שמואל ב׳ 6:1-23
ו דָּוִד אָסַף שׁוּב אֶת כָּל מֵיטַב הַחַיָּלִים בְּיִשְׂרָאֵל, שְׁלוֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ.
2 אָז יָצְאוּ דָּוִד וְכָל הָעָם שֶׁאִתּוֹ אֶל בַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר לְפָנָיו קוֹרְאִים בְּשֵׁם יְהֹוָה צְבָאוֹת, הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ מֵעַל* הַכְּרוּבִים.
3 אַךְ הֵם הִנִּיחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עַל עֲגָלָה חֲדָשָׁה כְּדֵי לְהַעֲבִירוֹ מִבֵּיתוֹ שֶׁל אֲבִינָדָב, אֲשֶׁר הָיָה עַל הַגִּבְעָה; וְעֻזָּה וְאַחְיוֹ, בְּנֵי אֲבִינָדָב, הוֹבִילוּ אֶת הָעֲגָלָה הַחֲדָשָׁה.
4 וְהֵם הֶעֱבִירוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל אֲבִינָדָב אֲשֶׁר עַל הַגִּבְעָה, וְאַחְיוֹ הָלַךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן.
5 דָּוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חָגְגוּ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּכָל מִינֵי כֵּלִים עֲשׂוּיִים עֵץ עַרְעָר, בִּנְבָלִים, בִּכְלֵי מֵיתָר אֲחֵרִים, בְּתֻפִּים,* בִּמְנַעַנְעִים וּבִמְצִלְתַּיִם.
6 אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל גֹּרֶן נָכוֹן, שָׁלַח עֻזָּה אֶת יָדוֹ אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאָחַז בּוֹ, כִּי הַבָּקָר כִּמְעַט הִפִּילוֹ.
7 אָז בָּעַר כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה נֶגֶד עֻזָּה, וְהָאֱלֹהִים הִכָּה אוֹתוֹ שָׁם עַל חֹסֶר הַכָּבוֹד שֶׁגִּלָּה, וְהוּא מֵת שָׁם לְיַד אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.
8 אֲבָל דָּוִד כָּעַס* כִּי פָּרַץ זַעֲמוֹ שֶׁל יְהֹוָה בְּעֻזָּה; וְהַמָּקוֹם הַהוּא נִקְרָא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
9 לָכֵן דָּוִד פָּחַד מִפְּנֵי יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא וְאָמַר: ”אֵיךְ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֲרוֹן יְהֹוָה?”
10 דָּוִד לֹא רָצָה לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה אֵלָיו בְּעִיר דָּוִד; וְדָוִד דָּאַג שֶׁהוּא יִלָּקַח לְבֵיתוֹ שֶׁל עֹבֵד־אֱדֹם הַגִּתִּי.
11 אֲרוֹן יְהֹוָה נִשְׁאַר בְּבֵיתוֹ שֶׁל עֹבֵד־אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים, וִיהֹוָה הוֹסִיף לְבָרֵךְ אֶת עֹבֵד־אֱדֹם וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ.
12 וְלַמֶּלֶךְ דָּוִד דֻּוַּח: ”יְהֹוָה בֵּרֵךְ אֶת בֵּית עֹבֵד־אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּשֶׁל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים”. לְפִיכָךְ דָּוִד הָלַךְ לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד־אֱדֹם אֶל עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה.
13 כַּאֲשֶׁר צָעֲדוּ נוֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהֹוָה שִׁשָּׁה צְעָדִים, הוּא זָבַח שׁוֹר וּבַעַל חַיִּים מְפֻטָּם.
14 דָּוִד כִּרְכֵּר לִפְנֵי יְהֹוָה בְּכָל עֻזּוֹ; וְדָוִד הָיָה לָבוּשׁ* בְּאֵפוֹד פִּשְׁתָּן.
15 וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֶעֱלוּ אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה בִּתְרוּעוֹת שִׂמְחָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר.
16 אַךְ כַּאֲשֶׁר נִכְנַס אֲרוֹן יְהֹוָה אֶל עִיר דָּוִד, הִשְׁקִיפָה מִיכַל בַּת שָׁאוּל מַטָּה בְּעַד הַחַלּוֹן וְרָאֲתָה אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהֹוָה; וְהִיא הֵחֵלָּה לָבוּז לוֹ בְּלִבָּהּ.
17 וְהֵם הִכְנִיסוּ אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה וְהִצִּיבוּ אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר הֵקִים עֲבוּרוֹ דָּוִד. וְדָוִד הֶעֱלָה עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי יְהֹוָה.
18 כַּאֲשֶׁר סִיֵּם דָּוִד לְהַעֲלוֹת אֶת הָעוֹלוֹת וְאֶת הַשְּׁלָמִים, בֵּרֵךְ אֶת הָעָם בְּשֵׁם יְהֹוָה צְבָאוֹת.
19 וְהוּא חִלֵּק לְכָל הָעָם, לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל, לְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה, חַלַּת לֶחֶם,* עוּגַת תְּמָרִים וְעוּגַת צִמּוּקִים, וְאָז הָלַךְ כָּל הָעָם אִישׁ אִישׁ אֶל בֵּיתוֹ.
20 כַּאֲשֶׁר חָזַר דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, יָצְאָה מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרָאתוֹ. הִיא אָמְרָה: ”כַּמָּה נִכְבָּד עָשָׂה עַצְמוֹ הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר חָשַׂף אֶת גּוּפוֹ הַיּוֹם לְנֶגֶד עֵינֵי שִׁפְחוֹת עֲבָדָיו, כְּאִישׁ נְבוּב מוֹחַ הַחוֹשֵׂף אֶת גּוּפוֹ בְּגָלוּי!”
21 אָמַר דָּוִד אֶל מִיכַל: ”חָגַגְתִּי לִפְנֵי יְהֹוָה, אֲשֶׁר בָּחַר בִּי בִּמְקוֹם אָבִיךְ וְכָל בֵּיתוֹ וַאֲשֶׁר מִנָּה אוֹתִי לְמַנְהִיג עַל עַם יְהֹוָה, עַל יִשְׂרָאֵל. עַל כֵּן אֶחְגֹּג לִפְנֵי יְהֹוָה,
22 וְאַשְׁפִּיל אֶת עַצְמִי אַף יוֹתֵר מִכָּךְ וְאֶהְיֶה שָׁפָל אֲפִלּוּ בְּעֵינַי. אַךְ עַל־יְדֵי הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר הִזְכַּרְתְּ אֲכֻבַּד”.
23 וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיוּ יְלָדִים עַד יוֹם מוֹתָהּ.
