שמואל א׳ 8:1-22
ח כַּאֲשֶׁר הִזְדַּקֵּן שְׁמוּאֵל, מִנָּה אֶת בָּנָיו כְּשׁוֹפְטִים לְיִשְׂרָאֵל.
2 שֵׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר הָיָה יוֹאֵל, וְשֵׁם בְּנוֹ הַשֵּׁנִי הָיָה אֲבִיָּה; הֵם הָיוּ שׁוֹפְטִים בִּבְאֵר שֶׁבַע.
3 אַךְ בָּנָיו לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכָיו; הֵם נָטוּ לִרְדֹּף אַחַר בֶּצַע, לָקְחוּ שֹׁחַד וְהִטּוּ מִשְׁפָּט.
4 כַּעֲבֹר זְמַן מָה הִתְקַבְּצוּ כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבָאוּ אֶל שְׁמוּאֵל בְּרָמָה.
5 הֵם אָמְרוּ לוֹ: ”הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, אַךְ בָּנֶיךָ אֵינָם הוֹלְכִים בִּדְרָכֶיךָ. כָּעֵת מַנֵּה לָנוּ מֶלֶךְ לִשְׁפֹּט אוֹתָנוּ כְּכָל שְׁאַר הָאֻמּוֹת”.
6 אוּלָם הַדָּבָר הָיָה רַע בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ: ”תֵּן לָנוּ מֶלֶךְ לִשְׁפֹּט אוֹתָנוּ”. וּשְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה,
7 וִיהֹוָה אָמַר אֶל שְׁמוּאֵל: ”הִשָּׁמַע לְכָל מָה שֶׁהָעָם אוֹמְרִים אֵלֶיךָ; כִּי לֹא בְּךָ מָאֲסוּ, אֶלָּא בִּי מָאֲסוּ כְּמַלְכָּם.
8 הֵם עוֹשִׂים אֶת אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשׂוּ מִן הַיּוֹם שֶׁהֶעֱלֵיתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם; הֵם מַמְשִׁיכִים לַעֲזֹב אוֹתִי וְלַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְכָךְ הֵם עוֹשִׂים גַּם לְךָ.
9 כָּעֵת שְׁמַע בְּקוֹלָם. עִם זֹאת, הַזְהֵר אוֹתָם בְּתֹקֶף; אֱמֹר לָהֶם מָה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם יִהְיֶה זַכַּאי לִדְרֹשׁ”.
10 לְפִיכָךְ שְׁמוּאֵל אָמַר לָעָם שֶׁבִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ מֶלֶךְ אֶת כָּל דִּבְרֵי יְהֹוָה.
11 הוּא אָמַר: ”זֶה מָה שֶׁהַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם יִהְיֶה זַכַּאי לִדְרֹשׁ: הוּא יִקַּח אֶת בְּנֵיכֶם וְיָשִׂים אוֹתָם בְּמֶרְכְּבוֹתָיו וְיַעֲשֶׂה אוֹתָם לְפָרָשָׁיו, וְיִהְיוּ שֶׁיִּצְטָרְכוּ לָרוּץ לִפְנֵי מֶרְכְּבוֹתָיו.
12 וְהוּא יְמַנֶּה לוֹ שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְיִהְיוּ שֶׁיַּחְרְשׁוּ אֶת חֲרִישׁוֹ, יִקְצְרוּ אֶת קְצִירוֹ וְיָכִינוּ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וְצִיּוּד עֲבוּר מֶרְכְּבוֹתָיו.
13 אֶת בְּנוֹתֵיכֶם יִקַּח לִהְיוֹת רוֹקְחוֹת בְּשָׂמִים,* טַבָּחִיּוֹת וְאוֹפוֹת.
14 אֶת מֵיטַב שְׂדוֹתֵיכֶם, כַּרְמֵיכֶם וּמַטָּעֵי הַזֵּיתִים שֶׁלָּכֶם יִקַּח וְיִתֵּן לַעֲבָדָיו.
15 מִזַּרְעֵי תְּבוּאַתְכֶם וּמִכַּרְמֵיכֶם יִקַּח מַעֲשֵׂר וְיִתֵּן אוֹתוֹ לְשָׂרֵי חֲצֵרוֹ וְלַעֲבָדָיו.
16 וְאֶת עַבְדֵיכֶם, אֶת שִׁפְחוֹתֵיכֶם, אֶת מֵיטַב עֶדְרֵיכֶם וְאֶת חֲמוֹרֵיכֶם יִקַּח וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִמְלַאכְתּוֹ.
17 הוּא יִקַּח מַעֲשֵׂר מִצֹּאנְכֶם, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים.
18 וְיָבוֹא הַיּוֹם שֶׁתִּזְעֲקוּ בִּגְלַל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם, אֲבָל יְהֹוָה לֹא יַעֲנֶה לָכֶם בַּיּוֹם הַהוּא”.
19 לַמְרוֹת זֹאת, סֵרְבוּ הָעָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל, וְאָמְרוּ: ”לֹא; אָנוּ נְחוּשִׁים בְּדַעְתֵּנוּ שֶׁיִּמְלֹךְ עָלֵינוּ מֶלֶךְ.
20 כָּךְ נִהְיֶה כְּכָל שְׁאַר הָאֻמּוֹת, וּמַלְכֵּנוּ יִשְׁפֹּט אוֹתָנוּ וְיַנְהִיג אוֹתָנוּ וְיִלָּחֵם אֶת מִלְחֲמוֹתֵינוּ”.
21 לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע שְׁמוּאֵל אֶת כָּל דִּבְרֵי הָעָם, חָזַר עֲלֵיהֶם בְּאָזְנֵי יְהֹוָה.
22 אָמַר יְהֹוָה לִשְׁמוּאֵל: ”שְׁמַע בְּקוֹלָם, וְהַמְלֵךְ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ”. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל: ”חִזְרוּ אִישׁ אִישׁ אֶל עִירוֹ”.
הערות שוליים
^ או ”רוקחות משחות”.
