שמות 17‏:1‏-16

  • תלונה על מחסור במים בחורב ‏(‏1–4‏)‏

  • מים יוצאים מן הסלע ‏(‏5–7‏)‏

  • מתקפתם ותבוסתם של העמלקים ‏(‏8–16‏)‏

יז  כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּדְבַּר סִין וְעָבְרוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּמִצְוַת יְהֹוָה,‏ וְחָנוּ בִּרְפִידִים.‏ אַךְ לֹא הָיָה לָעָם מַיִם לִשְׁתּוֹת.‏  עַל כֵּן הָעָם הֵחֵלּוּ לָרִיב עִם מֹשֶׁה וְלוֹמַר:‏ ”‏תֵּן לָנוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת”‏.‏ אַךְ מֹשֶׁה אָמַר לָהֶם:‏ ”‏לָמָּה אַתֶּם רָבִים אִתִּי?‏ לָמָּה אַתֶּם מַמְשִׁיכִים לְנַסּוֹת אֶת יְהֹוָה?‏”‏  אֲבָל הָעָם הָיוּ צְמֵאִים שָׁם מְאוֹד לְמַיִם,‏ וְהֵם הוֹסִיפוּ לְהִתְלוֹנֵן עַל מֹשֶׁה וְלוֹמַר:‏ ”‏לָמָּה הֶעֱלֵיתָ אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אוֹתָנוּ וְאֶת בָּנֵינוּ וְאֶת מִקְנֵינוּ בַּצָּמָא?‏”‏  לְבַסּוֹף צָעַק מֹשֶׁה אֶל יְהֹוָה וְאָמַר:‏ ”‏מָה אֶעֱשֶׂה עִם הָעָם הַזֶּה?‏ עוֹד מְעַט וְהֵם יִסְקְלוּ אוֹתִי!‏”‏  אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה:‏ ”‏עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם,‏ וְקַח אִתְּךָ כַּמָּה מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת מַטְּךָ אֲשֶׁר הִכֵּיתָ בּוֹ אֶת הַיְּאוֹר.‏ קַח אוֹתוֹ בְּיָדְךָ וְלֵךְ.‏  הִנֵּה אֶעֱמֹד לְפָנֶיךָ שָׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב.‏ הַכֵּה בַּצּוּר,‏ וְיֵצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם,‏ וְהָעָם יִשְׁתֶּה”‏.‏ וּמֹשֶׁה עָשָׂה כֵּן לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.‏  וְהוּא קָרָא לַמָּקוֹם מַסָּה* וּמְרִיבָה,‏ בִּגְלַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפְּנֵי שֶׁנִּסּוּ אֶת יְהֹוָה בְּאָמְרָם:‏ ”‏הַאִם יְהֹוָה נִמְצָא בְּקִרְבֵּנוּ אוֹ לֹא?‏”‏  וְהָעֲמָלֵקִים בָּאוּ וְנִלְחֲמוּ נֶגֶד יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים.‏  אָמַר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ:‏ ”‏בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא לְהִלָּחֵם בָּעֲמָלֵקִים.‏ מָחָר אֶתְיַצֵּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה עִם מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי”‏.‏ 10  וִיהוֹשֻׁעַ עָשָׂה כְּפִי שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה,‏ וְהוּא נִלְחַם בָּעֲמָלֵקִים.‏ וּמֹשֶׁה,‏ אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ אֶל רֹאשׁ הַגִּבְעָה.‏ 11  כָּל עוֹד הֵרִים מֹשֶׁה אֶת יָדָיו גָּבְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ אַךְ מִיָּד כַּאֲשֶׁר הוֹרִיד אֶת יָדָיו גָּבְרוּ הָעֲמָלֵקִים.‏ 12  כַּאֲשֶׁר כָּבְדוּ יְדֵי מֹשֶׁה,‏ הֵם לָקְחוּ אֶבֶן וְשָׂמוּ אוֹתָהּ תַּחְתָּיו,‏ וְהוּא יָשַׁב עָלֶיהָ.‏ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְּיָדָיו,‏ זֶה מִצִּדּוֹ הָאֶחָד וְזֶה מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי,‏ וְכָךְ נִשְׁאֲרוּ יָדָיו יַצִּיבוֹת עַד שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ.‏ 13  וִיהוֹשֻׁעַ הֵבִיס אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ בַּחֶרֶב.‏ 14  אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה:‏ ”‏כְּתֹב זֹאת לְזִכָּרוֹן* בַּסֵּפֶר וַחֲזֹר עַל כָּךְ בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ,‏ ’‏אֶמְחֶה לְגַמְרֵי אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם’‏”‏.‏ 15  וּמֹשֶׁה בָּנָה מִזְבֵּחַ וְקָרָא לוֹ יְהֹוָה נִסִּי,‏* 16  וְאָמַר:‏ ‏”‏מִכֵּיוָן שֶׁיָּדוֹ נֶגֶד כִּסְּאוֹ שֶׁל יָהּ,‏ תִּהְיֶה לִיהֹוָה מִלְחָמָה עִם עֲמָלֵק מִדּוֹר לְדוֹר”‏.‏

הערות שוליים

פירושו ”‏ניסיון;‏ מבחן”‏.‏
או ”‏כתזכורת”‏.‏
‏”‏נס”‏:‏ עמוד המשמש לסימן.‏