֵּן אֲבִיגַיִל לָקְחָה מַהֵר מָאתַיִם כִּכְּרוֹת לֶחֶם, שְׁנֵי כַּדֵּי יַיִן גְּדוֹלִים, חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים מוּכָנִים, חָמֵשׁ סְאִים* דְּגָנִים קְלוּיִים, מֵאָה עוּגוֹת צִמּוּקִים וּמָאתַיִם דְּבֵלִים, וְשָׂמָה הַכֹּל עַל הַחֲמוֹרִים.
19 אָז אָמְרָה לִמְשָׁרְתֶיהָ: ”הִתְקַדְּמוּ לְפָנַי; אֲנִי אֵלֵךְ אַחֲרֵיכֶם”. אַךְ לְבַעֲלָהּ נָבָל לֹא סִפְּרָה דָּבָר.
20 בְּעוֹדָהּ רוֹכֶבֶת עַל הַחֲמוֹר וְיוֹרֶדֶת בְּסֵתֶר הָהָר יָרְדוּ לִקְרָאתָהּ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו, וְהִיא פָּגְשָׁה אוֹתָם.
21 וְדָוִד אָמַר לִפְנֵי כֵן: ”לַשָּׁוְא שָׁמַרְתִּי עַל כָּל הַשַּׁיָּךְ לָאִישׁ הַזֶּה בַּמִּדְבָּר. לֹא חָסַר מְאוּמָה מִכָּל הַשַּׁיָּךְ לוֹ, אֲבָל הוּא מֵשִׁיב לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה.
22 אֶת זֹאת יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאוֹיְבֵי דָּוִד* וְלָזֹאת יוֹסִיף אִם אַשְׁאִיר בַּחַיִּים זָכָר אֶחָד* מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר”.
23 כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד, יָרְדָה מַהֵר מִן הַחֲמוֹר וְנָפְלָה עַל פָּנֶיהָ לִפְנֵי דָּוִד וְהִשְׁתַּחַוְתָה אַרְצָה.
24 אָז נָפְלָה לְרַגְלָיו וְאָמְרָה: ”אֲדוֹנִי, בִּי תִּהְיֶה הָאַשְׁמָה; תְּדַבֵּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ, וְהַקְשֵׁב לְדִבְרֵי אֲמָתְךָ.
25 אַל נָא יָשִׂים אֲדוֹנִי לֵב אֶל אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה, נָבָל, כִּי כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא. נָבָל* שְׁמוֹ, וְאִוֶּלֶת עִמּוֹ. אֲבָל אֲנִי, אֲמָתְךָ, לֹא רָאִיתִי אֶת בַּחוּרֵי אֲדוֹנִי אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ.
26 וְכָעֵת, אֲדוֹנִי, חַי יְהֹוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ, יְהֹוָה הוּא אֲשֶׁר מָנַע בַּעַדְךָ מִלְּהָמִיט עַל עַצְמְךָ אַשְׁמַת דָּמִים וּמִלִּנְקֹם* בְּיָדְךָ שֶׁלְּךָ. יִהְיוּ כְּנָבָל אוֹיְבֶיךָ וְהַמְּבַקְּשִׁים לִפְגֹּעַ בַּאֲדוֹנִי.
27 וְכָעֵת הַמַּתָּנָה* הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵבִיאָה שִׁפְחָתְךָ לַאֲדוֹנִי תִּנָּתֵן נָא לַבַּחוּרִים הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי אֲדוֹנִי.
28 מְחַל נָא עַל פֶּשַׁע אֲמָתְךָ, כִּי יְהֹוָה לְלֹא סָפֵק יַעֲשֶׂה לַאֲדוֹנִי בַּיִת אֵיתָן, כִּי אֶת מִלְחֲמוֹת יְהֹוָה אֲדוֹנִי נִלְחָם, וְרָעָה לֹא נִמְצְאָה בְּךָ כָּל יָמֶיךָ.
29 כַּאֲשֶׁר יָקוּם אָדָם לִרְדֹּף אוֹתְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשְׁךָ, יִהְיוּ חַיֵּי* אֲדוֹנִי צְרוּרִים בְּבִטְחָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, אַךְ אֶת חַיֵּי* אוֹיְבֶיךָ יַשְׁלִיךְ כַּאֲבָנִים מִקֶּלַע.*
30 וְכַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יְהֹוָה לְמַעַן אֲדוֹנִי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁהִבְטִיחַ וִימַנֶּה אוֹתְךָ לְמַנְהִיג עַל יִשְׂרָאֵל,
31 לֹא יִהְיוּ חֲרָטָה אוֹ צַעַר* בְּלִבְּךָ עַל שְׁפִיכַת דָּם לְלֹא סִבָּה וְעַל כָּךְ שֶׁהֵנִיחַ אֲדוֹנִי לְיָדוֹ לִנְקֹם.* כַּאֲשֶׁר יֵיטִיב יְהֹוָה לַאֲדוֹנִי, זְכֹר אֶת אֲמָתְךָ”.
32 אָמַר דָּוִד לַאֲבִיגַיִל: ”בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתָךְ הַיּוֹם לִקְרָאתִי!
33 וּבְרוּכָה תְּבוּנָתֵךְ! מִי יִתֵּן וּתְבֹרְכִי עַל שֶׁמָּנַעְתְּ מִמֶּנִּי הַיּוֹם הַזֶּה לְהָמִיט עַל עַצְמִי אַשְׁמַת דָּמִים וְלִנְקֹם* בְּיָדַי שֶׁלִּי.
34 אַחֶרֶת, חַי יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָנַע מִמֶּנִּי לִפְגֹּעַ בָּךְ, אִם לֹא הָיִית בָּאָה מַהֵר לִפְגֹּשׁ אוֹתִי, לֹא הָיָה נוֹתָר לְנָבָל זָכָר אֶחָד* עַד אוֹר הַבֹּקֶר”.
35 אָז קִבֵּל דָּוִד מִיָּדָהּ אֶת מָה שֶׁהֵבִיאָה לוֹ וְאָמַר לָהּ: ”עֲלִי לְשָׁלוֹם אֶל בֵּיתֵךְ. רְאִי, שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלֵךְ וְאֶתֵּן לָךְ אֶת בַּקָּשָׁתֵךְ”.
36 לְאַחַר מִכֵּן חָזְרָה אֲבִיגַיִל אֶל נָבָל, אֲשֶׁר עָרַךְ לוֹ בְּבֵיתוֹ מִשְׁתֶּה כְּמִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ, וְלִבּוֹ שֶׁל נָבָל הָיָה טוֹב עָלָיו וְהוּא הָיָה שִׁכּוֹר עַד מְאוֹד. וְהִיא לֹא סִפְּרָה לוֹ דָּבָר עַד אוֹר הַבֹּקֶר.
37 בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר הָיָה נָבָל פִּכֵּחַ, סִפְּרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְלִבּוֹ נִהְיָה כְּלִבּוֹ שֶׁל מֵת, וְהוּא נַעֲשָׂה מְשֻׁתָּק כְּאֶבֶן.
38 כַּעֲשָׂרָה יָמִים אַחֲרֵי כֵן הִכָּה* יְהֹוָה אֶת נָבָל וְהוּא מֵת.
39 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע דָּוִד שֶׁנָּבָל מֵת, אָמַר: ”בָּרוּךְ יְהֹוָה אֲשֶׁר רָב אֶת רִיב חֶרְפָּתִי מִנָּבָל וּמָנַע מֵעַבְדּוֹ לַעֲשׂוֹת רָעָה, וִיהֹוָה הֵשִׁיב אֶת רָעָתוֹ שֶׁל נָבָל עַל רֹאשׁוֹ שֶׁלּוֹ!” וְאָז שָׁלַח דָּוִד לְהַצִּיעַ נִשּׂוּאִין לַאֲבִיגַיִל כְּדֵי לָקַחַת לוֹ אוֹתָהּ לְאִשָּׁה.
40 וְעַבְדֵי דָּוִד בָּאוּ אֶל אֲבִיגַיִל בְּכַרְמֶל וְאָמְרוּ לָהּ: ”דָּוִד שָׁלַח אוֹתָנוּ אֵלַיִךְ כְּדֵי לָקַחַת אוֹתָךְ לוֹ לְאִשָּׁה”.
41 הִיא מִיָּד קָמָה וְהִשְׁתַּחַוְתָה אַפַּיִם אַרְצָה וְאָמְרָה: ”הִנֵּה אֲמָתְךָ כְּשִׁפְחָה לִרְחֹץ אֶת רַגְלֵי עַבְדֵי אֲדוֹנִי”.
42 וַאֲבִיגַיִל קָמָה מַהֵר וְרָכְבָה עַל הַחֲמוֹר שֶׁלָּהּ, וְחָמֵשׁ מִמְּשָׁרְתוֹתֶיהָ צָעֲדוּ אַחֲרֶיהָ; הִיא הִתְלַוְּתָה לִשְׁלִיחֵי דָּוִד וְהָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה.
43 דָּוִד נָשָׂא גַּם אֶת אֲחִינֹעַם מִיִּזְרְעֶאל, וּשְׁתֵּיהֶן הָיוּ לִנְשׁוֹתָיו.
44 אַךְ שָׁאוּל נָתַן אֶת מִיכַל בִּתּוֹ, אֵשֶׁת דָּוִד, לְפַלְטִי בֶּן לַיִשׁ, אֲשֶׁר הָיָה מִגַּלִּים.
הערות שוליים
^ עיר ביהודה; לא הר הכרמל.
^ או ”ושלום יהיה לך”.
^ נה״מ, ”יום טוב”.
^ או ”חסר תועלת”.
^ סאה הייתה שווה ל־33.7 ליטרים.
^ או אולי ”לדוד”.
^ נה״מ, ”משתין בקיר”. כינוי גנאי לזכר.
^ פירושו ”אוויל; כסיל”.
^ או ”מלהושיע”.
^ נה״מ, ”הברכה”.
^ או ”נפש”.
^ או ”נפש”.
^ או ”מתוך כף הקלע”.
^ נה״מ, ”לפוּקָה [מעידה] ולמכשול”.
^ או ”להושיע”.
^ או ”ולהושיע”.
^ נה״מ, ”משתין בקיר”. כינוי גנאי לזכר.
^ נה״מ, ”וייגוף”.
