שמואל ב׳ 13:1-39
יג וּלְאַבְשָׁלוֹם בֶּן דָּוִד הָיְתָה אָחוֹת יָפָה וּשְׁמָהּ תָּמָר, וְאַמְנוֹן בֶּן דָּוִד הִתְאַהֵב בָּהּ.
2 אַמְנוֹן הָיָה כֹּה מֻטְרָד עַד שֶׁחָלָה בִּגְלַל אֲחוֹתוֹ תָּמָר, כִּי הָיְתָה בְּתוּלָה וְהָיָה זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי בְּעֵינֵי אַמְנוֹן לַעֲשׂוֹת לָהּ דְּבַר מָה.
3 וּלְאַמְנוֹן הָיָה חָבֵר וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב, בְּנוֹ שֶׁל שִׁמְעָה, אָחִיו שֶׁל דָּוִד; וְיוֹנָדָב הָיָה אִישׁ פִּקֵּחַ מְאוֹד.
4 הוּא אָמַר לוֹ: ”מַדּוּעַ אַתָּה, בֶּן הַמֶּלֶךְ, מְדֻכָּא כָּל כָּךְ מִדֵּי בֹּקֶר? לָמָּה שֶׁלֹּא תְּסַפֵּר לִי?” הֵשִׁיב לוֹ אַמְנוֹן: ”אֲנִי מְאֹהָב בְּתָמָר, אֲחוֹת אַבְשָׁלוֹם אָחִי”.
5 הֵשִׁיב יְהוֹנָדָב וְאָמַר: ”שְׁכַב עַל מִטָּתְךָ וְהַעֲמֵד פָּנִים שֶׁאַתָּה חוֹלֶה. כַּאֲשֶׁר יָבוֹא אָבִיךָ לִרְאוֹתְךָ, אֱמֹר לוֹ, ’תָּבוֹא נָא תָּמָר אֲחוֹתִי וְתַגִּישׁ לִי מְעַט מָזוֹן. אִם הִיא תָּכִין מוּל עֵינַי אֶת הַמָּזוֹן הַנִּתָּן לַחוֹלִים,* אֹכַל אוֹתוֹ מִיָּדָהּ’”.
6 לְפִיכָךְ אַמְנוֹן שָׁכַב וְהֶעֱמִיד פְּנֵי חוֹלֶה, וְהַמֶּלֶךְ בָּא לִרְאוֹתוֹ. אָמַר אַמְנוֹן לַמֶּלֶךְ: ”תִּכָּנֵס נָא תָּמָר אֲחוֹתִי וְתֹאפֶה שְׁתֵּי לְבִיבוֹת* מוּל עֵינַי כְּדֵי שֶׁאֹכַל מָזוֹן מִיָּדָהּ”.
7 שָׁלַח דָּוִד לוֹמַר לְתָמָר בַּבַּיִת: ”לְכִי נָא אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אַמְנוֹן אָחִיךְ וְהָכִינִי לוֹ מָזוֹן”.*
8 עַל כֵּן תָּמָר הָלְכָה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אַמְנוֹן אָחִיהָ, הֵיכָן שֶׁשָּׁכַב. הִיא לָקְחָה אֶת הַבָּצֵק וְלָשָׁה אוֹתוֹ לִלְבִיבוֹת מוּל עֵינָיו וּבִשְּׁלָה אֶת הַלְּבִיבוֹת.
9 אָז לָקְחָה אֶת הַמַּחֲבַת וְהִגִּישָׁה לוֹ. אַךְ אַמְנוֹן סֵרֵב לֶאֱכֹל וְאָמַר: ”הוֹצִיאוּ אֶת כֻּלָּם!” וְכֻלָּם יָצְאוּ וְעָזְבוּ אוֹתוֹ.
10 אָמַר אַמְנוֹן לְתָמָר: ”הָבִיאִי אֶת הַמָּזוֹן* אֶל חֲדַר הַשֵּׁנָה, כְּדֵי שֶׁאֹכַל אוֹתוֹ מִיָּדֵךְ”. לָכֵן תָּמָר לָקְחָה אֶת הַלְּבִיבוֹת שֶׁעָשְׂתָה וְהֵבִיאָה אוֹתָן אֶל אַמְנוֹן אָחִיהָ לַחֲדַר הַשֵּׁנָה.
11 כַּאֲשֶׁר הִגִּישָׁה לוֹ אוֹתָן לֶאֱכֹל, אָחַז בָּהּ וְאָמַר: ”בּוֹאִי, שִׁכְבִי אִתִּי, אֲחוֹתִי”.
12 אַךְ הִיא אָמְרָה לוֹ: ”לֹא, אָחִי! אַל תַּשְׁפִּיל אוֹתִי, כִּי לֹא יֵעָשֶׂה כָּךְ בְּיִשְׂרָאֵל. אַל תַּעֲשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַמַּחְפִּיר הַזֶּה.
13 אֵיךְ אוּכַל לִחְיוֹת עִם חֶרְפָּתִי? וְאַתָּה תֵּחָשֵׁב לְאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל. כָּעֵת דַּבֵּר נָא אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יִמְנַע אוֹתִי מִמְּךָ”.
14 אַךְ הוּא סֵרֵב לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָהּ, וְהוּא גָּבַר עָלֶיהָ וְהִשְׁפִּילָהּ בְּאָנְסוֹ אוֹתָהּ.
15 אָז הֵחֵל אַמְנוֹן לִשְׂנֹא אוֹתָהּ שִׂנְאָה עַזָּה מְאוֹד, עַד כִּי שִׂנְאָתוֹ אֵלֶיהָ נֶעֶשְׂתָה גְּדוֹלָה מִן הָאַהֲבָה שֶׁחָשׁ כְּלַפֶּיהָ. אָמַר לָהּ אַמְנוֹן: ”קוּמִי; לְכִי!”
16 אָמְרָה לוֹ: ”לֹא, אָחִי, כִּי אִם תְּשַׁלֵּחַ אוֹתִי מִכָּאן עַכְשָׁו, יִהְיֶה זֶה גָּרוּעַ מִמָּה שֶׁעָשִׂיתָ אִתִּי!” אַךְ הוּא סֵרֵב לְהַקְשִׁיב לָהּ.
17 אָז קָרָא לִמְשָׁרְתוֹ הַצָּעִיר וְאָמַר: ”סַלֵּק נָא אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת מִמֶּנִּי, וּנְעַל אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ”.
18 (וְהִיא לָבְשָׁה גְּלִימָה מְיֻחֶדֶת,* כִּי אֵלֶּה הָיוּ הַבְּגָדִים שֶׁלָּבְשׁוּ בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלוֹת.) לְפִיכָךְ מְשָׁרְתוֹ הוֹצִיא אוֹתָהּ הַחוּצָה וְנָעַל אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ.
19 וְתָמָר שָׂמָה אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ וְקָרְעָה אֶת הַגְּלִימָה הַמְּשֻׁבַּחַת שֶׁלָּבְשָׁה; הִיא שָׂמָה אֶת יָדֶיהָ עַל רֹאשָׁהּ וְהָלְכָה, וְזָעֲקָה בְּעוֹדָהּ הוֹלֶכֶת.
20 שָׁאַל אוֹתָהּ אַבְשָׁלוֹם אָחִיהָ: ”הַאִם אַמְנוֹן אָחִיךְ הָיָה אִתָּךְ? כָּעֵת, אֲחוֹתִי, הַחְרִישִׁי. הוּא אָחִיךְ. אַל תָּשִׂימִי לִבֵּךְ לַדָּבָר הַזֶּה”. וְתָמָר חָיְתָה בָּדָד בְּבֵית אָחִיהָ אַבְשָׁלוֹם.
21 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִתְמַלֵּא כַּעַס. אַךְ הוּא לֹא רָצָה לִפְגֹּעַ בְּרִגְשׁוֹתָיו שֶׁל אַמְנוֹן בְּנוֹ, כִּי אָהַב אוֹתוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה בְּכוֹרוֹ.
22 וְאַבְשָׁלוֹם לֹא אָמַר דָּבָר לְאַמְנוֹן, מֵרַע וְעַד טוֹב; כִּי אַבְשָׁלוֹם שָׂנֵא אֶת אַמְנוֹן עַל כָּךְ שֶׁהִשְׁפִּיל אֶת תָּמָר אֲחוֹתוֹ.
23 כַּעֲבֹר שְׁנָתַיִם מְלֵאוֹת הָיוּ גּוֹזְזֵי הַצֹּאן שֶׁל אַבְשָׁלוֹם בְּבַעַל חָצוֹר, בְּקִרְבַת אֶפְרַיִם, וְאַבְשָׁלוֹם הִזְמִין אֶת כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.
24 נִכְנַס אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: ”גּוֹזְזִים אֶת צֹאנוֹ שֶׁל עַבְדְּךָ. יֵלְכוּ נָא אִתִּי הַמֶּלֶךְ וַעֲבָדָיו”.
25 אַךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר לְאַבְשָׁלוֹם: ”לֹא, בְּנִי. אִם נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, נִהְיֶה עָלֶיךָ לְנֵטֶל”. וְאַף שֶׁהִפְצִיר בּוֹ, לֹא הִסְכִּים לָלֶכֶת, אַךְ בֵּרֵךְ אוֹתוֹ.
26 אָמַר אַבְשָׁלוֹם: ”אִם לֹא אַתָּה, יֵלֵךְ נָא אִתָּנוּ אַמְנוֹן אָחִי”. הֵשִׁיב לוֹ הַמֶּלֶךְ: ”לָמָּה יֵלֵךְ הוּא אִתְּךָ?”
27 אַךְ אַבְשָׁלוֹם הִפְצִיר בּוֹ, וְלָכֵן הוּא שָׁלַח אִתּוֹ אֶת אַמְנוֹן וְאֶת כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.
28 אָז צִוָּה אַבְשָׁלוֹם עַל מְשָׁרְתָיו: ”שִׂימוּ לֵב, וְכַאֲשֶׁר לִבּוֹ שֶׁל אַמְנוֹן יִהְיֶה טוֹב עָלָיו בַּיַּיִן, אֹמַר לָכֶם, ’הַכּוּ אֶת אַמְנוֹן!’ אָז הָמִיתוּ אוֹתוֹ. אַל תִּפְחֲדוּ. הַאִם לֹא אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם? הֱיוּ חֲזָקִים וְאַמִּיצִים”.
29 לְפִיכָךְ מְשָׁרְתֵי אַבְשָׁלוֹם עָשׂוּ לְאַמְנוֹן בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁצִּוָּה אַבְשָׁלוֹם; אָז קָמוּ כָּל שְׁאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְכָל אֶחָד מֵהֶם עָלָה עַל פִּרְדּוֹ וְנִמְלַט.
30 בְּעוֹדָם בַּדֶּרֶךְ, דֻּוַּח לְדָוִד: ”אַבְשָׁלוֹם הִכָּה אֶת כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אֲפִלּוּ אֶחָד”.
31 בִּתְגוּבָה קָם הַמֶּלֶךְ וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו וְשָׁכַב עַל הָאָרֶץ, וְכָל עֲבָדָיו עָמְדוּ שָׁם קְרוּעֵי בְּגָדִים.
32 אַךְ יוֹנָדָב, בְּנוֹ שֶׁל שִׁמְעָה אֲחִי דָּוִד, אָמַר: ”אַל יַחְשֹׁב אֲדוֹנִי שֶׁהָרְגוּ אֶת כָּל בָּנָיו הַצְּעִירִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כִּי אַמְנוֹן לְבַדּוֹ מֵת. הָיָה זֶה בְּהוֹרָאַת אַבְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת זֹאת מִן הַיּוֹם שֶׁהִשְׁפִּיל אַמְנוֹן אֶת תָּמָר אֲחוֹתוֹ.
33 כָּעֵת אַל יָשִׂים לֵב אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לַדִּוּוּחַ, ’כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ מֵתוּ’; אַמְנוֹן לְבַדּוֹ מֵת”.
34 בֵּינְתַיִם בָּרַח אַבְשָׁלוֹם. מְאֻחָר יוֹתֵר נָשָׂא הַצּוֹפֶה אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֲנָשִׁים רַבִּים בָּאִים מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו לְצַד הָהָר.
35 אָמַר יוֹנָדָב אֶל הַמֶּלֶךְ: ”הִנֵּה חָזְרוּ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאָמַר עַבְדְּךָ”.
36 כַּאֲשֶׁר סִיֵּם לְדַבֵּר, נִכְנְסוּ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְנָשְׂאוּ קוֹלָם וּבָכוּ; וְגַם הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו בָּכוּ בְּכִי גָּדוֹל מְאוֹד.
37 אַךְ אַבְשָׁלוֹם בָּרַח וְהָלַךְ אֶל תַּלְמַי בֶּן עַמִּיהוּד מֶלֶךְ גְּשׁוּר. וְדָוִד הִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים.
38 לְאַחַר שֶׁבָּרַח אַבְשָׁלוֹם וְהָלַךְ אֶל גְּשׁוּר, נִשְׁאַר שָׁם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים.
39 לְבַסּוֹף הִשְׁתּוֹקֵק דָּוִד הַמֶּלֶךְ לָלֶכֶת אֶל אַבְשָׁלוֹם, כִּי הִשְׁלִים עִם* מוֹתוֹ שֶׁל אַמְנוֹן.
