שמואל ב׳‏ 21‏:1‏-22

  • נקמת הגבעונים בבית שאול ‏(‏1–14‏)‏

  • מלחמות נגד הפלשתים ‏(‏15–22‏)‏

כא  וּבִימֵי דָּוִד הָיָה רָעָב בְּמֶשֶׁךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת,‏ וְלָכֵן דָּוִד נוֹעַץ בִּיהֹוָה,‏ וִיהֹוָה אָמַר:‏ ”‏יֶשְׁנָהּ אַשְׁמַת דָּמִים עַל שָׁאוּל וְעַל בֵּיתוֹ,‏ עַל כָּךְ שֶׁהֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים”‏.‏  לְפִיכָךְ הַמֶּלֶךְ קָרָא לַגִּבְעוֹנִים וְדִבֵּר אִתָּם.‏ (‏הַגִּבְעוֹנִים לֹא הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֱמוֹרִים אֲשֶׁר נוֹתְרוּ,‏ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָחוּס עַל חַיֵּיהֶם,‏ אַךְ שָׁאוּל רָצָה לְהָרְגָם בְּקַנָּאוּתוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.‏)‏  אָמַר דָּוִד אֶל הַגִּבְעוֹנִים:‏ ”‏מָה אֶעֱשֶׂה לְמַעַנְכֶם,‏ וְכֵיצַד אוּכַל לְכַפֵּר כְּדֵי שֶׁתְּבָרְכוּ אֶת נַחֲלַת יְהֹוָה?‏”‏  אָמְרוּ לוֹ הַגִּבְעוֹנִים:‏ ”‏אֵין זֶה עִנְיָן שֶׁל כֶּסֶף אוֹ זָהָב עֲבוּרֵנוּ בַּאֲשֶׁר לְשָׁאוּל וּבֵיתוֹ;‏ וְגַם אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהָמִית אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל”‏.‏ וְהוּא אָמַר:‏ ”‏כָּל מָה שֶׁתֹּאמְרוּ אֶעֱשֶׂה לְמַעַנְכֶם”‏.‏  אָמְרוּ הֵם לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּה אוֹתָנוּ וְזָמַם לְהַשְׁמִידֵנוּ לְבַל נִחְיֶה בְּכָל שֶׁטַח יִשְׂרָאֵל —  יִנָּתְנוּ לָנוּ שִׁבְעָה מִבָּנָיו,‏ וְנִתְלֶה אֶת גּוּפוֹתֵיהֶם* לִפְנֵי יְהֹוָה בְּגִבְעָה,‏ עִירוֹ שֶׁל שָׁאוּל,‏ בְּחִיר יְהֹוָה”‏.‏ אָמַר הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏אֲנִי אֶמְסֹר אוֹתָם”‏.‏  אַךְ הַמֶּלֶךְ חָמַל עַל מְפִיבֹשֶׁת,‏ בְּנוֹ שֶׁל יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל,‏ בְּשֶׁל הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבְּעוּ דָּוִד וִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל לִפְנֵי יְהֹוָה.‏  לָכֵן הַמֶּלֶךְ לָקַח אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִיבֹשֶׁת,‏ שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַּת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל,‏ וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל* בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי.‏  אָז מָסַר אוֹתָם לִידֵי הַגִּבְעוֹנִים,‏ וְהֵם תָּלוּ אֶת גּוּפוֹתֵיהֶם בָּהָר לִפְנֵי יְהֹוָה.‏ כָּל הַשִּׁבְעָה מֵתוּ יַחַד;‏ הֵם הוּמְתוּ בִּימֵי הַקָּצִיר הָרִאשׁוֹנִים,‏ בִּתְחִלַּת קְצִיר הַשְּׂעוֹרִים.‏ 10  וְרִצְפָּה בַּת אַיָּה לָקְחָה שַׂק וּפָרְשָׂה אוֹתוֹ עַל הַסֶּלַע מִתְּחִלַּת הַקָּצִיר עַד שֶׁנִּתַּךְ גֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמַיִם עַל הַגּוּפוֹת;‏ הִיא לֹא נָתְנָה לְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם לִנְחֹת עֲלֵיהֶן בַּיּוֹם וְלֹא הֵנִיחָה לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶן בַּלַּיְלָה.‏ 11  וּלְדָוִד סֻפַּר מָה עָשְׂתָה פִּילַגְשׁוֹ שֶׁל שָׁאוּל,‏ רִצְפָּה בַּת אַיָּה.‏ 12  לָכֵן דָּוִד הָלַךְ וְלָקַח אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵאֵת מַנְהִיגֵי* יָבֵשׁ גִּלְעָד,‏ אֲשֶׁר גָּנְבוּ אוֹתָן מִכִּכַּר הָעִיר בֵּית שָׁן,‏ הֵיכָן שֶׁתָּלוּ אוֹתָם הַפְּלִשְׁתִּים בַּיּוֹם שֶׁהָרְגוּ הַפְּלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל בַּגִּלְבּוֹעַ.‏ 13  הוּא הֶעֱלָה מִשָּׁם אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ,‏ וְהֵם גַּם אָסְפוּ אֶת עַצְמוֹת הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּצְאוּ לְהוֹרֵג.‏* 14  אָז קָבְרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין בְּצֵלָע,‏ בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו.‏ לְאַחַר שֶׁעָשׂוּ אֶת כָּל מָה שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ,‏ הִקְשִׁיב אֱלֹהִים לִתְחִנּוֹתֵיהֶם עֲבוּר הָאָרֶץ.‏ 15  וְשׁוּב הָיְתָה מִלְחָמָה בֵּין הַפְּלִשְׁתִּים וּבֵין יִשְׂרָאֵל.‏ לָכֵן דָּוִד וַעֲבָדָיו יָרְדוּ וְנִלְחֲמוּ בַּפְּלִשְׁתִּים,‏ אַךְ דָּוִד נַעֲשָׂה תָּשׁוּשׁ.‏ 16  אֶחָד מִצֶּאֱצָאֵי הָרְפָאִים וּשְׁמוֹ יִשְׁבִּי בְּנֹב,‏ אֲשֶׁר חֲנִית הַנְּחֹשֶׁת שֶׁלּוֹ שָׁקְלָה שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים* וַאֲשֶׁר הָיָה חָמוּשׁ בְּחֶרֶב חֲדָשָׁה,‏ עָמַד לַהֲרֹג אֶת דָּוִד.‏ 17  מִיָּד בָּא לְעֶזְרָתוֹ אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה וְהִכָּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וְהֵמִית אוֹתוֹ.‏ אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי דָּוִד וְאָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏לֹא תֵּצֵא עוֹד אִתָּנוּ לַקְּרָב!‏ לֹא תְּכַבֶּה אֶת מְנוֹרַת יִשְׂרָאֵל!‏”‏ 18  אַחֲרֵי כֵן שׁוּב פָּרְצָה מִלְחָמָה בְּגוֹב עִם הַפְּלִשְׁתִּים.‏ אָז הָרַג סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סַף,‏ אֲשֶׁר הָיָה מִצֶּאֱצָאֵי הָרְפָאִים.‏ 19  וְשׁוּב פָּרְצָה מִלְחָמָה בְּגוֹב עִם הַפְּלִשְׁתִּים,‏ וְאֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי הָרַג אֶת גָּלְיָת הַגִּתִּי,‏ אֲשֶׁר מוֹט חֲנִיתוֹ הָיָה כְּמוֹט נוּל הָאוֹרְגִים.‏ 20  וּמִלְחָמָה פָּרְצָה שׁוּב בְּגַת,‏ וְהָיָה שָׁם אִישׁ גְּדוֹל מְמַדִּים אֲשֶׁר שֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת לוֹ בְּכָל יָד וְשֵׁשׁ אֶצְבָּעוֹת בְּכָל רֶגֶל,‏ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּסַךְ הַכֹּל;‏ וְגַם הוּא הָיָה מִצֶּאֱצָאֵי הָרְפָאִים.‏ 21  הוּא הוֹסִיף לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל,‏ וְלָכֵן יְהוֹנָתָן בֶּן שִׁמְעִי,‏ אֲחִי דָּוִד,‏ הָרַג אוֹתוֹ.‏ 22  אַרְבַּעַת אֵלֶּה הָיוּ צֶאֱצָאֵי הָרְפָאִים בְּגַת,‏ וְהֵם נָפְלוּ בְּיַד דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏והוקענום”‏,‏ כלומר,‏ כשידיהם ורגליהם שבורות.‏
או אולי ”‏מרב”‏.‏
או אולי ”‏בעלי האדמות של”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏המוקעים”‏.‏
בערך 42.‏3 קילוגרמים.‏