שמואל א׳‏ 8‏:1‏-22

  • עם ישראל דורש מלך ‏(‏1–9‏)‏

  • שמואל מזהיר את העם ‏(‏10–18‏)‏

  • יהוה נענה לבקשה לקבל מלך ‏(‏19–22‏)‏

ח  כַּאֲשֶׁר הִזְדַּקֵּן שְׁמוּאֵל,‏ מִנָּה אֶת בָּנָיו כְּשׁוֹפְטִים לְיִשְׂרָאֵל.‏  שֵׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר הָיָה יוֹאֵל,‏ וְשֵׁם בְּנוֹ הַשֵּׁנִי הָיָה אֲבִיָּה;‏ הֵם הָיוּ שׁוֹפְטִים בִּבְאֵר שֶׁבַע.‏  אַךְ בָּנָיו לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכָיו;‏ הֵם נָטוּ לִרְדֹּף אַחַר בֶּצַע,‏ לָקְחוּ שֹׁחַד וְהִטּוּ מִשְׁפָּט.‏  כַּעֲבֹר זְמַן מָה הִתְקַבְּצוּ כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבָאוּ אֶל שְׁמוּאֵל בְּרָמָה.‏  הֵם אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ,‏ אַךְ בָּנֶיךָ אֵינָם הוֹלְכִים בִּדְרָכֶיךָ.‏ כָּעֵת מַנֵּה לָנוּ מֶלֶךְ לִשְׁפֹּט אוֹתָנוּ כְּכָל שְׁאַר הָאֻמּוֹת”‏.‏  אוּלָם הַדָּבָר הָיָה רַע בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ:‏ ”‏תֵּן לָנוּ מֶלֶךְ לִשְׁפֹּט אוֹתָנוּ”‏.‏ וּשְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה,‏  וִיהֹוָה אָמַר אֶל שְׁמוּאֵל:‏ ”‏הִשָּׁמַע לְכָל מָה שֶׁהָעָם אוֹמְרִים אֵלֶיךָ;‏ כִּי לֹא בְּךָ מָאֲסוּ,‏ אֶלָּא בִּי מָאֲסוּ כְּמַלְכָּם.‏  הֵם עוֹשִׂים אֶת אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשׂוּ מִן הַיּוֹם שֶׁהֶעֱלֵיתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם;‏ הֵם מַמְשִׁיכִים לַעֲזֹב אוֹתִי וְלַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים,‏ וְכָךְ הֵם עוֹשִׂים גַּם לְךָ.‏  כָּעֵת שְׁמַע בְּקוֹלָם.‏ עִם זֹאת,‏ הַזְהֵר אוֹתָם בְּתֹקֶף;‏ אֱמֹר לָהֶם מָה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם יִהְיֶה זַכַּאי לִדְרֹשׁ”‏.‏ 10  לְפִיכָךְ שְׁמוּאֵל אָמַר לָעָם שֶׁבִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ מֶלֶךְ אֶת כָּל דִּבְרֵי יְהֹוָה.‏ 11  הוּא אָמַר:‏ ”‏זֶה מָה שֶׁהַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם יִהְיֶה זַכַּאי לִדְרֹשׁ:‏ הוּא יִקַּח אֶת בְּנֵיכֶם וְיָשִׂים אוֹתָם בְּמֶרְכְּבוֹתָיו וְיַעֲשֶׂה אוֹתָם לְפָרָשָׁיו,‏ וְיִהְיוּ שֶׁיִּצְטָרְכוּ לָרוּץ לִפְנֵי מֶרְכְּבוֹתָיו.‏ 12  וְהוּא יְמַנֶּה לוֹ שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים,‏ וְיִהְיוּ שֶׁיַּחְרְשׁוּ אֶת חֲרִישׁוֹ,‏ יִקְצְרוּ אֶת קְצִירוֹ וְיָכִינוּ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וְצִיּוּד עֲבוּר מֶרְכְּבוֹתָיו.‏ 13  אֶת בְּנוֹתֵיכֶם יִקַּח לִהְיוֹת רוֹקְחוֹת בְּשָׂמִים,‏* טַבָּחִיּוֹת וְאוֹפוֹת.‏ 14  אֶת מֵיטַב שְׂדוֹתֵיכֶם,‏ כַּרְמֵיכֶם וּמַטָּעֵי הַזֵּיתִים שֶׁלָּכֶם יִקַּח וְיִתֵּן לַעֲבָדָיו.‏ 15  מִזַּרְעֵי תְּבוּאַתְכֶם וּמִכַּרְמֵיכֶם יִקַּח מַעֲשֵׂר וְיִתֵּן אוֹתוֹ לְשָׂרֵי חֲצֵרוֹ וְלַעֲבָדָיו.‏ 16  וְאֶת עַבְדֵיכֶם,‏ אֶת שִׁפְחוֹתֵיכֶם,‏ אֶת מֵיטַב עֶדְרֵיכֶם וְאֶת חֲמוֹרֵיכֶם יִקַּח וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִמְלַאכְתּוֹ.‏ 17  הוּא יִקַּח מַעֲשֵׂר מִצֹּאנְכֶם,‏ וְאַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים.‏ 18  וְיָבוֹא הַיּוֹם שֶׁתִּזְעֲקוּ בִּגְלַל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם,‏ אֲבָל יְהֹוָה לֹא יַעֲנֶה לָכֶם בַּיּוֹם הַהוּא”‏.‏ 19  לַמְרוֹת זֹאת,‏ סֵרְבוּ הָעָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל,‏ וְאָמְרוּ:‏ ”‏לֹא;‏ אָנוּ נְחוּשִׁים בְּדַעְתֵּנוּ שֶׁיִּמְלֹךְ עָלֵינוּ מֶלֶךְ.‏ 20  כָּךְ נִהְיֶה כְּכָל שְׁאַר הָאֻמּוֹת,‏ וּמַלְכֵּנוּ יִשְׁפֹּט אוֹתָנוּ וְיַנְהִיג אוֹתָנוּ וְיִלָּחֵם אֶת מִלְחֲמוֹתֵינוּ”‏.‏ 21  לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע שְׁמוּאֵל אֶת כָּל דִּבְרֵי הָעָם,‏ חָזַר עֲלֵיהֶם בְּאָזְנֵי יְהֹוָה.‏ 22  אָמַר יְהֹוָה לִשְׁמוּאֵל:‏ ”‏שְׁמַע בְּקוֹלָם,‏ וְהַמְלֵךְ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ”‏.‏ וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏חִזְרוּ אִישׁ אִישׁ אֶל עִירוֹ”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏רוקחות משחות”‏.‏