שמות 1:1-22
א וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בָּנָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל מִצְרַיִם עִם יַעֲקֹב, אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר בָּא עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ:
2 רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה;
3 יִשָּׂשׂכָר, זְבוּלוּן וּבִנְיָמִין;
4 דָּן וְנַפְתָּלִי; גָּד וְאָשֵׁר.
5 וְכָל אֵלֶּה* אֲשֶׁר נוֹלְדוּ לְיַעֲקֹב* הָיוּ שִׁבְעִים אִישׁ,* אַךְ יוֹסֵף כְּבָר הָיָה בְּמִצְרַיִם.
6 בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מֵת יוֹסֵף, וְגַם כָּל אֶחָיו וְכָל הַדּוֹר הַהוּא.
7 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וְהִתְרַבּוּ עַד מְאוֹד, וְהֵם הוֹסִיפוּ לִגְדֹּל וּלְהִתְעַצֵּם בִּמְאוֹד מְאוֹד, וְהָאָרֶץ הִתְמַלְּאָה בָּהֶם.
8 בַּחֲלוֹף זְמַן מָה קָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא הִכִּיר אֶת יוֹסֵף.
9 הוּא אָמַר אֶל עַמּוֹ: ”הִנֵּה עַם יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל וְעָצוּם מֵאִתָּנוּ.
10 הָבָה נִתְחַכֵּם לָהֶם; אַחֶרֶת יַמְשִׁיכוּ לִגְדֹּל, וְאִם תִּפְרֹץ מִלְחָמָה, הֵם יִצְטָרְפוּ אֶל אוֹיְבֵינוּ וְיִלָּחֲמוּ בָּנוּ וְיַעַזְבוּ אֶת הָאָרֶץ”.
11 לְפִיכָךְ הֵם מִנּוּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי עֲבוֹדוֹת כְּפִיָּה* לְעַנּוֹתָם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, וְהֵם בָּנוּ עָרֵי אִחְסוּן לְפַרְעֹה, אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.
12 אַךְ כְּכָל שֶׁעִנּוּ אוֹתָם, כָּךְ הִתְרַבּוּ וְנָפוֹצוּ, וְלָכֵן הֵם פָּחֲדוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמָאֲסוּ בָּהֶם.
13 בְּעִקְבוֹת זֹאת הֶעֱבִידוּ הַמִּצְרִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ.
14 הֵם מֵרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה בַּעֲשִׂיַּת מֶלֶט חֵמָר וּלְבֵנִים וּבְכָל סוּגֵי הָעַבְדוּת בַּשָּׂדֶה. הֵם הֶעֱבִידוּ אוֹתָם בְּפָרֶךְ בְּכָל סוּגֵי הָעַבְדוּת.
15 אַחֲרֵי כֵן דִּבֵּר מֶלֶךְ מִצְרַיִם עִם הַמְּיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשְּׁנִיָּה פּוּעָה,
16 וְאָמַר לָהֶן: ”כַּאֲשֶׁר תְּיַלְּדוּ אֶת הַנָּשִׁים הָעִבְרִיּוֹת וְתִרְאוּ אוֹתָן עַל הָאָבְנַיִם,* הָמִיתוּ אֶת הַיֶּלֶד אִם בֵּן הוּא; אַךְ אִם בַּת הִיא, תִּחְיֶה”.
17 אֲבָל הַמְּיַלְּדוֹת יָרְאוּ אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כִּדְבָרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֶלָּא הִשְׁאִירוּ אֶת הַיְּלָדִים הַזְּכָרִים בַּחַיִּים.
18 כַּעֲבֹר זְמַן מָה קָרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְּיַלְּדוֹת וְאָמַר לָהֶן: ”מַדּוּעַ הִשְׁאַרְתֶּן אֶת הַיְּלָדִים הַזְּכָרִים בַּחַיִּים?”
19 אָמְרוּ הַמְּיַלְּדוֹת אֶל פַּרְעֹה: ”הַנָּשִׁים הָעִבְרִיּוֹת אֵינָן כְּמוֹ הַנָּשִׁים הַמִּצְרִיּוֹת. הֵן מְלֵאוֹת חַיִּים* וְיוֹלְדוֹת עוֹד לִפְנֵי שֶׁמַּגִּיעָה אֲלֵיהֶן הַמְּיַלֶּדֶת”.
20 עַל כֵּן אֱלֹהִים הֵיטִיב עִם הַמְּיַלְּדוֹת, וְהָעָם הִמְשִׁיךְ לְהִתְרַבּוֹת וּלְהִתְעַצֵּם מְאוֹד.
21 וּמִכֵּיוָן שֶׁהַמְּיַלְּדוֹת יָרְאוּ אֶת הָאֱלֹהִים, הוּא הֶעֱנִיק לָהֶן מְאֻחָר יוֹתֵר מִשְׁפָּחוֹת מִשֶּׁלָּהֶן.
22 לְבַסּוֹף צִוָּה פַּרְעֹה עַל כָּל עַמּוֹ: ”כָּל בֵּן הַנּוֹלָד לָעִבְרִים הַשְׁלִיכוּ אֶל הַיְּאוֹר, אַךְ כָּל בַּת הַשְׁאִירוּ בַּחַיִּים”.
