שמות 11:1-10
יא וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה: ”עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם, וְאַחֲרֵי כֵן הוּא יְשַׁלֵּחַ אֶתְכֶם מִכָּאן. וְכַאֲשֶׁר יְשַׁלֵּחַ אֶתְכֶם, הוּא אַף יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִכָּאן.
2 וְכָעֵת אֱמֹר לָעָם שֶׁכָּל אִישׁ וְאִשָּׁה יְבַקְּשׁוּ מִשְּׁכֵנֵיהֶם כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב”.
3 וִיהֹוָה נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי הַמִּצְרִים. וּמֹשֶׁה הָפַךְ לִמְכֻבָּד מְאוֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַּרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם.
4 אָז אָמַר מֹשֶׁה: ”כָּךְ אָמַר יְהֹוָה, ’בְּעֵרֶךְ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא אֶל תּוֹךְ מִצְרַיִם,
5 וְכָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יָמוּת, מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה הָעוֹבֶדֶת בָּרֵחַיִם, וְכָל בְּכוֹר בְּהֵמָה.
6 בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּהְיֶה צְעָקָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא הָיְתָה וְכָמוֹהָ לֹא תִּהְיֶה שׁוּב.
7 וְעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ כֶּלֶב לֹא יִנְבַּח* — לֹא עַל הָאֲנָשִׁים וְלֹא עַל בַּהֲמוֹתֵיהֶם — לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי יְהֹוָה יָכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין הַמִּצְרִים וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל’.
8 וְכָל עֲבָדֶיךָ יֵרְדוּ אֵלַי וְיִשְׁתַּחֲווּ לִי וְיֹאמְרוּ, ’צֵא, אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר הוֹלְכִים אַחֲרֶיךָ’. וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא”. אָז יָצָא מִפַּרְעֹה בַּחֲמַת זַעַם.
9 וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה: ”פַּרְעֹה לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם, לְמַעַן יִרְבּוּ מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם”.
10 מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת כָּל הַמּוֹפְתִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי פַּרְעֹה, אַךְ יְהֹוָה הֵנִיחַ לְלֵב פַּרְעֹה לְהִתְקַשּׁוֹת, וְהוּא לֹא שִׁלֵּחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”לא יחרץ [יחדד] כלב לשונו”.
