שמואל ב׳ 4:1-12
ד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע בֶּן שָׁאוּל אִישׁ־בֹּשֶׁת* שֶׁאַבְנֵר מֵת בְּחֶבְרוֹן, אָבַד אֹמֶץ לִבּוֹ* וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִבְהֲלוּ.
2 וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ מְמֻנִּים עַל הַחַיָּלִים הַפּוֹשְׁטִים שֶׁל בֶּן שָׁאוּל: שְׁמוֹ שֶׁל הָאֶחָד הָיָה בַּעֲנָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי הָיָה רֵכָב. הֵם הָיוּ בָּנָיו שֶׁל רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי, מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין. (כִּי גַּם בְּאֵרוֹת נֶחְשְׁבָה בֶּעָבָר חֵלֶק מִבִּנְיָמִין.
3 הַבְּאֵרֹתִים בָּרְחוּ אֶל גִּתָּיִם, וְהֵם תּוֹשָׁבִים זָרִים שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.)
4 וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל הָיָה בֵּן נְכֵה רַגְלַיִם.* הוּא הָיָה בֶּן חָמֵשׁ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ מִיִּזְרְעֶאל הַחֲדָשׁוֹת עַל שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן, וְהָאוֹמֶנֶת שֶׁלּוֹ נָשְׂאָה אוֹתוֹ וְנָסָה, אַךְ בְּעוֹדָהּ נָסָה בְּבֶהָלָה, הוּא נָפַל וְנַעֲשָׂה נָכֶה. שְׁמוֹ הָיָה מְפִיבֹשֶׁת.
5 וּבְנֵי רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי, רֵכָב וּבַעֲנָה, הָלְכוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אִישׁ־בֹּשֶׁת כְּחֹם הַיּוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁנָּח אֶת מְנוּחַת הַצָּהֳרַיִם.
6 הֵם נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת וְהֶעֱמִידוּ פָּנִים שֶׁהֵם לוֹקְחִים חִטִּים, וְדָקְרוּ אוֹתוֹ בְּבִטְנוֹ; אָז נִמְלְטוּ רֵכָב וְאָחִיו בַּעֲנָה.
7 כַּאֲשֶׁר נִכְנְסוּ אֶל הַבַּיִת הוּא שָׁכַב עַל מִטָּתוֹ בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ, וְהֵם דָּקְרוּ אוֹתוֹ וְהָרְגוּ אוֹתוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן כָּרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ. הֵם לָקְחוּ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָלְכוּ כָּל הַלַּיְלָה בַּדֶּרֶךְ אֶל הָעֲרָבָה.
8 וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל אִישׁ־בֹּשֶׁת אֶל דָּוִד בְּחֶבְרוֹן וְאָמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ: ”הִנֵּה רֹאשׁוֹ שֶׁל אִישׁ־בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל אוֹיֶבְךָ, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אֶת נַפְשְׁךָ.* הַיּוֹם הַזֶּה נוֹתֵן יְהֹוָה לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ נְקָמָה בְּשָׁאוּל וּבְצֶאֱצָאָיו”.
9 אַךְ דָּוִד הֵשִׁיב לְרֵכָב וּלְאָחִיו בַּעֲנָה, בְּנֵי רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי, וְאָמַר לָהֶם: ”חַי יְהֹוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אוֹתִי* מִכָּל צָרָה,
10 כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ דִּוֵּחַ לִי, ’הִנֵּה מֵת שָׁאוּל’ וְחָשַׁב שֶׁהוּא מַשְׁמִיעַ לִי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, אָחַזְתִּי בּוֹ וְהָרַגְתִּי אוֹתוֹ בְּצִקְלַג. זֶה הָיָה הַגְּמוּל שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנִּי הַשָּׁלִיחַ!
11 עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים רְשָׁעִים הָרְגוּ אִישׁ צַדִּיק בְּבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ עַל מִטָּתוֹ! הַאִם אֵינֶנִּי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּמוֹ מִיַּדְכֶם וּלְבַעֵר אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ?”
12 וְאָז צִוָּה דָּוִד עַל הַבַּחוּרִים לַהֲרֹג אוֹתָם. הֵם כָּרְתוּ אֶת כַּפּוֹת יְדֵיהֶם וְאֶת כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם וְתָלוּ אוֹתָם לְיַד הַבְּרֵכָה בְּחֶבְרוֹן. אַךְ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל אִישׁ־בֹּשֶׁת הֵם לָקְחוּ וְקָבְרוּ בִּמְקוֹם קְבוּרָתוֹ שֶׁל אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן.
