שמות 3:1-22
ג מֹשֶׁה הָיָה לְרוֹעֵה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ, כֹּהֵן מִדְיָן. וְכַאֲשֶׁר הוֹבִיל אֶת הַצֹּאן אֶל צִדּוֹ הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַמִּדְבָּר, בָּא לְבַסּוֹף אֶל הַר הָאֱלֹהִים, אֶל חֹרֵב.
2 אָז נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ יְהֹוָה בְּלַהֶבֶת אֵשׁ מִתּוֹךְ סְנֶה.* וּבְעוֹדוֹ מִתְבּוֹנֵן, רָאָה שֶׁהַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ אַךְ הַסְּנֶה אֵינוֹ נֶאֱכָל.
3 אָמַר מֹשֶׁה: ”אֶגַּשׁ לִבְדֹּק אֶת הַמַּרְאֶה הַמְּיֻחָד הַזֶּה כְּדֵי לִרְאוֹת מַדּוּעַ הַסְּנֶה אֵינוֹ נִשְׂרָף”.
4 כַּאֲשֶׁר רָאָה יְהֹוָה שֶׁהוּא נִגַּשׁ לְהַבִּיט, קָרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וְאָמַר: ”מֹשֶׁה! מֹשֶׁה!” וְהוּא הֵשִׁיב: ”הִנְנִי”.
5 אָמַר לוֹ: ”אַל תּוֹסִיף לְהִתְקָרֵב. שַׁל נַעֲלֶיךָ* מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא”.
6 וְהוּא הוֹסִיף וְאָמַר: ”אָנוֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֶאֱלֹהֵי יַעֲקֹב”. וּמֹשֶׁה הִסְתִּיר אֶת פָּנָיו, כִּי פָּחַד לְהַבִּיט בָּאֱלֹהִים.
7 עוֹד אָמַר יְהֹוָה: ”אָכֵן רָאִיתִי אֶת סֵבֶל עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם, וְשָׁמַעְתִּי אֶת צַעֲקָתָם בִּגְלַל נוֹגְשֵׂיהֶם; אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת מַכְאוֹבֵיהֶם.
8 אֵרֵד לְהַצִּילָם מִיַּד הַמִּצְרִים וּלְהַעֲלוֹתָם מִן הָאָרֶץ הַהִיא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, אֶל מְקוֹמָם שֶׁל הַכְּנַעֲנִים, הַחִתִּים, הָאֱמוֹרִים, הַפְּרִזִּים, הַחִוִּים וְהַיְּבוּסִים.
9 וְכָעֵת הִנֵּה הִגִּיעָה אֵלַי צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְגַם רָאִיתִי כֵּיצַד מְדַכְּאִים אוֹתָם הַמִּצְרִים בְּיָד קָשָׁה.
10 וְכָעֵת בּוֹא, וְאֶשְׁלַח אוֹתְךָ אֶל פַּרְעֹה, וְאַתָּה תּוֹצִיא אֶת עַמִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם”.
11 אַךְ מֹשֶׁה אָמַר אֶל הָאֱלֹהִים: ”מִי אֲנִי שֶׁאֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְאוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם?”
12 הֵשִׁיב לוֹ וְאָמַר: ”אֶהְיֶה אִתְּךָ, וְזֶה הָאוֹת עֲבוּרְךָ שֶׁאֲנִי שָׁלַחְתִּי אוֹתְךָ: אַחֲרֵי שֶׁתּוֹצִיא אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּ אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה”.
13 אֲבָל מֹשֶׁה שָׁאַל אֶת הָאֱלֹהִים: ”וְאִם אֵלֵךְ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֹמַר לָהֶם, ’אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שָׁלַח אוֹתִי אֲלֵיכֶם’, וְהֵם יֹאמְרוּ לִי, ’מָה שְׁמוֹ?’ מָה אֹמַר לָהֶם?”
14 אָמַר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה: ”אֶהְיֶה מָה שֶׁאֶבְחַר* לִהְיוֹת”.* וְהוּא הוֹסִיף: ”כָּךְ תֹּאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, ’אֶהְיֶה שָׁלַח אוֹתִי אֲלֵיכֶם’”.
15 עוֹד אָמַר אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה:
”כָּךְ תֹּאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ’יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֶאֱלֹהֵי יַעֲקֹב שָׁלַח אוֹתִי אֲלֵיכֶם’. זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם, וְכָךְ יֵשׁ לִזְכֹּר אוֹתִי מִדּוֹר לְדוֹר.
16 לֵךְ וֶאֱסֹף אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר לָהֶם, ’יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאָמַר: ”אָכֵן זָכַרְתִּי אֶתְכֶם וְרָאִיתִי מָה עוֹשִׂים לָכֶם בְּמִצְרַיִם.
17 עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר, אֶקַּח אֶתְכֶם מִן הַסֵּבֶל שֶׁגּוֹרְמִים לָכֶם הַמִּצְרִים וְאַעֲלֶה אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִים, הַחִתִּים, הָאֱמוֹרִים, הַפְּרִזִּים, הַחִוִּים וְהַיְּבוּסִים, אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ”’.
18 ”הֵם לְלֹא סָפֵק יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלְךָ, וְאַתָּה תֵּלֵךְ, אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְתֹאמְרוּ לוֹ: ’יְהֹוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים דִּבֵּר אֵלֵינוּ. לָכֵן נֵצֵא נָא לְמַסָּע שֶׁל שְׁלוֹשָׁה יָמִים אֶל הַמִּדְבָּר כְּדֵי שֶׁנִּזְבַּח לִיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ’.
19 אַךְ אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁמֶּלֶךְ מִצְרַיִם לֹא יִתֵּן לָכֶם לָלֶכֶת אֶלָּא אִם כֵּן יָד חֲזָקָה תְּאַלֵּץ אוֹתוֹ.
20 לָכֵן אֶצְטָרֵךְ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדִי וּלְהַכּוֹת אֶת מִצְרַיִם בְּכָל נִפְלְאוֹתַי אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבָּהּ, וְאַחֲרֵי כֵן הוּא יְשַׁלֵּחַ אֶתְכֶם.
21 וְאֶתֵּן אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי הַמִּצְרִים, וּבְלֶכְתְּכֶם לֹא תֵּלְכוּ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.
22 כָּל אִשָּׁה תְּבַקֵּשׁ מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִן הַמִּתְגּוֹרֶרֶת בְּבֵיתָהּ כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים, וְתָשִׂימוּ אוֹתָם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנוֹתֵיכֶם; וְתִבְזְזוּ אֶת הַמִּצְרִים”.
