שמואל א׳ 30:1-31
ל כַּאֲשֶׁר בָּאוּ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו לְצִקְלַג בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, הֵם גִּלּוּ שֶׁהָעֲמָלֵקִים פָּשְׁטוּ עַל הַדָּרוֹם* וְעַל צִקְלַג וְתָקְפוּ אֶת צִקְלַג וְשָׂרְפוּ אוֹתָהּ בָּאֵשׁ.
2 הֵם לָקְחוּ בַּשֶּׁבִי אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת כָּל מִי שֶׁהָיוּ בָּהּ, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל. הֵם לֹא הָרְגוּ אִישׁ, אֶלָּא לָקְחוּ אוֹתָם וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.
3 כַּאֲשֶׁר בָּאוּ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו אֶל הָעִיר, מָצְאוּ אוֹתָהּ שְׂרוּפָה בָּאֵשׁ וְרָאוּ שֶׁנְּשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם נִלְקְחוּ בַּשֶּׁבִי.
4 לָכֵן דָּוִד וְהָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ נָשְׂאוּ אֶת קוֹלָם וְהֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר בָּהֶם כּוֹחַ לִבְכּוֹת.
5 גַּם שְׁתֵּי נְשׁוֹתָיו שֶׁל דָּוִד נִשְׁבּוּ, אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית וַאֲבִיגַיִל אַלְמְנָתוֹ שֶׁל נָבָל הַכַּרְמְלִי.
6 וְדָוִד הָיָה בִּמְצוּקָה קָשָׁה, כִּי הָעָם אָמְרוּ לִסְקֹל אוֹתוֹ, שֶׁכֵּן כָּל הָעָם* הִתְמַרְמְרוּ מְאוֹד עַל אָבְדַן בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם. אַךְ דָּוִד הִתְחַזֵּק בִּיהֹוָה אֱלֹהָיו.
7 אָמַר דָּוִד לְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, בֶּן אֲחִימֶלֶךְ: ”הַגֵּשׁ נָא לְכָאן אֶת הָאֵפוֹד”. וְאֶבְיָתָר הִגִּישׁ אֶת הָאֵפוֹד לְדָוִד.
8 וְדָוִד שָׁאַל אֶת פִּי יְהֹוָה: ”הַאִם עָלַי לִרְדֹּף אַחַר הַחַיָּלִים הַפּוֹשְׁטִים הָאֵלֶּה? הַאִם אַשִּׂיג אוֹתָם?” וְהוּא אָמַר אֵלָיו: ”רְדֹף, כִּי לְלֹא סָפֵק תַּשִּׂיג אוֹתָם וְתַצִּיל”.
9 דָּוִד מִיָּד יָצָא עִם שֵׁשׁ מֵאוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ, וְהֵם הָלְכוּ עַד נַחַל* הַבְּשׂוֹר, וְשָׁם נִשְׁאֲרוּ חֵלֶק מִן הָאֲנָשִׁים מֵאָחוֹר.
10 דָּוִד הִמְשִׁיךְ בַּמִּרְדָּף עִם אַרְבַּע מֵאוֹת הָאֲנָשִׁים, אַךְ מָאתַיִם הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עֲיֵפִים מִדַּי לַעֲבֹר אֶת נַחַל הַבְּשׂוֹר נִשְׁאֲרוּ מֵאָחוֹר.
11 הֵם מָצְאוּ אִישׁ מִצְרִי בַּשָּׂדֶה וְלָקְחוּ אוֹתוֹ אֶל דָּוִד. הֵם נָתְנוּ לוֹ מָזוֹן לֶאֱכֹל וּמַיִם לִשְׁתּוֹת,
12 וְכֵן גַּם חֲתִיכַת דְּבֵלָה וּשְׁתֵּי עוּגוֹת צִמּוּקִים. לְאַחַר שֶׁאָכַל שָׁב אֵלָיו כּוֹחוֹ,* כִּי לֹא אָכַל מָזוֹן וְלֹא שָׁתָה מַיִם שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת.
13 שָׁאַל אוֹתוֹ דָּוִד: ”לְמִי אַתָּה שַׁיָּךְ, וּמֵהֵיכָן אַתָּה?” וְהוּא הֵשִׁיב לוֹ: ”מְשָׁרֵת מִצְרִי אֲנִי, עֶבֶד שֶׁל אִישׁ עֲמָלֵקִי, אַךְ אֲדוֹנִי עָזַב אוֹתִי כִּי חָלִיתִי לִפְנֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים.
14 אֲנַחְנוּ פָּשַׁטְנוּ עַל דְּרוֹם* הַכְּרֵתִים וְעַל שֶׁטַח יְהוּדָה וְעַל דְּרוֹם* כָּלֵב, וְאֶת צִקְלַג שָׂרַפְנוּ בָּאֵשׁ”.
15 אָמַר אֵלָיו דָּוִד: ”הַאִם תּוֹבִיל אוֹתִי מַטָּה אֶל הַחַיָּלִים הַפּוֹשְׁטִים הָאֵלֶּה?” וְהוּא הֵשִׁיב: ”אִם תִּשָּׁבַע לִי בֶּאֱלֹהִים שֶׁלֹּא תָּמִית אוֹתִי וְשֶׁלֹּא תַּסְגִּיר אוֹתִי לִידֵי אֲדוֹנִי, אוֹרִיד אוֹתְךָ אֶל הַחַיָּלִים הַפּוֹשְׁטִים הָאֵלֶּה”.
16 לְפִיכָךְ הוּא הוֹבִיל אוֹתוֹ מַטָּה לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הֵם הָיוּ פְּזוּרִים עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, וְהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְחוֹגְגִים בְּשֶׁל כָּל הַשָּׁלָל הַגָּדוֹל שֶׁלָּקְחוּ מֵאֶרֶץ הַפְּלִשְׁתִּים וּמֵאֶרֶץ יְהוּדָה.
17 אָז הִכָּה בָּהֶם דָּוִד מֵחֶשְׁכַת הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב;* לֹא נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ מִלְּבַד אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר נָסוּ עַל גַּבֵּי גְּמַלִּים.
18 דָּוִד הֶחְזִיר אֶת כָּל מָה שֶׁלָּקְחוּ הָעֲמָלֵקִים, וְדָוִד הִצִּיל אֶת שְׁתֵּי נְשׁוֹתָיו.
19 דָּבָר מִמָּה שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לָהֶם לֹא חָסַר, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל. הֵם הֶחְזִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם וְאֶת הַשָּׁלָל; אֶת כָּל מָה שֶׁהֵם לָקְחוּ הֵשִׁיב דָּוִד.
20 וְדָוִד לָקַח אֶת כָּל הַצֹּאן וְהַבָּקָר, אֲשֶׁר אוֹתָם הוֹבִילוּ לִפְנֵי הַמִּקְנֶה שֶׁלָּהֶם. הֵם אָמְרוּ: ”זֶה שְׁלַל דָּוִד”.
21 אָז בָּא דָּוִד אֶל מָאתַיִם הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עֲיֵפִים מִכְּדֵי לָלֶכֶת עִם דָּוִד וְשֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאָחוֹר לְיַד נַחַל הַבְּשׂוֹר, וְהֵם יָצְאוּ לִקְרַאת דָּוִד וְלִקְרַאת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ. כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ דָּוִד אֶל הָעָם, שָׁאַל לִשְׁלוֹמָם.
22 אַךְ כָּל אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ עִם דָּוִד אָמַר: ”הֵם לֹא הָלְכוּ אִתָּנוּ, וְלָכֵן לֹא נִתֵּן לָהֶם מֵהַשָּׁלָל שֶׁהֶחְזַרְנוּ; אֲבָל יִקַּח אִישׁ אִישׁ מֵהֶם אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְיֵלֵךְ”.
23 אַךְ דָּוִד אָמַר: ”אַל תַּעֲשׂוּ זֹאת, אַחַי, בְּמָה שֶׁנָּתַן לָנוּ יְהֹוָה. הוּא שָׁמַר עָלֵינוּ וְנָתַן בְּיָדֵנוּ אֶת הַחַיָּלִים הַפּוֹשְׁטִים שֶׁבָּאוּ נֶגְדֵּנוּ.
24 וּמִי יַסְכִּים אִתְּכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה? חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיָּרַד לַקְּרָב יִהְיֶה זֵהֶה לְחֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיָּשַׁב לְיַד הַכֵּלִים. כֻּלָּם יַחְלְקוּ יַחְדָּו”.
25 וּמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה קָבַע זֹאת כְּחֹק וּכְמִשְׁפָּט לְיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
26 כַּאֲשֶׁר חָזַר דָּוִד אֶל צִקְלַג, שָׁלַח חֵלֶק מִן הַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה שֶׁהָיוּ רֵעָיו, בְּאָמְרוֹ: ”הִנֵּה לָכֶם מַתָּנָה* מִן הַשָּׁלָל שֶׁל אוֹיְבֵי יְהֹוָה”.
27 הוּא שָׁלַח אוֹתוֹ לְאֵלֶּה שֶׁבְּבֵית אֵל, לְאֵלֶּה שֶׁבְּרָמוֹת אֲשֶׁר בַּנֶּגֶב,* לְאֵלֶּה שֶׁבְּיַתִּיר,
28 לְאֵלֶּה שֶׁבַּעֲרוֹעֵר, לְאֵלֶּה שֶׁבְּשִׂפְמוֹת, לְאֵלֶּה שֶׁבְּאֶשְׁתְּמֹעַ,
29 לְאֵלֶּה שֶׁבְּרָכָל, לְאֵלֶּה שֶׁבְּעָרֵי הַיְּרַחְמְאֵלִים, לְאֵלֶּה שֶׁבְּעָרֵי הַקֵּינִים,
30 לְאֵלֶּה שֶׁבְּחָרְמָה, לְאֵלֶּה שֶׁבְּבוֹר עָשָׁן, לְאֵלֶּה שֶׁבַּעֲתָךְ,
31 לְאֵלֶּה שֶׁבְּחֶבְרוֹן, וּלְכָל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר דָּוִד וַאֲנָשָׁיו הָלְכוּ אֲלֵיהֶם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת.
