שמואל ב׳ 16:1-23
טז אַחֲרֵי שֶׁעָבַר דָּוִד מְעַט מֵעֵבֶר לַפִּסְגָּה פָּגַשׁ אוֹתוֹ שָׁם צִיבָא, מְשָׁרְתוֹ שֶׁל מְפִיבֹשֶׁת, וְאִתּוֹ שְׁנֵי חֲמוֹרִים מְאֻכָּפִים, וַעֲלֵיהֶם מָאתַיִם כִּכְּרוֹת לֶחֶם, מֵאָה עוּגוֹת צִמּוּקִים, מֵאָה עוּגוֹת מִפֵּרוֹת קַיִץ* וְכַד יַיִן גָּדוֹל.
2 אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל צִיבָא: ”לָמָּה הֵבֵאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?” וְצִיבָא הֵשִׁיב: ”הַחֲמוֹרִים הֵם עֲבוּר בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לִרְכֹּב עֲלֵיהֶם, הַלֶּחֶם וּפֵרוֹת הַקַּיִץ הֵם עֲבוּר הַבַּחוּרִים לֶאֱכֹל, וְהַיַּיִן הוּא עֲבוּר הַמֻּתָּשִׁים בַּמִּדְבָּר כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוּ”.
3 וְהַמֶּלֶךְ אָמַר: ”וְאֵיפֹה בֶּן* אֲדוֹנְךָ?” אָמַר צִיבָא לַמֶּלֶךְ: ”הוּא נִשְׁאַר בִּירוּשָׁלַיִם, כִּי אָמַר, ’הַיּוֹם יָשִׁיבוּ לִי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁלְטוֹן הַמַּלְכוּתִי שֶׁל אָבִי’”.
4 אָמַר הַמֶּלֶךְ לְצִיבָא: ”הִנֵּה כָּל הַשַּׁיָּךְ לִמְפִיבֹשֶׁת שֶׁלְּךָ הוּא”. הֵשִׁיב צִיבָא וְאָמַר: ”אֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ. אֶמְצָא נָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ”.
5 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ דָּוִד אֶל בַּחוּרִים, יָצָא מִשָּׁם אִישׁ מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית שָׁאוּל וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי, בְּנוֹ שֶׁל גֵּרָא, וְקִלֵּל בִּצְעָקוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהִתְקָרֵב.
6 הוּא הִשְׁלִיךְ אֲבָנִים עַל דָּוִד וְעַל כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְגַם עַל כָּל הָעָם וְעַל כָּל הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר מִיְּמִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ.
7 אָמַר שִׁמְעִי בְּעוֹדוֹ מְקַלֵּל: ”צֵא, צֵא, אִישׁ דָּמִים! אִישׁ בְּלִיַּעַל!
8 הֵשִׁיב עָלֶיךָ יְהֹוָה אֶת כָּל דְּמֵי בֵּית שָׁאוּל, אֲשֶׁר תַּחְתָּיו מָלַכְתָּ, אֲבָל יְהֹוָה נוֹתֵן אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בִּנְךָ. כָּעֵת הִשִּׂיג אוֹתְךָ אָסוֹן כִּי אִישׁ דָּמִים אַתָּה!”
9 אָז אָמַר אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֶל הַמֶּלֶךְ: ”לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה אֶת אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ? הָנַח נָא לִי לַעֲבֹר וְלִכְרֹת אֶת רֹאשׁוֹ”.
10 אַךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר: ”מָה לִי וְלָכֶם, בְּנֵי צְרוּיָה? שֶׁיְּקַלֵּל אוֹתִי, כִּי יְהֹוָה אָמַר לוֹ, ’קַלֵּל אֶת דָּוִד!’ לָכֵן מִי יוּכַל לוֹמַר, ’מַדּוּעַ אַתָּה עוֹשֶׂה זֹאת?’”
11 וְדָוִד אָמַר אֶל אֲבִישַׁי וְאֶל כָּל עֲבָדָיו: ”הִנֵּה בְּנִי, אֲשֶׁר יָצָא מִמֵּעַי, מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי,* וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כָּעֵת אִישׁ מִבִּנְיָמִין! הָנִיחוּ לוֹ לְקַלֵּל אוֹתִי, כִּי יְהֹוָה אָמַר לוֹ!
12 אוּלַי יִרְאֶה יְהֹוָה אֶת סִבְלִי, וְיָשִׁיב לִי יְהֹוָה אֶת הַטּוֹב תַּחַת הַקְּלָלוֹת שֶׁהוּטְחוּ בִּי הַיּוֹם הַזֶּה”.
13 וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו הִמְשִׁיכוּ לָרֶדֶת לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, וְשִׁמְעִי הָלַךְ בְּצֶלַע הָהָר לְעֻמָּתוֹ בְּעוֹדוֹ מְקַלֵּל בִּצְעָקוֹת וּמַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעָפָר רַב.
14 לְבַסּוֹף הִגִּיעוּ הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לְיַעֲדָם מֻתָּשִׁים, וְהִתְרַעַנְנוּ שָׁם.
15 בֵּינְתַיִם הִגִּיעוּ אַבְשָׁלוֹם וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם, וַאֲחִיתֹפֶל הָיָה אִתּוֹ.
16 כַּאֲשֶׁר נִכְנַס חוּשַׁי הָאַרְכִּי, יְדִידוֹ* שֶׁל דָּוִד, אֶל אַבְשָׁלוֹם, אָמַר חוּשַׁי לְאַבְשָׁלוֹם: ”יְחִי הַמֶּלֶךְ! יְחִי הַמֶּלֶךְ!”
17 אָמַר אַבְשָׁלוֹם אֶל חוּשַׁי: ”זֶה חַסְדְּךָ כְּלַפֵּי יְדִידְךָ? לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ עִם יְדִידְךָ?”
18 וְחוּשַׁי אָמַר אֶל אַבְשָׁלוֹם: ”לֹא, אֲנִי לְצִדּוֹ שֶׁל זֶה אֲשֶׁר נִבְחַר עַל־יְדֵי יְהֹוָה, הָעָם הַזֶּה וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל. אִתּוֹ אֶשָּׁאֵר.
19 וְשׁוּב אֹמַר, אֶת מִי אֲשָׁרֵת? הַאִם לֹא אֶת בְּנוֹ? כְּפִי שֶׁשֵּׁרַתִּי אֶת אָבִיךָ כָּךְ אֲשָׁרֵת אוֹתְךָ”.
20 וְאַבְשָׁלוֹם אָמַר אָז אֶל אֲחִיתֹפֶל: ”תְּנוּ לִי אֶת עֲצַתְכֶם. מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?”
21 אָמַר אֲחִיתֹפֶל לְאַבְשָׁלוֹם: ”קַיֵּם יְחָסִים עִם פִּילַגְשֵׁי אָבִיךָ, אֵלֶּה אֲשֶׁר הִשְׁאִיר לִשְׁמֹר עַל הַבַּיִת.* אָז יִשְׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְאַשׁ רֵיחֲךָ בְּעֵינֵי אָבִיךָ, וְתוֹמְכֶיךָ יִתְחַזְּקוּ”.
22 לְפִיכָךְ הֵקִימוּ לְאַבְשָׁלוֹם אֹהֶל עַל הַגַּג, וְאַבְשָׁלוֹם קִיֵּם יְחָסִים עִם פִּילַגְשֵׁי אָבִיו לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.
23 בַּיָּמִים הָהֵם הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ אֲחִיתֹפֶל נֶחְשְׁבָה לִדְבָרוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים.* כָּךְ הֻעַרְכָה כָּל עֲצַת אֲחִיתֹפֶל, גַּם עַל־יְדֵי דָּוִד וְגַם עַל־יְדֵי אַבְשָׁלוֹם.
