שמות 14:1-31
יד וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה:
2 ”אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לְאָחוֹר וְלַחְנוֹת לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, בֵּין מִגְדּוֹל וּבֵין הַיָּם, לִפְנֵי בַּעַל צְפוֹן. חֲנוּ מוּלוֹ לְיַד הַיָּם.
3 פַּרְעֹה יֹאמַר אָז עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ’תּוֹעִים הֵם בָּאָרֶץ בִּמְבוּכָה. סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר’.
4 אֲנִי אָנִיחַ לְלֵב פַּרְעֹה לְהִתְקַשּׁוֹת, וְהוּא יִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וְאַרְבֶּה אֶת כְּבוֹדִי בְּאֶמְצָעוּת פַּרְעֹה וְכָל צְבָאוֹ; וְהַמִּצְרִים אָכֵן יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”. וְכָךְ הֵם עָשׂוּ.
5 מְאֻחָר יוֹתֵר דֻּוַּח לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם שֶׁהָעָם בָּרַח. מִיָּד הִתְחָרְטוּ פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו בַּאֲשֶׁר לָעָם וְאָמְרוּ: ”מַדּוּעַ עָשִׂינוּ זֹאת וְהִרְשֵׁינוּ לְיִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת וְלַחְדֹּל לִהְיוֹת עֲבָדֵינוּ?”
6 לָכֵן הוּא רָתַם אֶת מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ, וְלָקַח אֶת עַמּוֹ אִתּוֹ.
7 הוּא לָקַח שֵׁשׁ מֵאוֹת מֶרְכָּבוֹת נִבְחָרוֹת וְאֶת כָּל יֶתֶר מֶרְכְּבוֹת מִצְרַיִם, וְלוֹחֲמִים עַל כָּל אַחַת מֵהֶן.
8 לְפִיכָךְ יְהֹוָה הֵנִיחַ לְלֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִתְקַשּׁוֹת, וְהוּא רָדַף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ בְּבִטָּחוֹן.*
9 הַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, וְכָל מֶרְכְּבוֹת הַסּוּסִים שֶׁל פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וּצְבָאוֹ הִשִּׂיגוּ אוֹתָם בְּעוֹדָם חוֹנִים לְיַד הַיָּם, לְיַד פִּי הַחִירֹת, מוּל בַּעַל צְפוֹן.
10 כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב פַּרְעֹה, נָשְׂאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֵינֵיהֶם וְרָאוּ שֶׁהַמִּצְרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פָּחֲדוּ מְאוֹד וְהֵחֵלּוּ לִצְעֹק אֶל יְהֹוָה.
11 הֵם אָמְרוּ אֶל מֹשֶׁה: ”הַאִם מִשּׁוּם שֶׁאֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם הֵבֵאתָ אוֹתָנוּ לְכָאן לָמוּת בַּמִּדְבָּר? מָה זֹאת עָשִׂיתָ לָנוּ כְּשֶׁהוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם?
12 הַאִם לֹא אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אָמַרְנוּ לְךָ בְּמִצְרַיִם, ’הָנַח לָנוּ כְּדֵי שֶׁנְּשָׁרֵת אֶת הַמִּצְרִים’? כִּי מוּטָב לָנוּ לְשָׁרֵת אֶת הַמִּצְרִים מִלָּמוּת בַּמִּדְבָּר”.
13 אָמַר מֹשֶׁה לָעָם: ”אַל תִּפְחֲדוּ. עִמְדוּ אֵיתָן וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהֹוָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה עֲבוּרְכֶם הַיּוֹם. כִּי אֶת הַמִּצְרִים אֲשֶׁר אַתֶּם רוֹאִים הַיּוֹם, לֹא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹת עוֹד עַד עוֹלָם.
14 יְהֹוָה יִלָּחֵם עֲבוּרְכֶם, וְאַתֶּם תַּחְרִישׁוּ”.
15 וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה: ”מַדּוּעַ אַתָּה מוֹסִיף לִצְעֹק אֵלַי? אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְפָרֵק אֶת הַמַּחֲנֶה.
16 וְאַתָּה, הָרֵם אֶת מַטְּךָ וְהוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקַע אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה.
17 וַאֲנִי, הִנְנִי מֵנִיחַ לְלֵב הַמִּצְרִים לְהִתְקַשּׁוֹת כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ אַחֲרֵיהֶם; כָּךְ אַרְבֶּה אֶת כְּבוֹדִי בְּאֶמְצָעוּת פַּרְעֹה וְכָל צְבָאוֹ, מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ וּפָרָשָׁיו.
18 וְהַמִּצְרִים אָכֵן יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר אַרְבֶּה אֶת כְּבוֹדִי בְּאֶמְצָעוּת פַּרְעֹה, מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ וּפָרָשָׁיו”.
19 וּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הָלַךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל עָבַר וְהָלַךְ אֶל מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְעַמּוּד הֶעָנָן אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם עָבַר לְאָחוֹר וְעָמַד מֵאֲחוֹרֵיהֶם.
20 וְהוּא* בָּא בֵּין מַחֲנֵה הַמִּצְרִים וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. בְּצַד אֶחָד הָיָה הֶעָנָן חָשׁוּךְ וּבַצַּד הַשֵּׁנִי הוּא הֵאִיר אֶת הַלַּיְלָה. לָכֵן הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד לֹא הִתְקָרֵב לַמַּחֲנֶה הַשֵּׁנִי כָּל הַלַּיְלָה.
21 וּמֹשֶׁה הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם; וִיהֹוָה הוֹלִיךְ אֶת הַיָּם לְאָחוֹר בְּרוּחַ מִזְרָחִית עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה, בְּהָפְכוֹ אֶת קַרְקָעִית הַיָּם לְיַבָּשָׁה, וְהַמַּיִם נִבְקְעוּ.
22 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְהַמַּיִם הָיוּ לָהֶם חוֹמָה מִיְּמִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.
23 הַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, וְכָל סוּסֵי פַּרְעֹה, מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ וּפָרָשָׁיו הֵחֵלּוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם בְּתוֹךְ הַיָּם.
24 בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר* הִבִּיט יְהֹוָה עַל מַחֲנֵה הַמִּצְרִים מִתּוֹךְ עַמּוּד הָאֵשׁ וְהֶעָנָן, וְזָרַע מְהוּמָה בְּקֶרֶב מַחֲנֵה הַמִּצְרִים.
25 הוּא הֵסִיר אֶת גַּלְגַּלֵּי מֶרְכְּבוֹתֵיהֶם, וְהֵם נָהֲגוּ בָּהֶן בְּקֹשִׁי רַב, וְהַמִּצְרִים אָמְרוּ: ”נָנוּס מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי יְהֹוָה נִלְחָם עֲבוּרָם נֶגֶד הַמִּצְרִים!”
26 יְהֹוָה אָמַר אָז אֶל מֹשֶׁה: ”הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם כְּדֵי שֶׁהַמַּיִם יָשׁוּבוּ עַל הַמִּצְרִים, עַל מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּהֶם וְעַל פָּרָשֵׁיהֶם”.
27 מִיָּד הוֹשִׁיט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וְהַיָּם שָׁב לִפְנוֹת בֹּקֶר לְמַצָּבוֹ הָרָגִיל. כַּאֲשֶׁר נָסוּ מִמֶּנּוּ הַמִּצְרִים, נִעֵר יְהֹוָה אֶת הַמִּצְרִים בְּתוֹךְ הַיָּם.
28 הַמַּיִם שֶׁשָּׁבוּ כִּסּוּ אֶת מֶרְכְּבוֹת הַמִּלְחָמָה וְאֶת הַפָּרָשִׁים וְאֶת כָּל צְבָא פַּרְעֹה אֲשֶׁר נִכְנְסוּ לַיָּם אַחֲרֵיהֶם. לֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אֲפִלּוּ אֶחָד.
29 אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּקַרְקָעִית הַיָּם, וְהַמַּיִם הָיוּ לָהֶם חוֹמָה מִיְּמִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.
30 כָּךְ הוֹשִׁיעַ יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד הַמִּצְרִים, וְיִשְׂרָאֵל רָאוּ אֶת הַמִּצְרִים מֵתִים עַל שְׂפַת הַיָּם.
31 יִשְׂרָאֵל גַּם רָאוּ אֶת הַכּוֹחַ הֶעָצוּם* שֶׁהִפְעִיל יְהֹוָה נֶגֶד הַמִּצְרִים, וְהָעָם הֵחֵלּוּ לִירֹא אֶת יְהֹוָה וּלְהַאֲמִין בִּיהֹוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.
