שמות 34:1-35
לד וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה: ”פַּסֵּל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת אֶבֶן כָּרִאשׁוֹנִים, וְאֶכְתֹּב עַל הַלּוּחוֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר שָׁבַרְתָּ.
2 הִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַבֹּקֶר, כִּי תַּעֲלֶה בַּבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְתִתְיַצֵּב לְפָנַי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר.
3 אַךְ אִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמְּךָ, וְגַם אִישׁ לֹא יֵרָאֶה בְּכָל מָקוֹם עַל הָהָר. גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר לֹא יִרְעוּ מוּל הָהָר הַהוּא”.
4 לְפִיכָךְ מֹשֶׁה פִּסֵּל שְׁנֵי לוּחוֹת אֶבֶן כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנִים וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְעָלָה אֶל הַר סִינַי, כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלָיו יְהֹוָה, וְלָקַח בְּיָדוֹ אֶת שְׁנֵי לוּחוֹת הָאֶבֶן.
5 וִיהֹוָה יָרַד בֶּעָנָן וְהִתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וְהִכְרִיז אֶת שֵׁם יְהֹוָה.
6 יְהֹוָה עָבַר לְפָנָיו וְהִכְרִיז: ”יְהֹוָה, יְהֹוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן,* אֶרֶךְ אַפַּיִם* וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת,*
7 עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם אֲלָפִים, מוֹחֵל עַל עָווֹן וּפֶשַׁע וְחֵטְא, אַךְ הוּא כְּלָל לֹא יִפְטֹר מֵעֹנֶשׁ אֶת הָאָשֵׁם, וְהוּא יַעֲנִישׁ עַל עֲווֹן הָאָבוֹת אֶת הַבָּנִים וְאֶת הַנְּכָדִים, אֶת הַדּוֹר הַשְּׁלִישִׁי וְאֶת הַדּוֹר הָרְבִיעִי”.
8 מֹשֶׁה מִהֵר לָקֹד אַרְצָה וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת.
9 וְהוּא אָמַר: ”אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, יְהֹוָה, אָנָּא, יְהֹוָה, לֵךְ בְּקִרְבֵּנוּ, אַף כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אֲנַחְנוּ, וּסְלַח עַל עֲווֹנֵנוּ וְעַל חֶטְאֵנוּ, וְקַח אוֹתָנוּ כְּנַחֲלָתְךָ”.
10 וְהוּא הֵשִׁיב וְאָמַר: ”הִנְנִי כּוֹרֵת בְּרִית: לְנֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא נַעֲשׂוּ* בְּכָל הָאָרֶץ אוֹ בְּקֶרֶב כָּל הָאֻמּוֹת, וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵן בְּקִרְבּוֹ יִרְאֶה אֶת מַעֲשֵׂה יְהֹוָה, כִּי דָּבָר מְעוֹרֵר יִרְאָה אֲנִי עוֹשֶׂה עִמְּךָ.
11 ”שִׂים לֵב לַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲנִי מְצַוֶּה עָלֶיךָ הַיּוֹם. הִנְנִי מְגָרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמוֹרִים, הַכְּנַעֲנִים, הַחִתִּים, הַפְּרִזִּים, הַחִוִּים וְהַיְּבוּסִים.
12 הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית עִם תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא אֵלֶיהָ, פֶּן יִהְיֶה לְךָ הַדָּבָר לְמַלְכֹּדֶת בְּקִרְבְּךָ.
13 תַּחַת זֹאת, עֲלֵיכֶם לַהֲרֹס אֶת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם, לִשְׁבֹּר אֶת מַצֵּבוֹתֵיהֶם וְלִכְרֹת אֶת אֲשֵׁרֵיהֶם.*
14 לֹא תִּשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר, כִּי יְהֹוָה יָדוּעַ כְּאֵל הַדּוֹרֵשׁ מְסִירוּת בִּלְעָדִית;* הוּא אֵל הַדּוֹרֵשׁ מְסִירוּת בִּלְעָדִית.
15 הִשָּׁמֶר פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית עִם תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ, כִּי כַּאֲשֶׁר יִזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְיִזְבְּחוּ לֶאֱלֹהֵיהֶם, יַזְמִין אוֹתְךָ מִישֶׁהוּ וְאַתָּה תֹּאכַל מִזִּבְחוֹ.
16 וּלְלֹא סָפֵק תִּקַּח מִבְּנוֹתֵיהֶם לְבָנֶיךָ, וּבְנוֹתֵיהֶם יִזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְיִגְרְמוּ לְבָנֶיךָ לִזְנוֹת אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן.
17 ”לֹא תַּעֲשֶׂה אֱלֹהֵי מַתֶּכֶת.*
18 ”אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. מַצּוֹת תֹּאכַל, כְּפִי שֶׁצִּוִּיתִי עָלֶיךָ, וְתַעֲשֶׂה כֵּן שִׁבְעָה יָמִים בַּמּוֹעֵד בְּחֹדֶשׁ אָבִיב,* כִּי בְּחֹדֶשׁ אָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרַיִם.
19 ”כָּל זָכָר רִאשׁוֹן* שֶׁלִּי הוּא, לְרַבּוֹת כָּל מִקְנְךָ, אִם הַשּׁוֹר הָרִאשׁוֹן וְאִם הַשֶּׂה הָרִאשׁוֹן.
20 אֶת בְּכוֹר הַחֲמוֹר תִּפְדֶּה בְּשֶׂה. אַךְ אִם לֹא תִּפְדֶּה אוֹתוֹ, שְׁבֹר אֶת עָרְפּוֹ. עָלֶיךָ לִפְדּוֹת כָּל בְּכוֹר בְּבָנֶיךָ. אִישׁ לֹא יֵרָאֶה לְפָנַי בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.
21 ”שִׁשָּׁה יָמִים תַּעֲבֹד, אַךְ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת.* גַּם בְּעֵת הֶחָרִישׁ וְגַם בַּקָּצִיר תִּשְׁבֹּת.
22 ”וְאֶת חַג הַשָּׁבוּעוֹת תַּחְגֹּג בְּבִכּוּרֵי קְצִיר הַחִטִּים, וְאֶת חַג הָאָסִיף* בְּסוֹף הַשָּׁנָה.
23 ”שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּשָׁנָה יֵרָאוּ כָּל גְּבָרֶיךָ* לִפְנֵי הָאָדוֹן,* יְהֹוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
24 כִּי אֲגָרֵשׁ אֶת הָאֻמּוֹת מִפָּנֶיךָ, וְאַרְחִיב אֶת שִׁטְחֲךָ, וְאִישׁ לֹא יַחְמֹד אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלוֹתְךָ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּשָׁנָה.
25 ”לֹא תַּקְרִיב אֶת דַּם זִבְחִי עִם חָמֵץ. אֵין לְהוֹתִיר* עַד הַבֹּקֶר אֶת זֶבַח חַג הַפֶּסַח.
26 ”אֶת מֵיטַב בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא לְבֵית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.
”לֹא תְּבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלַב אִמּוֹ”.
27 וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה: ”כְּתֹב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲנִי כּוֹרֵת בְּרִית אִתְּךָ וְעִם יִשְׂרָאֵל”.
28 וְהוּא נִשְׁאַר שָׁם עִם יְהֹוָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה. לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה. וְהוּא* כָּתַב עַל הַלּוּחוֹת אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית, אֶת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.*
29 וּמֹשֶׁה יָרַד מֵהַר סִינַי, וּשְׁנֵי לוּחוֹת הָעֵדוּת הָיוּ בְּיָדוֹ. וּבְרִדְתּוֹ מִן הָהָר, לֹא יָדַע מֹשֶׁה שֶׁעוֹר פָּנָיו קָרַן מִשּׁוּם שֶׁדִּבֵּר קֹדֶם לָכֵן עִם אֱלֹהִים.
30 וְאַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ אֶת מֹשֶׁה, וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו, וְהֵם פָּחֲדוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו.
31 אַךְ מֹשֶׁה קָרָא לָהֶם, וְאַהֲרֹן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בָּאוּ אֵלָיו, וּמֹשֶׁה דִּבֵּר אִתָּם.
32 אַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מָסַר לָהֶם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר נָתַן לוֹ יְהֹוָה בְּהַר סִינַי.
33 כַּאֲשֶׁר סִיֵּם מֹשֶׁה לְדַבֵּר אִתָּם, הוּא הָיָה שָׂם מַסְוֶה עַל פָּנָיו.
34 אַךְ כַּאֲשֶׁר נִכְנַס מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהֹוָה כְּדֵי לְדַבֵּר אִתּוֹ, הוּא הָיָה מֵסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ. אָז יָצָא וּמָסַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר קִבֵּל.
35 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ שֶׁעוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה קָרַן; וּמֹשֶׁה הֵשִׁיב אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד אֲשֶׁר נִכְנַס לְדַבֵּר עִם אֱלֹהִים.*
הערות שוליים
^ או ”מלא חמלה”.
^ או ”סבלן; אינו ממהר לכעוס”.
^ או ”נאמנות”.
^ או ”לא נבראו”.
^ נה״מ, ”יהוה, קַנָּא שמו”. או ”אינו מגלה סובלנות כלפי יריבים”.
^ או ”מתכת יצוקה”.
^ נה״מ, ”כל פטר [הפותח] רחם”.
^ או ”תנוח; תשמור שבת”.
^ ידוע גם כחג הסוכות.
^ או ”זכריך”.
^ או ”האדון האמיתי”.
^ או ”אין להותיר למשך הלילה”.
^ כלומר, יהוה. ראה פסוק 1.
^ ידועים גם כעשרת הדיברות.
^ נה״מ, ”לדבר איתו”.
