שמות 33:1-23
לג וִיהֹוָה הוֹסִיף וְאָמַר לְמֹשֶׁה: ”לֵךְ לְדַרְכְּךָ מִכָּאן, אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָלֶיהָ נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב בְּאָמְרִי, ’לְזַרְעֲךָ* אֶתֵּן אוֹתָהּ’.
2 אֶשְׁלַח מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ וַאֲגָרֵשׁ אֶת הַכְּנַעֲנִים, הָאֱמוֹרִים, הַחִתִּים, הַפְּרִזִּים, הַחִוִּים וְהַיְּבוּסִים.
3 עֲלֵה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. אַךְ לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ, כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה, פֶּן אַשְׁמִידְךָ בַּדֶּרֶךְ”.
4 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הָעָם אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים הָאֵלֶּה, הֵחֵלּוּ לְהִתְאַבֵּל וְאִישׁ מֵהֶם לֹא שָׂם עָלָיו אֶת תַּכְשִׁיטָיו.
5 וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה: ”אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ’אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף. בְּרֶגַע אֶחָד אוּכַל לַעֲבֹר בְּקִרְבְּכֶם וּלְהַשְׁמִידְכֶם. לָכֵן אַל תָּשִׂימוּ עֲלֵיכֶם אֶת תַּכְשִׁיטֵיכֶם עַד אֲשֶׁר אַחְלִיט מָה לַעֲשׂוֹת לָכֶם’”.
6 לְפִיכָךְ מֵהַר חֹרֵב וָהָלְאָה לֹא שָׂמוּ עֲלֵיהֶם* בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת תַּכְשִׁיטֵיהֶם.
7 וּמֹשֶׁה לָקַח אֶת אָהֳלוֹ וְנָטָה אוֹתוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמֶרְחַק מָה מִן הַמַּחֲנֶה, וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד. כָּל הַשּׁוֹאֵל אֶת פִּי יְהֹוָה נָהַג לָצֵאת אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר הָיָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.
8 כַּאֲשֶׁר יָצָא מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל, הָיוּ כָּל הָעָם קָמִים וְנִצָּבִים אִישׁ אִישׁ בְּפֶתַח אָהֳלוֹ, וְהָיוּ מַבִּיטִים אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד אֲשֶׁר נִכְנַס אֶל הָאֹהֶל.
9 וְכַאֲשֶׁר הָיָה מֹשֶׁה נִכְנָס אֶל הָאֹהֶל, הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן יוֹרֵד וְעוֹמֵד בְּפֶתַח הָאֹהֶל בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר אֱלֹהִים עִם מֹשֶׁה.
10 וְכִרְאוֹת כָּל הָעָם אֶת עַמּוּד הֶעָנָן עוֹמֵד בְּפֶתַח הָאֹהֶל, קָמוּ כָּל הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ אִישׁ בְּפֶתַח אָהֳלוֹ.
11 יְהֹוָה דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, כְּפִי שֶׁמְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. וּבְשׁוּבוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה, לֹא עָזַב יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן, מְשָׁרְתוֹ וְעוֹזְרוֹ, אֶת הָאֹהֶל.
12 וּמֹשֶׁה אָמַר אֶל יְהֹוָה: ”רְאֵה, אַתָּה אוֹמֵר לִי, ’הַעֲלֵה אֶת הָעָם הַזֶּה’, אַךְ לֹא גִּלִּיתָ לִי אֶת מִי תִּשְׁלַח אִתִּי. כְּמוֹ כֵן, אָמַרְתָּ, ’אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ בְּשֵׁם,* וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי’.
13 אָנָּא, אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדַע לִי אֶת דְּרָכֶיךָ, לְמַעַן אַכִּיר אוֹתְךָ וְאוֹסִיף לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. וְגַם רְאֵה שֶׁהָאֻמָּה הַזֹּאת הִיא עַמְּךָ”.
14 לָכֵן הוּא אָמַר: ”אֲנִי עַצְמִי אֵלֵךְ* אִתְּךָ, וְאֶתֵּן לְךָ מְנוּחָה”.
15 אָמַר אֵלָיו מֹשֶׁה: ”אִם אַתָּה עַצְמְךָ לֹא תֵּלֵךְ עִמָּנוּ,* אַל תַּעֲלֶה אוֹתָנוּ מִכָּאן.
16 בְּמָה יִוָּדַע שֶׁמָּצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אֲנִי וְעַמְּךָ? הַאִם לֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ, כְּדֵי שֶׁנִּבָּדֵל אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל שְׁאַר הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?”
17 וִיהֹוָה הוֹסִיף וְאָמַר אֶל מֹשֶׁה: ”גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶעֱשֶׂה, כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ בְּשֵׁם”.
18 וְהוּא אָמַר: ”הַרְאֵה נָא לִי אֶת כְּבוֹדְךָ”.
19 אוּלָם הוּא אָמַר: ”אֲנִי אַעֲבִיר אֶת כָּל טוּבִי מוּל פָּנֶיךָ, וְאַכְרִיז לְפָנֶיךָ אֶת שֵׁם יְהֹוָה; וְאֶחְמֹל* עַל מִי שֶׁאֶחְמֹל, וַאֲרַחֵם עַל מִי שֶׁאֲרַחֵם”.
20 אַךְ הוּא הוֹסִיף: ”לֹא תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת פָּנַי, כִּי לֹא יוּכַל אָדָם לִרְאוֹתֵנִי וְלִחְיוֹת”.
21 וִיהֹוָה הִמְשִׁיךְ וְאָמַר: ”הִנֵּה מָקוֹם לְיָדִי. הִתְיַצֵּב עַל הַצּוּר.
22 כַּאֲשֶׁר יַעֲבֹר כְּבוֹדִי, אַצִּיב אוֹתְךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, וַאֲסוֹכֵךְ עָלֶיךָ בְּיָדִי עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר.
23 אַחֲרֵי כֵן אָסִיר אֶת יָדִי, וְתִרְאֶה אֶת גַּבִּי. אַךְ פָּנַי לֹא יֵרָאוּ”.
