שמות 8:1-32
ח וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה: ”הִכָּנֵס אֶל פַּרְעֹה וֶאֱמֹר לוֹ, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”שַׁלַּח אֶת עַמִּי כְּדֵי שֶׁיַּעַבְדוּ אוֹתִי.
2 אִם תַּמְשִׁיךְ לְסָרֵב לְשַׁלֵּחַ אוֹתָם, אֶגֹּף אֶת כָּל שִׁטְחֲךָ בִּצְפַרְדֵּעִים.
3 וְהַיְּאוֹר יִשְׁרֹץ צְפַרְדֵּעִים, וְהֵן יַעֲלוּ וְיִכָּנְסוּ לְבֵיתְךָ וְלַחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלְּךָ, יַעֲלוּ עַל מִטָּתְךָ, וְיִכָּנְסוּ לְבָתֵּי עֲבָדֶיךָ וְיָבוֹאוּ עַל עַמְּךָ, וְיִכָּנְסוּ לְתַנּוּרֶיךָ וּלְקַעֲרוֹת הַלִּישָׁה שֶׁלְּךָ.
4 עָלֶיךָ, עַל עַמְּךָ וְעַל כָּל עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ הַצְּפַרְדֵּעִים”’”.
5 וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה: ”אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן, ’הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ עִם מַטְּךָ עַל הַנְּהָרוֹת, עַל תְּעָלוֹת הַיְּאוֹר וְעַל הַבִּצּוֹת,* וְהַעֲלֵה אֶת הַצְּפַרְדֵּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם’”.
6 לָכֵן אַהֲרֹן הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ עַל מֵי מִצְרַיִם, וְהַצְּפַרְדֵּעִים הֵחֵלּוּ לַעֲלוֹת וּלְכַסּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם.
7 אוּלָם הַחַרְטֻמִּים עָשׂוּ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּכוֹחוֹתֵיהֶם הַנִּסְתָּרִים, וְגַם הֵם הֶעֱלוּ אֶת הַצְּפַרְדֵּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם.
8 וּפַרְעֹה קָרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וְאָמַר: ”הִתְחַנְּנוּ לִיהֹוָה שֶׁיָּסִיר אֶת הַצְּפַרְדֵּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי, כִּי אֲנִי רוֹצֶה לְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם כְּדֵי שֶׁיִּזְבְּחוּ לִיהֹוָה”.
9 וּמֹשֶׁה אָמַר לְפַרְעֹה: ”אֶתֵּן לְךָ אֶת הַכָּבוֹד לוֹמַר לִי לְמָתַי אֶתְחַנֵּן שֶׁיּוּסְרוּ הַצְּפַרְדֵּעִים מִמְּךָ, מֵעֲבָדֶיךָ, מֵעַמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ. רַק בַּיְּאוֹר הֵן יִשָּׁאֲרוּ”.
10 הֵשִׁיב לוֹ: ”לְמָחָר”. אָמַר לוֹ: ”יִהְיֶה כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע שֶׁאֵין כִּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.
11 הַצְּפַרְדֵּעִים יָסוּרוּ מִמְּךָ, מִבָּתֶּיךָ, מֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמְּךָ. רַק בַּיְּאוֹר הֵן יִשָּׁאֲרוּ”.
12 וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יָצְאוּ מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה, וּמֹשֶׁה הִתְחַנֵּן לִיהֹוָה בַּאֲשֶׁר לַצְּפַרְדֵּעִים שֶׁהֵבִיא עַל פַּרְעֹה.
13 וִיהֹוָה עָשָׂה כְּפִי שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה, וְהַצְּפַרְדֵּעִים הֵחֵלּוּ לָמוּת בַּבָּתִּים, בַּחֲצֵרוֹת וּבַשָּׂדוֹת.
14 עָרְמוּ אוֹתָן בְּאֵין־סְפֹר עֲרֵמוֹת, וְהָאָרֶץ הֵחֵלָּה לְהַבְאִישׁ.
15 כַּאֲשֶׁר רָאָה פַּרְעֹה שֶׁבָּאָה הֲקָלָה, הִקְשָׁה אֶת לִבּוֹ וְסֵרֵב לִשְׁמֹעַ לָהֶם, כְּפִי שֶׁאָמַר יְהֹוָה.
16 וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה: ”אֱמֹר לְאַהֲרֹן, ’הוֹשֵׁט אֶת מַטְּךָ וְהַכֵּה אֶת עֲפַר הָאָרֶץ, וְיַהֲפֹךְ לְכִנִּים* בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם’”.
17 וְהֵם עָשׂוּ כֵּן. אַהֲרֹן הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ עִם מַטֵּהוּ וְהִכָּה אֶת עֲפַר הָאָרֶץ, וְהַכִּנִּים הָיוּ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָפַךְ לְכִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם.
18 הַחַרְטֻמִּים נִסּוּ לַעֲשׂוֹת אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר וְלַעֲשׂוֹת כִּנִּים בְּכוֹחוֹתֵיהֶם הַנִּסְתָּרִים, אַךְ לֹא יָכְלוּ. וְהַכִּנִּים הָיוּ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.
19 אָמְרוּ הַחַרְטֻמִּים לְפַרְעֹה: ”אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא!” אַךְ לֵב פַּרְעֹה הִמְשִׁיךְ לִהְיוֹת קָשֶׁה, וְהוּא לֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, כְּפִי שֶׁאָמַר יְהֹוָה.
20 וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה: ”קוּם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַּרְעֹה. הִנֵּה הוּא יוֹצֵא אֶל הַמַּיִם! אֱמֹר לוֹ, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”שַׁלַּח אֶת עַמִּי כְּדֵי שֶׁיַּעַבְדוּ אוֹתִי.
21 אַךְ אִם לֹא תְּשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי, אֶשְׁלַח עָלֶיךָ, עַל עֲבָדֶיךָ, עַל עַמְּךָ וְאֶל תּוֹךְ בָּתֶּיךָ אֶת הֶעָרוֹב;* וּבָתֵּי מִצְרַיִם יִמָּלְאוּ עָרוֹב, וְהֵם גַּם יְכַסּוּ אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם* עוֹמְדִים עָלֶיהָ.
22 בַּיּוֹם הַהוּא אַבְדִּיל אֶת אַדְמַת גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר בָּהּ יוֹשֵׁב עַמִּי. לֹא יִהְיֶה שָׁם עָרוֹב, וּבָזֹאת תֵּדַע שֶׁאֲנִי, יְהֹוָה, נִמְצָא כָּאן בָּאָרֶץ.
23 וְאֶצֹּר הַפְרָדָה בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמְּךָ. מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה”’”.
24 וִיהֹוָה עָשָׂה כֵּן, וּנְחִילִים כְּבֵדִים שֶׁל עָרוֹב הֵחֵלּוּ לִפְלֹשׁ לְבֵית פַּרְעֹה וּלְבָתֵּי עֲבָדָיו וּלְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. הָאָרֶץ נִשְׁחֲתָה בִּגְלַל הֶעָרוֹב.
25 לְבַסּוֹף קָרָא פַּרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וְאָמַר: ”לְכוּ, זִבְחוּ לֶאֱלֹהֵיכֶם בָּאָרֶץ”.
26 אַךְ מֹשֶׁה אָמַר: ”לֹא רָאוּי שֶׁנַּעֲשֶׂה כֵּן, כִּי מָה שֶׁנִּזְבַּח לִיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יִהְיֶה תּוֹעֵבָה לַמִּצְרִים. אִם נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת הַמִּצְרִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, הַאִם לֹא יִסְקְלוּ אוֹתָנוּ?
27 נֵצֵא לְמַסָּע שֶׁל שְׁלוֹשָׁה יָמִים אֶל הַמִּדְבָּר, וְשָׁם נִזְבַּח לִיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, כְּפִי שֶׁאָמַר לָנוּ”.
28 וּפַרְעֹה אָמַר: ”אֲנִי אֲשַׁלֵּחַ אֶתְכֶם לִזְבֹּחַ לִיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר. רַק אַל תֵּלְכוּ רָחוֹק כָּל כָּךְ. הִתְחַנְּנוּ בַּעֲדִי”.
29 וּמֹשֶׁה אָמַר: ”כָּעֵת אֲנִי יוֹצֵא מִמְּךָ, וְאֶתְחַנֵּן לִיהֹוָה, וְהֶעָרוֹב יָסוּר מִפַּרְעֹה, מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ מָחָר. רַק אַל יוֹסִיף פַּרְעֹה לְהַתֵּל* בָּנוּ וּלְסָרֵב לְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם לִזְבֹּחַ לִיהֹוָה”.
30 וּמֹשֶׁה יָצָא מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה וְהִתְחַנֵּן אֶל יְהֹוָה.
31 וִיהֹוָה עָשָׂה כִּדְבַר מֹשֶׁה, וְהֶעָרוֹב סָר מִפַּרְעֹה, מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ. לֹא נִשְׁאַר אֶחָד.
32 אוּלָם גַּם הַפַּעַם הִקְשָׁה פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ וְלֹא שִׁלֵּחַ אֶת הָעָם.
