תהלים 42:1-11
לַמְּנַצֵּחַ. מַשְׂכִּיל* מֵאֵת בְּנֵי קֹרַח.
מב כָּאַיָּלָה הָעוֹרֶגֶת לְנַחֲלֵי מַיִם,כָּךְ עוֹרֵג אֲנִי* אֵלֶיךָ, אֱלֹהִים.
2 צְמֵאָה נַפְשִׁי* לֶאֱלֹהִים, לָאֵל הַחַי.
מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה לִפְנֵי אֱלֹהִים?
3 דִּמְעוֹתַי הֵן מְזוֹנִי יוֹמָם וָלַיְלָה;כָּל הַיּוֹם לוֹעֲגִים לִי וְאוֹמְרִים: ”אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ?”
4 אֶת אֵלֶּה זוֹכֵר אֲנִי, וְשׁוֹפֵךְ נַפְשִׁי,*כִּי פַּעַם הָלַכְתִּי עִם הֶהָמוֹן;הִתְהַלַּכְתִּי בַּחֲגִיגִיּוּת* לִפְנֵיהֶם אֶל בֵּית אֱלֹהִים,בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה,בְּקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג.
5 לָמָּה מְיֹאֶשֶׁת נַפְשִׁי?*
לָמָּה סוֹעֵר אֲנִי בְּקִרְבִּי?
אוֹחִיל לֶאֱלֹהִים,כִּי עוֹד אֲהַלְּלֵהוּ כְּמוֹשִׁיעִי הָאַדִּיר.
6 אֱלֹהַי, נַפְשִׁי מְיֹאֶשֶׁת.*
עַל כֵּן אֲנִי זוֹכֵר אוֹתְךָ,מֵאֶרֶץ הַיַּרְדֵּן וּפִסְגוֹת הַחֶרְמוֹן,מֵהַר מִצְעָר.*
7 תְּהוֹם* אֶל תְּהוֹם קוֹרֵאלְקוֹל מַפָּלֶיךָ.
כָּל גַּלֶּיךָ הַגּוֹעֲשִׁים הֵצִיפוּ אוֹתִי.
8 בַּיּוֹם יַעֲנִיק לִי יְהֹוָה אֶת חַסְדּוֹ,וּבַלַּיְלָה יִהְיֶה שִׁירוֹ עִמִּי — תְּפִלָּה לְאֵל חַיַּי.
9 אֹמַר לֶאֱלֹהִים, סַלְעִי:
”לָמָּה שָׁכַחְתָּ אוֹתִי?
לָמָּה אֵלֵךְ קוֹדֵר בְּשֶׁל לַחַץ אוֹיְבִי?”
10 בְּעוֹיְנוּת רַצְחָנִית* מְחָרְפִים אוֹתִי צוֹרְרַי;כָּל הַיּוֹם לוֹעֲגִים לִי וְאוֹמְרִים: ”אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ?”
11 לָמָּה מְיֹאֶשֶׁת נַפְשִׁי?*
לָמָּה סוֹעֵר אֲנִי בְּקִרְבִּי?
אוֹחִיל לֶאֱלֹהִים,כִּי עוֹד אֲהַלְּלֵהוּ כְּמוֹשִׁיעִי הָאַדִּיר וְכֶאֱלֹהַי.
