תהלים 141:1-10
מִזְמוֹר מֵאֵת דָּוִד.
קמא יְהֹוָה, אֲנִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ.
חוּשׁ לְעֶזְרָתִי.
הַקְשֵׁב לִי בְּקָרְאִי לְךָ.
2 תִּהְיֶה תְּפִלָּתִי כִּקְטֹרֶת הַמּוּכָנָה לְפָנֶיךָ;יָדַי הַנְּשׂוּאוֹת מַעְלָה יִהְיוּ כְּמִנְחַת הָעֶרֶב.
3 הַצֵּב מִשְׁמָר לְפִי, יְהֹוָה,שְׁמֹר עַל דֶּלֶת שְׂפָתַי.
4 אַל תָּנִיחַ לְלִבִּי לִנְטוֹת אֶל דָּבָר רַע,לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַעֲשִׂים נִתְעָבִים עִם פּוֹעֲלֵי אָוֶן;בַּל אֶתְעַנֵּג עַל מַעֲדַנֵּיהֶם.
5 אִם יַכֵּנִי הַצַּדִּיק, יִהְיֶה זֶה מַעֲשֵׂה חֶסֶד;אִם יוֹכִיחֵנִי, יִהְיֶה זֶה כְּשֶׁמֶן עַל רֹאשִׁי,אֲשֶׁר רֹאשִׁי לְעוֹלָם לֹא יִדְחֶה.
תְּפִלָּתִי תַּמְשִׁיךְ גַּם בְּעֵת אֲסוֹנוֹתֵיהֶם.
6 גַּם אִם שׁוֹפְטֵיהֶם יֻשְׁלְכוּ מַטָּה מִן הַצּוּק,יַקְשִׁיבוּ הָאֲנָשִׁים לְאִמְרוֹתַי, כִּי נְעִימוֹת הֵן.
7 כְּשֵׁם שֶׁאָדָם חוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּעַ אֶת הָאֲדָמָה,כָּךְ הִתְפַּזְּרוּ עַצְמוֹתֵינוּ בְּפִי הַשְּׁאוֹל.*
8 אַךְ עֵינַי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ, אֲדֹנָי יְהֹוָה.
בְּךָ חָסִיתִי.
אַל תִּקַּח אֶת חַיַּי.*
9 שְׁמֹר עָלַי מִיְּדֵי* הַפַּח אֲשֶׁר טָמְנוּ לִי,מִמַּלְכּוֹדוֹת פּוֹעֲלֵי הָאָוֶן.
10 יִפְּלוּ הָרְשָׁעִים יַחְדָּו אֶל תּוֹךְ רִשְׁתוֹתֵיהֶם שֶׁלָּהֶםבְּעוֹדִי עוֹבֵר בְּבִטְחָה.
