שמואל ב׳ 19:1-43
יט וּלְיוֹאָב דֻּוַּח: ”הַמֶּלֶךְ בּוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל עַל אַבְשָׁלוֹם”.
2 לְפִיכָךְ הַנִּצָּחוֹן* הָפַךְ בַּיּוֹם הַהוּא לְאֵבֶל לְכָל הָעָם, כִּי הָעָם שָׁמַע שֶׁהַמֶּלֶךְ מִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ.
3 הָעָם חָזַר בַּיּוֹם הַהוּא בְּהֵחָבֵא אֶל הָעִיר כַּאֲנָשִׁים הַנִּכְלָמִים לְאַחַר שֶׁנָּסוּ בַּקְּרָב.
4 וְהַמֶּלֶךְ הֵלִיט אֶת פָּנָיו וְהוֹסִיף לִזְעֹק בְּקוֹל גָּדוֹל: ”בְּנִי אַבְשָׁלוֹם! אַבְשָׁלוֹם בְּנִי, בְּנִי!”
5 אָז נִכְנַס יוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ בַּבַּיִת וְאָמַר: ”הַיּוֹם בִּיַּשְׁתָּ אֶת כָּל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר הִצִּילוּ הַיּוֹם אֶת חַיֶּיךָ* וְאֶת חַיֵּי* בָּנֶיךָ, בְּנוֹתֶיךָ, נְשׁוֹתֶיךָ וּפִילַגְשֶׁיךָ.
6 אַתָּה אוֹהֵב אֶת שׂוֹנְאֶיךָ וְשׂוֹנֵא אֶת אוֹהֲבֶיךָ, כִּי הִבְהַרְתָּ הַיּוֹם שֶׁאֵין לְשָׂרֶיךָ וְלַעֲבָדֶיךָ כָּל עֵרֶךְ עֲבוּרְךָ, כִּי אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאִלּוּ הָיָה אַבְשָׁלוֹם בַּחַיִּים הַיּוֹם וְכֻלָּנוּ הָיִינוּ מֵתִים, טוֹב הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינֶיךָ.
7 כָּעֵת קוּם, צֵא וְעוֹדֵד אֶת* עֲבָדֶיךָ, כִּי אֲנִי נִשְׁבָּע בִּיהֹוָה שֶׁאִם לֹא תֵּצֵא, לֹא יִשָּׁאֵר אִתְּךָ אִישׁ הַלַּיְלָה, וְהַדָּבָר יִהְיֶה גָּרוּעַ עֲבוּרְךָ מִכָּל הָרָעוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ עָלֶיךָ מִנְּעוּרֶיךָ וְעַד עַתָּה”.
8 לְפִיכָךְ הַמֶּלֶךְ קָם וְיָשַׁב בְּשַׁעַר הָעִיר, וּלְכָל הָעָם נִמְסַר: ”הִנֵּה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּשַּׁעַר”. וְכָל הָעָם בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
אַךְ יִשְׂרָאֵל נָסוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ.
9 וְכָל הָעָם בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶם וְאָמְרוּ: ”הַמֶּלֶךְ הִצִּיל אוֹתָנוּ מִיַּד אוֹיְבֵינוּ, וְהוּא הִצִּיל אוֹתָנוּ מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּים; אֲבָל כָּעֵת הוּא בָּרַח מִן הָאָרֶץ בִּגְלַל אַבְשָׁלוֹם.
10 וְאַבְשָׁלוֹם, זֶה אֲשֶׁר מָשַׁחְנוּ עָלֵינוּ, מֵת בַּקְּרָב. וְכָעֵת לָמָּה אֵינְכֶם עוֹשִׂים דָּבָר כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ?”
11 וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד שָׁלַח אֶת הַהוֹדָעָה הַזּוֹ אֶל צָדוֹק וְאֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים: ”דַּבְּרוּ אֶל זִקְנֵי יְהוּדָה וְאִמְרוּ לָהֶם, ’לָמָּה תִּהְיוּ הָאַחֲרוֹנִים לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ? הִנֵּה דְּבָרָם שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל הִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ.
12 אַחַי אַתֶּם; עַצְמִי* וּבְשָׂרִי.* לָמָּה תִּהְיוּ הָאַחֲרוֹנִים לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ?’
13 וְאִמְרוּ לַעֲמָשָׂא, ’הַאֵינְךָ עַצְמִי וּבְשָׂרִי? אֶת זֹאת יַעֲשֶׂה לִי אֱלֹהִים וְלָזֹאת יוֹסִיף אִם לֹא תִּהְיֶה לִי לְשַׂר צָבָא מֵעַתָּה וָהָלְאָה בִּמְקוֹם יוֹאָב’”.
14 וְהוּא קָנָה אֶת לִבָּם שֶׁל* כָּל אַנְשֵׁי יְהוּדָה כְּאִישׁ אֶחָד, וְהֵם שָׁלְחוּ לוֹמַר לַמֶּלֶךְ: ”חֲזֹר, אַתָּה וְכָל עֲבָדֶיךָ”.
15 הַמֶּלֶךְ הֵחֵל בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה וְהִגִּיעַ אֶל הַיַּרְדֵּן, וְאַנְשֵׁי יְהוּדָה בָּאוּ אֶל גִּלְגָּל כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אֶת הַמֶּלֶךְ וּלְלַוּוֹתוֹ אֶל מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן.
16 אָז מִהֵר שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא, שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין מִבַּחוּרִים, וְיָרַד עִם אַנְשֵׁי יְהוּדָה לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ דָּוִד,
17 וְהָיוּ אִתּוֹ אֶלֶף אִישׁ מִבִּנְיָמִין. גַּם צִיבָא, מְשָׁרֵת בֵּית שָׁאוּל, וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּנָיו וְעֶשְׂרִים עֲבָדָיו מִהֲרוּ וְיָרְדוּ אֶל הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
18 הוּא* עָבַר אֶת נְקֻדַּת הַמַּעֲבָר הָרְדוּדָה כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל אֲשֶׁר יֶחְפַּץ. אַךְ שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא נָפַל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כַּאֲשֶׁר הוּא עָמַד לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן.
19 הוּא אָמַר לַמֶּלֶךְ: ”אַל יִרְאֶה בִּי הַמֶּלֶךְ אָשֵׁם, וְאַל תִּזְכֹּר אֶת הֶעָווֹן שֶׁעָשָׂה עַבְדְּךָ בַּיּוֹם שֶׁיָּצָא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מִיְּרוּשָׁלַיִם. אַל יָשִׂים הַמֶּלֶךְ אֶת לִבּוֹ לַדָּבָר הַזֶּה,
20 כִּי עַבְדְּךָ יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁחָטָאתִי; לָכֵן הַיּוֹם הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן מִכָּל בֵּית יוֹסֵף שֶׁבָּא וְיָרַד לִקְרַאת אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ”.
21 מִיָּד אָמַר אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה: ”הַאִם לֹא יוּמַת שִׁמְעִי עַל כָּךְ, כִּי קִלֵּל אֶת מְשִׁיחַ יְהֹוָה?”
22 אַךְ דָּוִד אָמַר: ”מָה זֶה נוֹגֵעַ לָכֶם, בְּנֵי צְרוּיָה, וְלָמָּה תִּפְעֲלוּ נֶגְדִּי הַיּוֹם?* הַאִם צָרִיךְ לְהָמִית הַיּוֹם אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל? הַאִם אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ שֶׁהַיּוֹם אֲנִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל?”
23 וְהַמֶּלֶךְ אָמַר אֶל שִׁמְעִי: ”לֹא תָּמוּת”. וְהַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּע לוֹ.
24 וּמְפִיבֹשֶׁת, נֶכְדּוֹ שֶׁל שָׁאוּל, יָרַד גַּם הוּא לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ. הוּא לֹא טִפֵּל בְּרַגְלָיו וְלֹא סִדֵּר אֶת שְׂפָמוֹ וְלֹא כִּבֵּס אֶת בְּגָדָיו מִן הַיּוֹם שֶׁעָזַב הַמֶּלֶךְ וְעַד הַיּוֹם שֶׁחָזַר בְּשָׁלוֹם.
25 כַּאֲשֶׁר בָּא לִירוּשָׁלַיִם* לִפְגֹּשׁ אֶת הַמֶּלֶךְ, שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ: ”לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אִתִּי, מְפִיבֹשֶׁת?”
26 אָמַר לוֹ: ”אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, עַבְדִּי רִמָּה אוֹתִי. כִּי עַבְדְּךָ אָמַר, ’שִׂים עֲבוּרִי אֻכָּף עַל אֲתוֹנִי כְּדֵי שֶׁאֶרְכַּב עָלֶיהָ וְאֵלֵךְ עִם הַמֶּלֶךְ’, כִּי עַבְדְּךָ נָכֶה.
27 אַךְ הוּא הִשְׁמִיץ אֶת עַבְדְּךָ בְּאָזְנֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. אֲבָל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ הוּא כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, לָכֵן עֲשֵׂה אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ.
28 אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ יָכוֹל הָיָה לִגְזֹר מָוֶת עַל כָּל בֵּית אָבִי, אֲבָל אַתָּה שַׂמְתָּ אֶת עַבְדְּךָ בֵּין הָאוֹכְלִים בְּשֻׁלְחָנְךָ. אִם כֵּן, אֵיזוֹ זְכוּת יֵשׁ לִי לְהוֹסִיף לִזְעֹק אֶל הַמֶּלֶךְ?”
29 אַךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר לוֹ: ”לָמָּה תּוֹסִיף לְדַבֵּר כָּךְ? הַחְלָטָתִי הִיא שֶׁאַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה”.
30 אָמַר מְפִיבֹשֶׁת לַמֶּלֶךְ: ”שֶׁיִּקַּח אֶת הַכֹּל, כָּעֵת אַחֲרֵי שֶׁבָּא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּיתוֹ”.
31 וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי יָרַד מֵרֹגְלִים אֶל הַיַּרְדֵּן כְּדֵי לְלַוּוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ אֶל הַיַּרְדֵּן.
32 בַּרְזִלַּי הָיָה זָקֵן מְאוֹד, בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְהוּא כִּלְכֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּמַחֲנַיִם, כִּי הָיָה אִישׁ עָשִׁיר מְאוֹד.
33 אָמַר הַמֶּלֶךְ לְבַרְזִלַּי: ”עֲבֹר אִתִּי, וַאֲכַלְכֵּל אוֹתְךָ עִמִּי בִּירוּשָׁלַיִם”.
34 אַךְ בַּרְזִלַּי אָמַר אֶל הַמֶּלֶךְ: ”כַּמָּה יָמִים נוֹתְרוּ לְחַיַּי* שֶׁאֶעֱלֶה עִם הַמֶּלֶךְ לִירוּשָׁלַיִם?
35 בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה אֲנִי הַיּוֹם. הַאִם אֲנִי יָכוֹל לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע? הַאִם יָכוֹל עַבְדְּךָ לִטְעֹם אֶת מָה שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה? הַאִם אֲנִי עֲדַיִן יָכוֹל לְהַקְשִׁיב לְקוֹלָם שֶׁל זַמָּרִים וְזַמָּרוֹת? אִם כֵּן, לָמָּה יִהְיֶה עַבְדְּךָ לְנֵטֶל נוֹסָף עַל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ?
36 דַּי בְּכָךְ שֶׁעַבְדְּךָ יוּכַל לְהָבִיא אֶת הַמֶּלֶךְ אֶל הַיַּרְדֵּן. לָמָּה צָרִיךְ הַמֶּלֶךְ לְהַעֲנִיק לִי אֶת הַגְּמוּל הַזֶּה?
37 יָשׁוּב נָא עַבְדְּךָ, וְאָמוּת בְּעִירִי לְיַד קֶבֶר אָבִי וְאִמִּי. אֲבָל הִנֵּה עַבְדְּךָ כִּמְהָם. יַעֲבֹר הוּא עִם אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, וַעֲשֵׂה לְמַעֲנוֹ אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”.
38 לְפִיכָךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר: ”כִּמְהָם יַעֲבֹר אִתִּי, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה לְמַעֲנוֹ אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ; כָּל מָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי אֶעֱשֶׂה עֲבוּרְךָ”.
39 וְכָל הָעָם הֵחֵל לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, וְכַאֲשֶׁר עָבַר הַמֶּלֶךְ נָשַׁק הַמֶּלֶךְ לְבַרְזִלַּי וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ; וּבַרְזִלַּי שָׁב לְבֵיתוֹ.
40 כַּאֲשֶׁר עָבַר הַמֶּלֶךְ אֶל גִּלְגָּל, עָבַר אִתּוֹ כִּמְהָם. וְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה וְגַם חֲצִי אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל הֶעֱבִירוּ אֶת הַמֶּלֶךְ.
41 אָז נִגְּשׁוּ כָּל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ לוֹ: ”מַדּוּעַ גָּנְבוּ אוֹתְךָ אַחֵינוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וְהֶעֱבִירוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ אֶת הַיַּרְדֵּן, יַחַד עִם כָּל אַנְשֵׁי דָּוִד?”
42 הֵשִׁיבוּ כָּל אַנְשֵׁי יְהוּדָה לְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל: ”כִּי הַמֶּלֶךְ מְקֹרָב לָנוּ. לָמָּה אַתֶּם כּוֹעֲסִים עַל כָּךְ? הַאִם אָכַלְנוּ דְּבַר מָה עַל חֶשְׁבּוֹן הַמֶּלֶךְ, וְהַאִם מַתָּנָה נִתְּנָה לָנוּ?”
43 אַךְ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיבוּ לְאַנְשֵׁי יְהוּדָה וְאָמְרוּ: ”עֲשָׂרָה חֲלָקִים יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּלֶךְ, וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ זְכוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר עַל דָּוִד מֵאֲשֶׁר לָכֶם. אִם כֵּן, לָמָּה נְהַגְתֶּם בָּנוּ בְּזִלְזוּל? הַאִם לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹנִים לְהָשִׁיב אֶת מַלְכֵּנוּ?” אַךְ דְּבָרָם שֶׁל אַנְשֵׁי יְהוּדָה גָּבַר עַל דְּבָרָם שֶׁל* אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל.
הערות שוליים
^ או ”הישועה”.
^ או ”נפשך”.
^ או ”נפש”.
^ נה״מ, ”דבר על לב”.
^ מלשון ”עצם”.
^ או ”יש בינינו קרבת דם”.
^ נה״מ, ”ויט את לבב”.
^ או אולי ”הם”.
^ נה״מ, ”תהיו לי היום לשטן”.
^ או אולי ”מירושלים”.
^ נה״מ, ”ימי שנֵי [שנות] חיי”.
^ או ”היה קשה יותר מדברם של”.
