שמואל ב׳ 11:1-27
יא בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה,* בָּעֵת שֶׁבָּהּ יוֹצְאִים הַמְּלָכִים לְמַעֲרָכוֹת, שָׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו וְאֶת כָּל צְבָא יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי עַמּוֹן, וְהֵם צָרוּ עַל רַבָּה, וְאִלּוּ דָּוִד נִשְׁאַר בִּירוּשָׁלַיִם.
2 עֶרֶב אֶחָד* קָם דָּוִד מִמִּטָּתוֹ וְהִתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית* הַמֶּלֶךְ. מֵרֹאשׁ הַגַּג רָאָה אִשָּׁה מִתְרַחֶצֶת, וְהָאִשָּׁה הָיְתָה יְפַת תֹּאַר.
3 שָׁלַח דָּוִד מִישֶׁהוּ לְבָרֵר לְגַבֵּי הָאִשָּׁה, וְהוּא דִּוֵּחַ לוֹ וְאָמַר: ”הַאֵין זוֹ בַּת־שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם, אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי?”
4 אָז שָׁלַח דָּוִד שְׁלִיחִים לַהֲבִיאָהּ. וְהִיא בָּאָה אֵלָיו וְהוּא שָׁכַב אִתָּהּ. (הַדָּבָר קָרָה בְּעֵת שֶׁנִּטְהֲרָה מִטֻּמְאָתָהּ.*) לְאַחַר מִכֵּן חָזְרָה אֶל בֵּיתָהּ.
5 הָאִשָּׁה הָרְתָה, וְהִיא שָׁלְחָה לוֹמַר לְדָוִד: ”אֲנִי הָרָה”.
6 בִּתְגוּבָה שָׁלַח דָּוִד מֶסֶר לְיוֹאָב וְאָמַר לוֹ: ”שְׁלַח אֵלַי אֶת אוּרִיָּה הַחִתִּי”. וְיוֹאָב שָׁלַח אֶת אוּרִיָּה אֶל דָּוִד.
7 כַּאֲשֶׁר בָּא אֵלָיו אוּרִיָּה, שָׁאַל אוֹתוֹ דָּוִד לִשְׁלוֹם יוֹאָב וְלִשְׁלוֹם הַחַיָּלִים וְעַל מַצַּב הַמִּלְחָמָה.
8 אָמַר דָּוִד לְאוּרִיָּה: ”רֵד לְבֵיתְךָ וְהִתְרַגֵּעַ לְךָ”.* כַּאֲשֶׁר יָצָא אוּרִיָּה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, נִשְׁלְחָה אַחֲרָיו מַתְּנַת הַמֶּלֶךְ.*
9 אַךְ אוּרִיָּה יָשַׁן בְּפֶתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ עִם כָּל שְׁאַר עַבְדֵי אֲדוֹנוֹ, וְלֹא יָרַד אֶל בֵּיתוֹ.
10 וּלְדָוִד נֶאֱמַר: ”לֹא יָרַד אוּרִיָּה אֶל בֵּיתוֹ”. אָמַר דָּוִד אֶל אוּרִיָּה: ”הַאִם לֹא חָזַרְתָּ זֶה עַתָּה מִן הַדֶּרֶךְ? מַדּוּעַ לֹא יָרַדְתָּ אֶל בֵּיתְךָ?”
11 הֵשִׁיב אוּרִיָּה לְדָוִד וְאָמַר: ”הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יוֹשְׁבִים בְּסֻכּוֹת, וַאֲדוֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדוֹנִי חוֹנִים בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ. אִם כֵּן, הַאִם אֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי? אֲנִי נִשְׁבָּע בְּחַיֶּיךָ וּבְחַיֵּי נַפְשְׁךָ שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה!”
12 וְדָוִד אָמַר לְאוּרִיָּה: ”הִשָּׁאֵר כָּאן גַּם הַיּוֹם, וּמָחָר אֶשְׁלַח אוֹתְךָ לְדַרְכְּךָ”. לְפִיכָךְ אוּרִיָּה נִשְׁאַר בִּירוּשָׁלַיִם בַּיּוֹם הַהוּא וְגַם בַּיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת.
13 וְדָוִד קָרָא לַהֲבִיאוֹ כְּדֵי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אִתּוֹ, וְהוּא גָּרַם לוֹ לְהִשְׁתַּכֵּר. אַךְ בָּעֶרֶב הוּא יָצָא לִישֹׁן בְּמִטָּתוֹ עִם עַבְדֵי אֲדוֹנוֹ, וְאֶל בֵּיתוֹ לֹא יָרַד.
14 בַּבֹּקֶר כָּתַב דָּוִד מִכְתָּב אֶל יוֹאָב וְשָׁלַח אוֹתוֹ בְּיַד אוּרִיָּה.
15 בַּמִּכְתָּב הוּא כָּתַב: ”שִׂימוּ אֶת אוּרִיָּה בְּקַו הַחֲזִית, הֵיכָן שֶׁהַלְּחִימָה הִיא הַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר. וְאָז הִסּוֹגוּ מֵאֲחוֹרָיו כְּדֵי שֶׁיִּפָּגַע וְיָמוּת”.
16 יוֹאָב בָּחַן אֶת הָעִיר הֵיטֵב, וְהוּא הִצִּיב אֶת אוּרִיָּה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יָדַע שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ אַנְשֵׁי חַיִל.
17 כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר וְנִלְחֲמוּ בְּיוֹאָב, נָפְלוּ כַּמָּה מֵעַבְדֵי דָּוִד, וְאוּרִיָּה הַחִתִּי הָיָה בֵּין הַמֵּתִים.
18 וְיוֹאָב דִּוֵּחַ לְדָוִד עַל כָּל הַחֲדָשׁוֹת לְגַבֵּי הַמִּלְחָמָה.
19 הוּא צִוָּה עַל הַשָּׁלִיחַ: ”כַּאֲשֶׁר תְּסַיֵּם לְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הַחֲדָשׁוֹת לְגַבֵּי הַמִּלְחָמָה,
20 עָלוּל הַמֶּלֶךְ לִכְעֹס וְלוֹמַר לְךָ, ’מַדּוּעַ הֲיִיתֶם צְרִיכִים לְהִתְקָרֵב כָּל כָּךְ אֶל הָעִיר כְּדֵי לְהִלָּחֵם? הַאִם לֹא יְדַעְתֶּם שֶׁהֵם יִירוּ מֵרֹאשׁ הַחוֹמָה?
21 מִי הִכָּה אֶת אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבֶּשֶׁת? הַאִם לֹא אִשָּׁה הִשְׁלִיכָה עָלָיו אֶבֶן רֵחַיִם עֶלְיוֹנָה מֵרֹאשׁ הַחוֹמָה וְגָרְמָה לְמוֹתוֹ בְּתֵבֵץ? לָמָּה הֲיִיתֶם צְרִיכִים לְהִתְקָרֵב כָּל כָּךְ אֶל הַחוֹמָה?’ אָז אֱמֹר לוֹ, ’גַּם עַבְדְּךָ אוּרִיָּה הַחִתִּי מֵת’”.
22 וְהַשָּׁלִיחַ הָלַךְ וְאָמַר לְדָוִד אֶת כָּל מָה שֶׁיּוֹאָב שָׁלַח אוֹתוֹ לוֹמַר.
23 אָמַר הַשָּׁלִיחַ לְדָוִד: ”אַנְשֵׁיהֶם גָּבְרוּ עָלֵינוּ, וְהֵם יָצְאוּ נֶגְדֵּנוּ בַּשָּׂדֶה; אֲבָל דָּחַקְנוּ אוֹתָם בַּחֲזָרָה אֶל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר.
24 וְהַקַּשָּׁתִים יָרוּ עַל עֲבָדֶיךָ מֵרֹאשׁ הַחוֹמָה, וְכַמָּה מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ מֵתוּ; וְגַם עַבְדְּךָ אוּרִיָּה הַחִתִּי מֵת”.
25 אָמַר דָּוִד אֶל הַשָּׁלִיחַ: ”כָּךְ תֹּאמַר לְיוֹאָב: ’אַל יַטְרִיד אוֹתְךָ הַדָּבָר, כִּי הַחֶרֶב אוֹכֶלֶת אֶת זֶה וְאֶת זֶה. הַגְבֵּר אֶת הַלְּחִימָה נֶגֶד הָעִיר וּכְבֹשׁ אוֹתָהּ’. וְחַזֵּק אֶת יָדָיו”.
26 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה שֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ אוּרִיָּה, הֵחֵלָּה לְהִתְאַבֵּל עַל בַּעֲלָהּ.
27 מִיָּד בַּחֲלוֹף תְּקוּפַת הָאֵבֶל שָׁלַח דָּוִד לַהֲבִיאָהּ אֶל בֵּיתוֹ, וְהִיא הָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בֵּן. אַךְ הַדָּבָר שֶׁעָשָׂה דָּוִד הָיָה רַע מְאוֹד בְּעֵינֵי יְהֹוָה.
