שמואל ב׳ 17:1-29
יז וַאֲחִיתֹפֶל אָמַר לְאַבְשָׁלוֹם: ”הָנַח נָא לִי לִבְחֹר שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, וְאָקוּם וְאֶרְדֹּף אַחֲרֵי דָּוִד הַלַּיְלָה.
2 אָבוֹא עָלָיו כְּשֶׁהוּא יָגֵעַ וַחֲסַר אוֹנִים,* וְאֶגְרֹם לוֹ לְהִתָּפֵס לְבֶהָלָה; וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ יָנוּס, וְאֶהֱרֹג אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ.
3 אָז אָשִׁיב אֶת כָּל הָעָם אֵלֶיךָ. שׁוּבוֹ שֶׁל כָּל הָעָם תָּלוּי בְּמָה שֶׁיִּקְרֶה לָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְחַפֵּשׂ. לְאַחַר מִכֵּן יִהְיֶה לְכָל הָעָם שָׁלוֹם”.
4 הַהַצָּעָה הָיְתָה טוֹבָה מְאוֹד בְּעֵינֵי אַבְשָׁלוֹם וּבְעֵינֵי כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
5 אַךְ אַבְשָׁלוֹם אָמַר: ”קְרָא נָא גַּם לְחוּשַׁי הָאַרְכִּי, וְנִשְׁמַע מָה בְּפִיו”.
6 לְפִיכָךְ חוּשַׁי בָּא אֶל אַבְשָׁלוֹם. וְאַבְשָׁלוֹם אָמַר לוֹ: ”זוֹ עֲצָתוֹ שֶׁל אֲחִיתֹפֶל. הַאִם עָלֵינוּ לִפְעֹל כַּעֲצָתוֹ? אִם לֹא, אֱמֹר לָנוּ אַתָּה”.
7 אָמַר חוּשַׁי לְאַבְשָׁלוֹם: ”הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ אֲחִיתֹפֶל אֵינָהּ טוֹבָה בַּפַּעַם הַזֹּאת!”
8 הוֹסִיף חוּשַׁי וְאָמַר: ”אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁאָבִיךָ וַאֲנָשָׁיו גִּבּוֹרִים, וְהֵם נוֹאָשִׁים* כְּדֻבָּה שֶׁשָּׁכְלָה אֶת גּוּרֶיהָ בַּשָּׂדֶה. וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה, וְהוּא לֹא יָלוּן יַחַד עִם הָעָם.
9 בָּרֶגַע הַזֶּה מַמָּשׁ הוּא מִסְתַּתֵּר בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת* אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר; וְאִם יִתְקֹף רִאשׁוֹנָה, הַשּׁוֹמְעִים זֹאת יֹאמְרוּ, ’הָעָם הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם הוּבַס!’
10 אֲפִלּוּ הָאִישׁ הָאַמִּיץ אֲשֶׁר לִבּוֹ כְּלֵב הָאַרְיֵה לְלֹא סָפֵק יִמַּס מֵרֹב פַּחַד, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים שֶׁאָבִיךָ גִּבּוֹר וְשֶׁהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ אַמִּיצִים.
11 זוֹ עֲצָתִי: יֵאָסְפוּ אֵלֶיךָ כָּל יִשְׂרָאֵל, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע, רַבִּים כְּגַרְגִּירֵי הַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְאַתָּה תּוֹבִיל אוֹתָם לַקְּרָב.
12 נָבוֹא נֶגְדּוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ יִמָּצֵא, וְנָבוֹא עָלָיו כְּטַל הַנּוֹפֵל עַל הָאֲדָמָה; וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֲפִלּוּ אֶחָד, לֹא הוּא וְלֹא אִישׁ מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ.
13 אִם יִסּוֹג אֶל עִיר כָּלְשֶׁהִי, יִשְּׂאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבָלִים אֶל הָעִיר הַהִיא, וְנִגְרֹר אוֹתָהּ מַטָּה אֶל הָעֵמֶק עַד אֲשֶׁר לֹא יִשָּׁאֵר שָׁם אֲפִלּוּ חַלּוּק אֶבֶן”.
14 אָז אָמְרוּ אַבְשָׁלוֹם וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל: ”עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי טוֹבָה מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל!” כִּי יְהֹוָה כְּבָר הֶחְלִיט* לְהָפֵר אֶת עֲצָתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁל אֲחִיתֹפֶל, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל יְהֹוָה לְהָמִיט אָסוֹן עַל אַבְשָׁלוֹם.
15 מְאֻחָר יוֹתֵר אָמַר חוּשַׁי אֶל צָדוֹק וְאֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים: ”כָּךְ יָעַץ אֲחִיתֹפֶל לְאַבְשָׁלוֹם וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָךְ יָעַצְתִּי אֲנִי.
16 כָּעֵת הוֹדִיעוּ מַהֵר לְדָוִד וְהַזְהִירוּ אוֹתוֹ: ’אַל תִּשָּׁאֵר הַלַּיְלָה בִּנְקֻדּוֹת הַמַּעֲבָר הָרְדוּדוֹת* שֶׁבַּמִּדְבָּר; מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁתַּעֲבֹר, פֶּן יֻשְׁמְדוּ* הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ’”.
17 יְהוֹנָתָן וַאֲחִימַעַץ שָׁהוּ בְּעֵין רֹגֵל; וְשִׁפְחָה אַחַת הָלְכָה וְסִפְּרָה לָהֶם, וְהֵם הָלְכוּ לְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ דָּוִד, כִּי לֹא הֵעֵזּוּ לְהֵרָאוֹת נִכְנָסִים אֶל הָעִיר.
18 אַךְ בָּחוּר צָעִיר רָאָה אוֹתָם וְסִפֵּר לְאַבְשָׁלוֹם. לָכֵן שְׁנֵיהֶם הָלְכוּ מַהֵר וּבָאוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל אִישׁ אֶחָד מִבַּחוּרִים אֲשֶׁר הָיְתָה לוֹ בְּאֵר בַּחֲצֵרוֹ. הֵם יָרְדוּ לְתוֹכָהּ,
19 וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאִישׁ פָּרְשָׂה כִּסּוּי עַל פְּנֵי הַבְּאֵר וְכִסְּתָה אוֹתוֹ בִּדְגָנִים כְּתוּשִׁים; אִישׁ לֹא יָדַע עַל כָּךְ.
20 וְעַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם בָּאוּ אֶל הָאִשָּׁה בְּבֵיתָהּ וְשָׁאֲלוּ: ”הֵיכָן אֲחִימַעַץ וִיהוֹנָתָן?” וְהָאִשָּׁה הֵשִׁיבָה: ”הֵם עָבְרוּ כָּאן לְכִוּוּן הַמַּיִם”. אָז חִפְּשׂוּ הָאֲנָשִׁים אַחֲרֵיהֶם אַךְ לֹא מָצְאוּ אוֹתָם, וְלָכֵן חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם.
21 אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים, הֵם עָלוּ מִן הַבְּאֵר וְהָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד. הֵם אָמְרוּ לוֹ: ”קוּמוּ וְעִבְרוּ מַהֵר אֶת הַמַּיִם, כִּי כָּךְ יָעַץ נֶגְדְּכֶם אֲחִיתֹפֶל”.
22 מִיָּד קָמוּ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. עַד אוֹר הַבֹּקֶר לֹא נוֹתַר אֶחָד אֲשֶׁר לֹא עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן.
23 כַּאֲשֶׁר רָאָה אֲחִיתֹפֶל שֶׁלֹּא פָּעֲלוּ לְפִי עֲצָתוֹ, שָׂם אֻכָּף עַל חֲמוֹר וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ בְּעִירוֹ. לְאַחַר שֶׁנָּתַן הַנְחָיוֹת לִבְנֵי בֵּיתוֹ, תָּלָה* אֶת עַצְמוֹ. הוּא מֵת וְנִקְבַּר בְּקֶבֶר אֲבוֹתָיו.
24 בֵּינְתַיִם הָלַךְ דָּוִד אֶל מַחֲנַיִם, וְאַבְשָׁלוֹם עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן יַחַד עִם כָּל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל.
25 אַבְשָׁלוֹם הִפְקִיד אֶת עֲמָשָׂא עַל הַצָּבָא בִּמְקוֹם יוֹאָב; עֲמָשָׂא הָיָה בֶּן אִישׁ שֶׁשְּׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֲשֶׁר קִיֵּם יְחָסִים עִם אֲבִיגַיִל בַּת נָחָשׁ, אֲחוֹת צְרוּיָה, אִמּוֹ שֶׁל יוֹאָב.
26 יִשְׂרָאֵל וְאַבְשָׁלוֹם הֵקִימוּ מַחֲנֶה בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד.
27 עִם בּוֹאוֹ שֶׁל דָּוִד לְמַחֲנַיִם, שֹׁבִי בֶּן נָחָשׁ מֵרַבָּה שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן, מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלּוֹ דְּבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים
28 הֵבִיאוּ מִטּוֹת, קְעָרוֹת, כְּלֵי חֶרֶס, חִטָּה, שְׂעוֹרָה, קֶמַח, דְּגָנִים קְלוּיִים, פּוֹלִים, עֲדָשִׁים, קִטְנִיּוֹת קְלוּיוֹת,
29 דְּבַשׁ, חֶמְאָה, צֹאן וּגְבִינָה.* הֵם הִגִּישׁוּ אֶת כָּל אֵלֶּה לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לֶאֱכֹל, כִּי אָמְרוּ: ”הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר”.
