שמואל ב׳ 24:1-25
כד כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה שׁוּב בָּעַר נֶגֶד יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ הֵסִית אֶת דָּוִד* לִפְעֹל נֶגְדָּם בְּאָמְרוֹ: ”לֵךְ, מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוּדָה”.
2 לְפִיכָךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר אֶל יוֹאָב, שַׂר הַצָּבָא אֲשֶׁר הָיָה עִמּוֹ: ”עֲבֹר נָא בְּקֶרֶב כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע, וְעִרְכוּ מִפְקָד שֶׁל הָעָם כְּדֵי שֶׁאֵדַע אֶת מִסְפַּר הָעָם”.
3 אַךְ יוֹאָב אָמַר לַמֶּלֶךְ: ”יַרְבֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הָעָם פִּי מֵאָה, וּמִי יִתֵּן וְעֵינֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ יִרְאוּ זֹאת, אֲבָל לָמָּה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ חָפֵץ לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה?”
4 אַךְ דְּבַר הַמֶּלֶךְ הָיָה חָזָק מִיּוֹאָב וּמִשָּׂרֵי הַצָּבָא. עַל כֵּן יוֹאָב וְשָׂרֵי הַצָּבָא יָצְאוּ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּדֵי לַעֲרֹךְ מִפְקָד שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.
5 הֵם עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וְהֵקִימוּ מַחֲנֶה בַּעֲרוֹעֵר, לִימִין הָעִיר* אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הָעֵמֶק, וְהָלְכוּ לְכִוּוּן בְּנֵי גָּד וְהִמְשִׁיכוּ אֶל יַעְזֵר.
6 אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל אֶרֶץ תַּחְתִּים חָדְשִׁי וְהִמְשִׁיכוּ אֶל דָּן יַעַן וְהָלְכוּ סָבִיב אֶל צִידוֹן.
7 אָז הָלְכוּ אֶל מִבְצַר צוֹר וְאֶל כָּל עָרֵי הַחִוִּים וְהַכְּנַעֲנִים, וּלְבַסּוֹף הִגִּיעוּ אֶל הַנֶּגֶב אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, אֶל בְּאֵר שֶׁבַע.
8 כָּךְ הֵם עָבְרוּ בְּכָל הָאָרֶץ וּבָאוּ לִירוּשָׁלַיִם מִקֵּץ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים וְעֶשְׂרִים יוֹם.
9 וְיוֹאָב נָתַן לַמֶּלֶךְ אֶת מִסְפַּר הָעָם אֲשֶׁר הִתְפַּקֵּד. מִסְפָּרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף לוֹחֲמִים נוֹשְׂאֵי חֲרָבוֹת, וּמִסְפָּרָם שֶׁל אַנְשֵׁי יְהוּדָה הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף.
10 אַךְ לִבּוֹ* שֶׁל דָּוִד הִכָּה אוֹתוֹ אַחֲרֵי שֶׁסָּפַר אֶת הָעָם. אָמַר דָּוִד אֶל יְהֹוָה: ”חָטָאתִי מְאוֹד בַּעֲשׂוֹתִי זֹאת. וְכָעֵת, יְהֹוָה, סְלַח נָא עַל עֲווֹן עַבְדְּךָ, כִּי נָהַגְתִּי בְּסִכְלוּת רַבָּה”.
11 כַּאֲשֶׁר קָם דָּוִד בַּבֹּקֶר הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל גָּד הַנָּבִיא, חוֹזֵה דָּוִד:
12 ”לֵךְ וֶאֱמֹר לְדָוִד, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”שָׁלוֹשׁ בְּרֵרוֹת אֲנִי נוֹתֵן לְךָ. בְּחַר לְךָ אֶת זוֹ אֲשֶׁר אָבִיא עָלֶיךָ”’”.
13 לָכֵן גָּד נִכְנַס אֶל דָּוִד וְאָמַר לוֹ: ”הַאִם יָבוֹאוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב עַל אַרְצְךָ, שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁבָּהֶם תָּנוּס מִפְּנֵי צוֹרְרֶיךָ בְּרָדְפָם אַחֲרֶיךָ, אוֹ שְׁלוֹשָׁה יְמֵי מַגֵּפָה בְּאַרְצְךָ? כָּעֵת שְׁקֹל הֵיטֵב מָה עָלַי לְהָשִׁיב לְשׁוֹלְחִי”.
14 אָמַר דָּוִד לְגָד: ”צַר לִי עַד מְאוֹד. נִפֹּל נָא בְּיַד יְהֹוָה, כִּי גְּדוֹלִים רַחֲמָיו; אַךְ אַל אֶפֹּל בְּיַד אָדָם”.
15 אָז שָׁלַח יְהֹוָה מַגֵּפָה בְּיִשְׂרָאֵל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַמּוֹעֵד שֶׁנִּקְבַּע, וּמֵתוּ מִן הָעָם שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע.
16 כַּאֲשֶׁר הוֹשִׁיט הַמַּלְאָךְ אֶת יָדוֹ אֶל יְרוּשָׁלַיִם כְּדֵי לְהַשְׁמִידָהּ, הִתְחָרֵט יְהֹוָה* עַל הָאָסוֹן וְאָמַר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁמִיד בְּקֶרֶב הָעָם: ”דַּי! הַנַּח כָּעֵת אֶת יָדְךָ”. וּמַלְאַךְ יְהֹוָה הָיָה בְּקִרְבַת גֹּרֶן אֲרַוְנָה הַיְּבוּסִי.
17 כַּאֲשֶׁר רָאָה דָּוִד אֶת הַמַּלְאָךְ הַמַּכֶּה בָּעָם, אָמַר אֶל יְהֹוָה: ”אֲנִי חָטָאתִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת הָרַע; אֲבָל הַצֹּאן הָאֵלֶּה מָה עָשׂוּ? תִּהְיֶה נָא יָדְךָ נֶגְדִּי וְנֶגֶד בֵּית אָבִי”.
18 וְגָד נִכְנַס אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וְאָמַר לוֹ: ”עֲלֵה, הָקֵם לִיהֹוָה מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְּבוּסִי”.
19 וְדָוִד עָלָה כִּדְבַר גָּד, כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה.
20 כַּאֲשֶׁר הִבִּיט אֲרַוְנָה מַטָּה וְרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת עֲבָדָיו בָּאִים לִקְרָאתוֹ, מִיָּד יָצָא אֲרַוְנָה וְהִשְׁתַּחֲוָה לַמֶּלֶךְ אַפַּיִם אַרְצָה.
21 שָׁאַל אֲרַוְנָה: ”מַדּוּעַ בָּא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶל עַבְדּוֹ?” הֵשִׁיב דָּוִד: ”לִקְנוֹת מִמְּךָ אֶת הַגֹּרֶן כְּדֵי לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לִיהֹוָה, עַל מְנַת שֶׁתֵּעָצֵר הַמַּגֵּפָה הַמַּכָּה בָּעָם”.
22 אַךְ אֲרַוְנָה אָמַר אֶל דָּוִד: ”יִקַּח נָא אוֹתָהּ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְיַקְרִיב אֶת הַטּוֹב בְּעֵינָיו. הִנֵּה בָּקָר לָעוֹלָה, וְהַמּוֹרַג* וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים.
23 אֶת כָּל אֵלֶּה, הַמֶּלֶךְ, נוֹתֵן אֲרַוְנָה לַמֶּלֶךְ”. אָז אָמַר אֲרַוְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ: ”יִהְיֶה נָא יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שְׂבַע רָצוֹן מִמְּךָ”.
24 אַךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר אֶל אֲרַוְנָה: ”לֹא. עָלַי לִקְנוֹת זֹאת מִמְּךָ בִּמְחִיר. לֹא אַעֲלֶה לִיהֹוָה אֱלֹהַי עוֹלוֹת חִנָּם”. לְפִיכָךְ דָּוִד קָנָה אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בַּחֲמִשִּׁים שִׁקְלֵי* כֶּסֶף.
25 וְדָוִד בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ לִיהֹוָה וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים. וִיהֹוָה נֶעֱתַר לַתְּחִנָּה בְּעַד הָאָרֶץ, וְהַמַּגֵּפָה בְּיִשְׂרָאֵל נֶעֶצְרָה.
