שמואל א׳ 31:1-13
-
מותם של שאול ושל שלושה מבניו (1–13)
לא וְהַפְּלִשְׁתִּים נִלְחֲמוּ נֶגֶד יִשְׂרָאֵל. וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל נָסוּ מִפְּנֵי הַפְּלִשְׁתִּים, וְרַבִּים נָפְלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ.
2 הַפְּלִשְׁתִּים הִדְבִּיקוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת בָּנָיו, וְהַפְּלִשְׁתִּים הָרְגוּ אֶת יְהוֹנָתָן, אֶת אֲבִינָדָב וְאֶת מַלְכִּי־שׁוּעַ, בְּנֵי שָׁאוּל.
3 הַלְּחִימָה הָלְכָה וְגָבְרָה נֶגֶד שָׁאוּל, וְהַקַּשָּׁתִים מָצְאוּ אוֹתוֹ וְהוּא נִפְצַע קָשֶׁה עַל־יְדֵי הַקַּשָּׁתִים.
4 אָמַר שָׁאוּל אֶל נוֹשֵׂא כֵּלָיו: ”שְׁלֹף אֶת חַרְבְּךָ וּדְקֹר אוֹתִי בָּהּ, פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וְיִדְקְרוּ אוֹתִי וְיִתְעַלְּלוּ בִּי”. אַךְ נוֹשֵׂא כֵּלָיו סֵרֵב, כִּי פָּחַד מְאוֹד. לָכֵן שָׁאוּל לָקַח אֶת הַחֶרֶב וְנָפַל עָלֶיהָ.
5 כַּאֲשֶׁר רָאָה נוֹשֵׂא כֵּלָיו שֶׁשָּׁאוּל מֵת, נָפַל גַּם הוּא עַל חַרְבּוֹ וּמֵת עִמּוֹ.
6 וְכָךְ שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וְנוֹשֵׂא כֵּלָיו וְגַם כָּל אֲנָשָׁיו מֵתוּ יַחְדָּו בַּיּוֹם הַהוּא.
7 כַּאֲשֶׁר רָאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּאֵזוֹר הָעֵמֶק וּבְאֵזוֹר הַיַּרְדֵּן שֶׁנָּסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְשֶׁמֵּתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו, הֵחֵלּוּ לִנְטֹשׁ אֶת הֶעָרִים וְלָנוּס; וְהַפְּלִשְׁתִּים בָּאוּ וְהִתְיַשְּׁבוּ בָּהֶן.
8 בַּיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַפְּלִשְׁתִּים לְהַפְשִׁיט אֶת הַחֲלָלִים, מָצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו מוּטָלִים עַל הַר הַגִּלְבּוֹעַ.
9 הֵם כָּרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ וְהִפְשִׁיטוּ מִמֶּנּוּ אֶת שִׁרְיוֹנוֹ* וְשָׁלְחוּ לְהָפִיץ אֶת הַבְּשׂוֹרָה בְּכָל רַחֲבֵי אֶרֶץ הַפְּלִשְׁתִּים בְּבָתֵּי* אֱלִילֵיהֶם וּבְקֶרֶב הָעָם.
10 אָז שָׂמוּ אֶת שִׁרְיוֹנוֹ* בְּבֵית פִּסְלֵי הָעַשְׁתֹּרֶת, וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן.
11 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד אֶת מָה שֶׁעָשׂוּ הַפְּלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל,
12 קָמוּ כָּל הַלּוֹחֲמִים וְהָלְכוּ כָּל הַלַּיְלָה וְלָקְחוּ אֶת גּוּפוֹתֵיהֶם שֶׁל שָׁאוּל וְשֶׁל בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן. וְהֵם חָזְרוּ אֶל יָבֵשׁ וְשָׂרְפוּ אוֹתָן שָׁם.
13 אָז לָקְחוּ אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם וְקָבְרוּ אוֹתָן תַּחַת הָאֵשֶׁל אֲשֶׁר בְּיָבֵשׁ, וְהֵם צָמוּ שִׁבְעָה יָמִים.
