תהלים 39‏:1‏-13

  • קוצרם של החיים

    • האדם אינו אלא הבל ‏(‏5‏,‏ 11‏)‏

    • ‏”‏מדמעותיי אל תתעלם”‏ ‏(‏12‏)‏

לַמְּנַצֵּחַ;‏ לִידוּתוּן.‏* מִזְמוֹר מֵאֵת דָּוִד.‏ לט  אָמַרְתִּי:‏ ”‏אֶשְׁמֹר אֶת צְעָדַילְבַל אֶחְטָא בִּלְשׁוֹנִי.‏ אֶשְׁמֹר אֶת פִּי בְּמַחְסוֹםבְּעוֹד רָשָׁע נִמְצָא מוּלִי”‏.‏   נֶאֱלַמְתִּי וְהֶחְרַשְׁתִּי;‏שָׁתַקְתִּי גַּם בַּאֲשֶׁר לַטּוֹב,‏אַךְ כְּאֵבִי הָיָה עַז.‏*   נִשְׂרַף* לִבִּי בְּקִרְבִּי.‏ בְּעוֹדִי הוֹגֶה,‏* הוֹסִיפָה הָאֵשׁ לִבְעֹר.‏ אָז דִּבְּרָה לְשׁוֹנִי:‏   ‏”‏יְהֹוָה,‏ עֲזֹר לִי לָדַעַת מָה יִהְיֶה קִצִּי,‏וְאֶת מִדַּת יָמַי,‏לְמַעַן אֵדַע עַד כַּמָּה קְצָרִים חַיַּי.‏*   הִנֵּה מְעַטִּים* עָשִׂיתָ אֶת יָמַי;‏וְאֹרֶךְ חַיַּי הוּא כְּאַיִן לְפָנֶיךָ.‏ אָכֵן כָּל אָדָם,‏ אַף כִּי נִרְאֶה בָּטוּחַ,‏ אֵינוֹ אֶלָּא הֶבֶל.‏* (‏סֶלָה)‏   אָכֵן כָּל אָדָם מִתְהַלֵּךְ כַּצֵּל.‏ מִתְרוֹצֵץ* לָרִיק.‏ צוֹבֵר עֹשֶׁר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ.‏   לְמָה אוּכַל אֵפוֹא לְקַוּוֹת,‏ יְהֹוָה?‏ אַתָּה תִּקְוָתִי הַיְּחִידָה.‏   מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי.‏ אַל תָּנִיחַ לָאֱוִיל לַעֲשׂוֹתֵנִי מֻשָּׂא לְלַעַג.‏   נֶאֱלַמְתִּי דֹּם;‏לֹא יָכֹלְתִּי לִפְתֹּחַ פִּי,‏כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ זֹאת.‏ 10  הָסֵר מֵעָלַי אֶת נִגְעֲךָ.‏ נִשְׁחַקְתִּי* מִמַּכּוֹת יָדְךָ.‏ 11  אַתָּה מֵטִיל מוּסָר עַל אִישׁ בְּהַעֲנִישְׁךָ אוֹתוֹ עַל עֲווֹנוֹ;‏אַתָּה מְכַלֶּה כְּעָשׁ אֶת דִּבְרֵי חֶמְדָּתוֹ.‏ אָכֵן כָּל אָדָם הוּא הֶבֶל.‏* (‏סֶלָה)‏ 12  שְׁמַע תְּפִלָּתִי,‏ יְהֹוָה,‏הַקְשֵׁב לְשַׁוְעָתִי.‏ מִדִּמְעוֹתַי אַל תִּתְעַלֵּם.‏ כִּי תּוֹשָׁב זָר אָנוֹכִי לְךָ,‏עוֹבֵר אֹרַח,‏* כְּכָל אֲבוֹתַי.‏ 13  הַפְנֵה מִמֶּנִּי אֶת מַבָּטְךָ הַקָּשׁוּחַ לְמַעַן אֶתְעוֹדֵדבְּטֶרֶם אֶחְלֹף וְלֹא אֶהְיֶה עוֹד”‏.‏

הערות שוליים

ראה מונחון‏.‏
או ”‏כאבי ניעור”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏חם”‏,‏ התחמם.‏
או ”‏נאנח”‏.‏
או ”‏עד כמה בן־חלוף אני”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏טפחות”‏,‏ מידות טפח.‏
או ”‏הבל פה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏יֶהֱמָיוּן”‏,‏ מקים מהומה;‏ רעש.‏
נה״מ,‏ ”‏כליתי”‏.‏
או ”‏הבל פה”‏.‏
או ”‏מתיישב”‏.‏