שמואל א׳ 7:1-17
ז עַל כֵּן אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים בָּאוּ וְהֶעֱלוּ אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אֲבִינָדָב שֶׁעַל הַגִּבְעָה, וְהֵם קִדְּשׁוּ אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ לִשְׁמֹר עַל אֲרוֹן יְהֹוָה.
2 חָלַף זְמַן רַב, עֶשְׂרִים שָׁנָה, מִן הַיּוֹם שֶׁהִגִּיעַ הָאָרוֹן אֶל קִרְיַת יְעָרִים, וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵחֵלּוּ לְחַפֵּשׂ* אַחַר יְהֹוָה.
3 וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל: ”אִם בְּכָל לְבַבְכֶם אַתֶּם שָׁבִים אֶל יְהֹוָה, הָסִירוּ מִקִּרְבְּכֶם אֶת הָאֱלֹהִים הַזָּרִים וְאֶת פִּסְלֵי הָעַשְׁתֹּרֶת, וְכַוְּנוּ אֶת לְבַבְכֶם בִּנְחִישׁוּת אֶל יְהֹוָה וְעִבְדוּ אוֹתוֹ לְבַדּוֹ, וְהוּא יַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּים”.
4 בְּעִקְבוֹת זֹאת הֵסִירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת פִּסְלֵי הָעַשְׁתֹּרֶת וְעָבְדוּ אֶת יְהֹוָה לְבַדּוֹ.
5 אָמַר שְׁמוּאֵל: ”קַבְּצוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל מִצְפָּה, וְאֶתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם אֶל יְהֹוָה”.
6 לְפִיכָךְ הֵם הִתְקַבְּצוּ בְּמִצְפָּה וְשָׁאֲבוּ מַיִם וְשָׁפְכוּ אוֹתָם לִפְנֵי יְהֹוָה וְצָמוּ בַּיּוֹם הַהוּא. שָׁם אָמְרוּ: ”חָטָאנוּ לִיהֹוָה”. וּשְׁמוּאֵל הֵחֵל לְשָׁרֵת כְּשׁוֹפֵט עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְפָּה.
7 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים שֶׁהִתְקַבְּצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְפָּה, עָלוּ סַרְנֵי* הַפְּלִשְׁתִּים נֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ עַל כָּךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַפְּלִשְׁתִּים.
8 אָמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל שְׁמוּאֵל: ”אַל תֶּחְדַּל לִקְרֹא לִיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כְּדֵי שֶׁיַּעֲזֹר לָנוּ וְיוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּים”.
9 אָז לָקַח שְׁמוּאֵל טָלֶה יוֹנֵק וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּתוֹ כְּקָרְבַּן עוֹלָה לִיהֹוָה; וּשְׁמוּאֵל קָרָא לְעֶזְרַת יְהֹוָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל, וִיהֹוָה עָנָה לוֹ.
10 בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלָה שְׁמוּאֵל אֶת הָעוֹלָה, הִתְקַדְּמוּ הַפְּלִשְׁתִּים כְּדֵי לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל. אָז הִשְׁמִיעַ יְהֹוָה קוֹל רַעַם גָּדוֹל בַּיּוֹם הַהוּא נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּים וְזָרַע מְהוּמָה בְּקִרְבָּם, וְהֵם הוּבְסוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל.
11 לְאַחַר מִכֵּן יָצְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְפָּה וְרָדְפוּ אַחַר הַפְּלִשְׁתִּים וְהִכּוּ בָּהֶם עַד דְּרוֹמִית לְבֵית כָּר.
12 וּשְׁמוּאֵל לָקַח אֶבֶן אַחַת וְהִצִּיב אוֹתָהּ בֵּין מִצְפָּה וּבֵין יְשָׁנָה וְקָרָא לָהּ אֶבֶן הָעֵזֶר, כִּי אָמַר: ”עַד עַתָּה עָזַר לָנוּ יְהֹוָה”.
13 כָּךְ הֻכְנְעוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְלֹא נִכְנְסוּ שׁוּב אֶל שֶׁטַח יִשְׂרָאֵל; וְיַד יְהֹוָה הוֹסִיפָה לִפְעֹל נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּים כָּל יְמֵי שְׁמוּאֵל.
14 כְּמוֹ כֵן, הֶעָרִים שֶׁלָּקְחוּ הַפְּלִשְׁתִּים מֵאֵת יִשְׂרָאֵל הוּשְׁבוּ לְיִשְׂרָאֵל, מֵעֶקְרוֹן וְעַד גַּת, וְיִשְׂרָאֵל לָקְחוּ בַּחֲזָרָה אֶת שִׁטְחָם מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּים.
בְּנוֹסָף לְכָךְ, הָיָה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֱמוֹרִים.
15 שְׁמוּאֵל הִמְשִׁיךְ לִשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי חַיָּיו.
16 מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה סָבַב בֵּין בֵּית אֵל, גִּלְגָּל וּמִצְפָּה, וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה.
17 אַךְ הוּא נָהַג לָשׁוּב אֶל רָמָה, כִּי שָׁם הָיָה בֵּיתוֹ, וְשָׁם גַּם שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהוּא בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ לִיהֹוָה.
