תהלים 78‏:1‏-72

  • דאגת אלוהים וחוסר אמונתם של בני ישראל

    • נספר לדור הבא ‏(‏2–8‏)‏

    • ‏”‏לא האמינו באלוהים”‏ ‏(‏22‏)‏

    • ‏”‏דגן שמיים”‏ ‏(‏24‏)‏

    • ‏”‏לקדוש ישראל הכאיבו”‏ ‏(‏41‏)‏

    • ממצרים אל הארץ המובטחת ‏(‏43–55‏)‏

    • ‏”‏הם הוסיפו להתריס נגד אלוהים”‏ ‏(‏56‏)‏

מַשְׂכִּיל.‏* מֵאֵת אָסָף.‏ עח  הַאֲזֵן,‏ עַמִּי,‏ לְתוֹרָתִי;‏*הַטּוּ אָזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִּי.‏   אֶפְתַּח פִּי בְּמָשָׁל.‏ אַבִּיעַ חִידוֹת מִיְּמֵי קֶדֶם.‏   אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וְאָנוּ יוֹדְעִים,‏אֲשֶׁר אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ,‏   לֹא נַסְתִּיר מִבְּנֵיהֶם;‏נְסַפֵּר לַדּוֹר הֶעָתִיד לָבוֹאעַל מַעֲשָׂיו הַמְּהֻלָּלִים* שֶׁל יְהֹוָה וְעֻזּוֹ,‏הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה.‏   הוּא קָבַע תִּזְכֹּרֶת בְּיַעֲקֹבוְשָׂם תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל;‏צִוָּה עַל אֲבוֹתֵינוּלְהוֹדִיעַ דְּבָרִים אֵלֶּה לְיַלְדֵיהֶם,‏   לְמַעַן יֵדַע אוֹתָם הַדּוֹר הַבָּא,‏הַיְּלָדִים הָעֲתִידִים לְהִוָּלֵד.‏ וְהַלָּלוּ יְסַפְּרוּ אוֹתָם לְיַלְדֵיהֶם.‏   וְאֵלֶּה יָשִׂימוּ בִּטְחוֹנָם בֶּאֱלֹהִים.‏ הֵם לֹא יִשְׁכְּחוּ אֶת פָּעֳלֵי אֱלֹהִיםאֶלָּא יִנְצְרוּ אֶת מִצְווֹתָיו.‏   אָז לֹא יִהְיוּ הֵם כַּאֲבוֹתֵיהֶם,‏דּוֹר עַקְשָׁן וּמַרְדָן,‏*דּוֹר אֲשֶׁר לִבּוֹ הָיָה בִּלְתִּי יַצִּיב*וַאֲשֶׁר רוּחוֹ לֹא הָיְתָה נֶאֱמָנָה לֶאֱלֹהִים.‏   בְּנֵי אֶפְרַיִם הָיוּ חֲמוּשִׁים בַּקֶּשֶׁת,‏אַךְ נָסוֹגוּ בְּיוֹם קְרָב.‏ 10  הֵם לֹא שָׁמְרוּ אֶת בְּרִית אֱלֹהִיםוּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת.‏ 11  הֵם גַּם שָׁכְחוּ אֶת פְּעָלָיו,‏אֶת נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָה לָהֶם.‏ 12  לְנֶגֶד עֵינֵי אֲבוֹתֵיהֶם עָשָׂה פְּלָאִים,‏בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,‏ אֵזוֹר צֹעַן.‏ 13  הוּא בָּקַע אֶת הַיָּם וְהֶעֱבִירָם,‏וְהִצִּיב אֶת הַמַּיִם כְּמוֹ סֶכֶר.‏* 14  הִנְחָה אוֹתָם בְּעָנָן בַּיּוֹםוְכָל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ.‏ 15  בִּקֵּעַ צוּרִים בַּמִּדְבָּר,‏הִשְׁקָה אוֹתָם לִרְוָיָה כְּמוֹ מִתְּהוֹמוֹת.‏* 16  הוֹצִיא נְחָלִים מִסֶּלַעוְגָרַם לַמַּיִם לִזְרֹם מַטָּה כִּנְהָרוֹת.‏ 17  אַךְ הֵם הוֹסִיפוּ לַחְטֹא לוֹכַּאֲשֶׁר מָרְדוּ נֶגֶד הָעֶלְיוֹן בַּמִּדְבָּר;‏ 18  הִתְרִיסוּ נֶגֶד אֱלֹהִים* בִּלְבָבָםבְּדָרְשָׁם אֹכֶל אֲשֶׁר הִתְאַוּוּ לוֹ.‏* 19  וְהֵם דִּבְּרוּ נֶגֶד אֱלֹהִיםוְאָמְרוּ:‏ ”‏הֲיוּכַל אֱלֹהִים לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר?‏”‏ 20  הִנֵּה הִכָּה הוּא צוּר,‏וּמַיִם יָצְאוּ וּנְחָלִים זָרְמוּ בְּשֶׁטֶף.‏ ‏”‏הַאִם גַּם לֶחֶם יוּכַל לָתֵת לָנוּ,‏אוֹ הֲיוּכַל לְסַפֵּק בָּשָׂר לְעַמּוֹ?‏”‏ 21  כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אוֹתָם יְהֹוָה,‏ הִתְמַלֵּא זַעַם;‏אֵשׁ בָּעֲרָה נֶגֶד יַעֲקֹב,‏וְכַעֲסוֹ בָּעַר נֶגֶד יִשְׂרָאֵל 22  כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בֶּאֱלֹהִים;‏לֹא בָּטְחוּ בִּיכָלְתּוֹ לְהוֹשִׁיעָם.‏ 23  וְהוּא צִוָּה עַל הַשָּׁמַיִם הַמְּעֻנָּנִים מִמַּעַל,‏וְאֶת דַּלְתוֹת הַשְּׁחָקִים פָּתַח.‏ 24  הוּא הוֹסִיף לְהַמְטִיר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל;‏דְּגַן שָׁמַיִם נָתַן לָהֶם.‏ 25  אֲנָשִׁים אָכְלוּ לֶחֶם גִּבּוֹרִים;‏*נָתַן לָהֶם מַסְפִּיק כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעָם.‏ 26  עוֹרֵר אֶת הָרוּחַ הַמִּזְרָחִית בַּשָּׁמַיִםוּבְעֻזּוֹ גָּרַם לָרוּחַ הַדְּרוֹמִית לִנְשֹׁב.‏ 27  וְהוּא הִמְטִיר עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כְּעָפָר,‏צִפּוֹרִים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.‏ 28  הוּא הִפִּיל אוֹתָן בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ,‏סְבִיב אֹהָלָיו.‏ 29  וְהֵם אָכְלוּ וְזָלְלוּ;‏הוּא נָתַן לָהֶם אֶת אֲשֶׁר הִתְאַוּוּ לוֹ.‏ 30  אַךְ בְּטֶרֶם הִשְׂבִּיעוּ לְגַמְרֵי אֶת תַּאֲוָתָם,‏בְּעוֹד מְזוֹנָם בְּפִיהֶם,‏ 31  זַעֲמוֹ שֶׁל אֱלֹהִים בָּעַר נֶגְדָּם.‏ הָרַג הוּא אֶת אַנְשֵׁיהֶם הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר;‏אֶת בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ.‏ 32  לַמְרוֹת זֹאת,‏ הֵם חָטְאוּ אַף יוֹתֵרוְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו.‏ 33  לָכֵן הוּא כִּלָּה כְּהֶבֶל* אֶת יְמֵיהֶם,‏וְאֶת שְׁנוֹתֵיהֶם בִּפְחָדִים פִּתְאוֹמִיִּים.‏ 34  אַךְ כַּאֲשֶׁר הָרַג בָּהֶם,‏ דְּרָשׁוּהוּ;‏הֵם שָׁבוּ,‏ וּבִקְּשׁוּ אֶת אֱלֹהִים,‏ 35  בְּזָכְרָם כִּי אֱלֹהִים הוּא צוּרָםוְהָאֵל הָעֶלְיוֹן הוּא גּוֹאֲלָם.‏* 36  אַךְ הֵם נִסּוּ לְהַטְעוֹתוֹ בְּפִיהֶםוְשִׁקְּרוּ לוֹ בִּלְשׁוֹנָם.‏ 37  לִבָּם לֹא הָיָה אֵיתָן כְּלַפָּיו;‏וְהֵם לֹא הָיוּ נֶאֱמָנִים לִבְרִיתוֹ.‏ 38  וְהוּא הָיָה רַחוּם;‏כִּפֵּר* עַל עֲווֹנָם וְלֹא הִשְׁחִיתָם.‏ הוּא הִרְבָּה לְרַסֵּן אֶת כַּעֲסוֹוְלֹא עוֹרֵר אֶת כָּל חֲמָתוֹ.‏ 39  כִּי זָכַר שֶׁבָּשָׂר הֵם,‏רוּחַ אֲשֶׁר נוֹשֶׁבֶת וְאֵינָהּ שָׁבָה.‏* 40  כַּמָּה מָרְדוּ בּוֹ בַּמִּדְבָּרוְהֶעֱצִיבוּהוּ בַּיְּשִׁימוֹן!‏ 41  הֵם שָׁבוּ וְנִסּוּ אֶת אֱלֹהִים,‏וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִכְאִיבוּ.‏* 42  הֵם לֹא זָכְרוּ אֶת כּוֹחוֹ,‏*אֶת הַיּוֹם אֲשֶׁר הִצִּילָם* מִיַּד הַצּוֹרֵר,‏ 43  כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה בְּמִצְרַיִם אֶת אוֹתוֹתָיווּבְצֹעַן* אֶת מוֹפְתָיו,‏ 44  וְהָפַךְ לְדָם אֶת תְּעָלוֹת הַיְּאוֹרלְבַל יִשְׁתּוּ מִנַּחֲלֵיהֶם.‏ 45  הוּא שָׁלַח נְחִילֵי עָרוֹב* לְאָכְלָםוּצְפַרְדֵּעִים לְהַשְׁחִיתָם.‏ 46  אֶת יְבוּלָם נָתַן לָאַרְבֶּה הָרְעַבְתָּנִי,‏אֶת פְּרִי עֲמָלָם לִנְחִיל הָאַרְבֶּה.‏ 47  הָרַס אֶת גַּפְנֵיהֶם בַּבָּרָדוְאֶת שִׁקְמֵיהֶם בְּאַבְנֵי בָּרָד.‏ 48  הִסְגִּיר לַבָּרָד אֶת בַּהֲמוֹת הַמַּשָּׂא שֶׁלָּהֶםוְאֶת מִקְנֵיהֶם לַבְּרָקִים.‏* 49  שִׁלֵּחַ בָּהֶם אֶת כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר,‏חֵמָה וְזַעַם וּמְצוּקָה,‏מִשְׁלְחוֹת* מַלְאָכִים הַמְּמִיטִים אָסוֹן.‏ 50  פִּלֵּס נָתִיב לְכַעֲסוֹ.‏ לֹא חָשַׂךְ מֵהֶם מָוֶת;‏*הִסְגִּיר אוֹתָם* לְמַגֵּפָה.‏ 51  לְבַסּוֹף הִכָּה כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם,‏אֶת רֵאשִׁית אוֹנָם בְּאָהֳלֵי חָם.‏ 52  וְאָז הוֹצִיא כַּצֹּאן אֶת עַמּוֹוְהִנְהִיגָם כְּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר.‏ 53  הִנְחָה אוֹתָם לָבֶטַח,‏וְהֵם לֹא פָּחֲדוּ;‏אֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם.‏ 54  וְהוּא הֱבִיאָם אֶל שִׁטְחוֹ הַקָּדוֹשׁ,‏הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי הַזֶּה אֲשֶׁר קָנְתָה יַד יְמִינוֹ.‏ 55  גֵּרֵשׁ מִפְּנֵיהֶם אֶת הָאֻמּוֹת;‏בְּחֶבֶל מִדָּה חִלֵּק לָהֶם נַחֲלָה;‏הוֹשִׁיב אֶת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּבָתֵּיהֶם.‏ 56  אַךְ הֵם הוֹסִיפוּ לְהַתְרִיס נֶגֶד* אֱלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְלִמְרֹד בּוֹ;‏לֹא שָׂמוּ לֵב לְתִזְכּוֹרוֹתָיו.‏ 57  הֵם גַּם סָרוּ מֵהַדֶּרֶךְ וְהָיוּ בּוֹגְדָנִיִּים כַּאֲבוֹתֵיהֶם.‏ הָיוּ הֵם בִּלְתִּי מְהֵימָנִים כְּקֶשֶׁת רְפוּיָה.‏ 58  הֵם הוֹסִיפוּ לְהַכְעִיסוֹ בְּבָמוֹתֵיהֶם,‏וּבִפְסִילֵיהֶם עוֹרְרוּ אֶת זַעֲמוֹ.‏* 59  אֱלֹהִים שָׁמַע וְהִתְמַלֵּא חֵמָה,‏וּמָאַס לְגַמְרֵי בְּיִשְׂרָאֵל.‏ 60  לְבַסּוֹף הוּא נָטַשׁ אֶת מִשְׁכַּן שִׁילֹה,‏אֶת הָאֹהֶל אֲשֶׁר בּוֹ שָׁכַן בְּקֶרֶב בְּנֵי אָדָם.‏ 61  הֵנִיחַ לְסֵמֶל עֻזּוֹ לְהִלָּקַח בַּשֶּׁבִי;‏נָתַן לְתִפְאַרְתּוֹ לְהִמָּסֵר לִידֵי הַצּוֹרֵר.‏ 62  הִסְגִּיר אֶת עַמּוֹ לַחֶרֶבוְהִתְמַלֵּא חֵמָה עַל נַחֲלָתוֹ.‏ 63  אֵשׁ אָכְלָה אֶת בַּחוּרָיו,‏וְלִבְתוּלוֹתָיו לֹא שָׁרוּ שִׁירֵי חֲתֻנָּה.‏* 64  כֹּהֲנָיו נָפְלוּ בַּחֶרֶב,‏וְאַלְמְנוֹתֵיהֶם לֹא בָּכוּ.‏ 65  וְאָז הֵקִיץ יְהֹוָה כְּמוֹ מִשֵּׁנָה,‏כְּגִבּוֹר הַמֵּקִיץ מִיַּיִן.‏ 66  וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת צוֹרְרָיו אָחוֹרָה;‏חֶרְפַּת עוֹלָם הֵמִיט עֲלֵיהֶם.‏ 67  מָאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף;‏בְּשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָּחַר.‏ 68  אַךְ בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה הוּא בָּחַר,‏בְּהַר צִיּוֹן,‏ אֲשֶׁר אוֹתוֹ הוּא אוֹהֵב.‏ 69  עָשָׂה אֶת מִקְדָּשׁוֹ תְּמִידִי כְּמוֹ הַשָּׁמַיִם,‏*כָּאָרֶץ אֲשֶׁר אוֹתָהּ יִסֵּד לְעוֹלָם.‏ 70  בָּחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹוְלָקַח אוֹתוֹ מִמִּכְלְאוֹת הַצֹּאן,‏ 71  מִטִּפּוּל בַּכְּבָשׂוֹת הַמֵּינִיקוֹת;‏הָפַךְ אוֹתוֹ לְרוֹעֶה עַל יַעֲקֹב,‏ עַמּוֹ,‏וְעַל יִשְׂרָאֵל,‏ נַחֲלָתוֹ.‏ 72  הוּא רָעָה אוֹתָם בְּתֹם* לֵבָב,‏וּבְיָדַיִם מְיֻמָּנוֹת הִנְחָה אוֹתָם.‏

הערות שוליים

ראה מונחון‏.‏
או ”‏הדרכתי”‏.‏
או ”‏הראויים להלל;‏ לשבח”‏.‏
או ”‏סורר ומורה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לא הכין ליבו”‏.‏
או ”‏חומה”‏.‏
או ”‏כמו ממים עמוקים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏וינסו אל”‏.‏
או ”‏אוכל לנפשם”‏.‏
או ”‏לחם מלאכים”‏.‏
או ”‏כהבל פה”‏.‏
או ”‏הנוקם למענם”‏.‏
או ”‏סלח”‏.‏
או אולי ”‏שרוח החיים הולכת ואינה שבה”‏.‏
או ”‏את קדוש ישראל ציערו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ידו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏פדם”‏.‏
או ”‏אזור צוען”‏.‏
סוג של זבוב עוקץ.‏
או אולי ”‏לחום בוער;‏ קדחת”‏.‏
או ”‏גדודי”‏.‏
או ”‏לא חשך ממוות נפשם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏חַיָּתָם”‏,‏ חייהם.‏
נה״מ,‏ ”‏וַיְנַסּוּ”‏.‏
או ”‏קנאתו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ובתולותיו לא הוללו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏וייבן כמו רָמִים מקדשו”‏,‏ בנה את מקדשו כמו את המרומים.‏
או ”‏ביושר;‏ נאמנות”‏.‏