שמות 2:1-25
ב בְּעֵרֶךְ בְּאוֹתָם יָמִים הָיָה אִישׁ מִבֵּית לֵוִי אֲשֶׁר נָשָׂא לְאִשָּׁה בַּת לֵוִי.
2 וְהָאִשָּׁה הָרְתָה וְיָלְדָה בֵּן. בִּרְאוֹתָהּ כַּמָּה יָפֶה הוּא, הִסְתִּירָה אוֹתוֹ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים.
3 כַּאֲשֶׁר לֹא יָכְלָה עוֹד לְהַסְתִּירוֹ, לָקְחָה תֵּבַת* גֹּמֶא,* צִפְּתָה אוֹתָהּ בְּחֵמָר* וּבְזֶפֶת, הִנִּיחָה בְּתוֹכָהּ אֶת הַיֶּלֶד וְשָׂמָה אוֹתָהּ בֵּין קְנֵי הַסּוּף לְיַד שְׂפַת הַיְּאוֹר.
4 אֲבָל אֲחוֹתוֹ עָמְדָה מֵרָחוֹק כְּדֵי לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה לוֹ.
5 וּבַת פַּרְעֹה יָרְדָה לִרְחֹץ בַּיְּאוֹר, וּמְשָׁרְתוֹתֶיהָ הָלְכוּ עַל יַד הַיְּאוֹר. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ קְנֵי הַסּוּף, מִיָּד שָׁלְחָה אֶת אֲמָתָהּ לַהֲבִיאָהּ.
6 הִיא פָּתְחָה אוֹתָהּ וְרָאֲתָה אֶת הַיֶּלֶד, וְהוּא בָּכָה. הִיא חָמְלָה עָלָיו, אַךְ אָמְרָה: ”זֶה אֶחָד מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים”.
7 אָמְרָה אֲחוֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה: ”הַאִם תִּרְצִי שֶׁאֵלֵךְ וְאֶקְרָא לְמֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיּוֹת לְהֵינִיק עֲבוּרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד?”
8 אָמְרָה לָהּ בַּת פַּרְעֹה: ”לְכִי!” וּמִיָּד הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְקָרְאָה לְאִמּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד.
9 וּבַת פַּרְעֹה אָמְרָה לָהּ: ”קְחִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִיקִי אוֹתוֹ עֲבוּרִי, וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לָךְ”. לָכֵן הָאִשָּׁה לָקְחָה אֶת הַיֶּלֶד וְהֵינִיקָה אוֹתוֹ.
10 וְהַיֶּלֶד גָּדַל, וְהִיא הֵבִיאָה אוֹתוֹ לְבַת פַּרְעֹה, וְהוּא הָיָה לָהּ לְבֵן. הִיא קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ מֹשֶׁה וְאָמְרָה: ”כִּי מִן הַמַּיִם מָשִׁיתִי אוֹתוֹ”.
11 בַּיָּמִים הָהֵם, לְאַחַר שֶׁבָּגַר מֹשֶׁה,* יָצָא אֶל אֶחָיו לְהַבִּיט בַּמַּעֲמָסוֹת אֲשֶׁר נָשְׂאוּ, וְרָאָה אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי, אֶחָד מֵאֶחָיו.
12 לָכֵן הוּא הִבִּיט הֵנָּה וָהֵנָּה וּכְשֶׁרָאָה שֶׁאֵין אִישׁ, הָרַג אֶת הַמִּצְרִי וְטָמַן אוֹתוֹ בַּחוֹל.
13 לְמָחֳרָת יָצָא וְהָיוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים שֶׁרָבוּ זֶה עִם זֶה. לָכֵן הוּא אָמַר לָאִישׁ הָאָשֵׁם: ”לָמָּה אַתָּה מַכֶּה אֶת רֵעֲךָ?”
14 אָמַר לוֹ: ”מִי שָׂם אוֹתְךָ לְשַׂר וּלְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ? הַאִם אַתָּה מְתַכְנֵן לַהֲרֹג אוֹתִי כְּפִי שֶׁהָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי?” פָּחַד מֹשֶׁה וְאָמַר: ”אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר!”
15 וּפַרְעֹה שָׁמַע עַל כָּךְ וְנִסָּה לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה; אַךְ מֹשֶׁה בָּרַח מִפְּנֵי פַּרְעֹה וְהָלַךְ לְהִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ מִדְיָן, וְיָשַׁב לְיַד בְּאֵר.
16 וּלְכֹהֵן מִדְיָן הָיוּ שֶׁבַע בָּנוֹת, וְהֵן בָּאוּ לִשְׁאֹב מַיִם וּלְמַלֵּא אֶת הָרְהָטִים* כְּדֵי לְהַשְׁקוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶן.
17 אֲבָל אָז בָּאוּ הָרוֹעִים כְּמִנְהָגָם וְגֵרְשׁוּ אוֹתָן. מִיָּד קָם מֹשֶׁה וְעָזַר לָהֶן* וְהִשְׁקָה אֶת צֹאנָן.
18 בְּבוֹאָן הַבַּיְתָה אֶל רְעוּאֵל* אֲבִיהֶן, קָרָא הוּא וְאָמַר: ”מַדּוּעַ בָּאתֶן הַבַּיְתָה מַהֵר כָּל כָּךְ הַיּוֹם?”
19 הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”אִישׁ מִצְרִי הִצִּיל אוֹתָנוּ מִיַּד הָרוֹעִים, וַאֲפִלּוּ שָׁאַב לָנוּ מַיִם וְהִשְׁקָה אֶת הַצֹּאן”.
20 אָמַר אֶל בְּנוֹתָיו: ”אֲבָל הֵיכָן הוּא? לָמָּה הִשְׁאַרְתֶּן אֶת הָאִישׁ מֵאָחוֹר? קִרְאוּ לוֹ כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל אִתָּנוּ”.
21 אַחֲרֵי כֵן הִסְכִּים מֹשֶׁה לְהִשָּׁאֵר עִם הָאִישׁ, וְהוּא נָתַן לְמֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.
22 בַּחֲלוֹף זְמַן מָה יָלְדָה בֵּן, וְהוּא קָרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם,* כִּי אָמַר: ”גֵּר* נִהְיֵיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה”.
23 כַּעֲבֹר זְמַן רַב* מֵת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוֹסִיפוּ לְהֵאָנַח בִּגְלַל עַבְדוּתָם וְלִזְעֹק, וְשַׁוְעָתָם בְּשֶׁל עַבְדוּתָם הוֹסִיפָה לַעֲלוֹת אֶל הָאֱלֹהִים.
24 בְּבוֹא הָעֵת שָׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וֶאֱלֹהִים זָכַר אֶת בְּרִיתוֹ עִם אַבְרָהָם, עִם יִצְחָק וְעִם יַעֲקֹב.
25 לְפִיכָךְ אֱלֹהִים הִבִּיט בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וֶאֱלֹהִים שָׂם לֵב אֲלֵיהֶם.