איוב 17‏:1‏-16

  • המשך תשובתו של איוב ‏(‏1–16‏)‏

    • ‏”‏לגלגנים מקיפים אותי”‏ ‏(‏2‏)‏

    • ‏”‏הפך הוא אותי למושא ללעג”‏ ‏(‏6‏)‏

    • ‏”‏תהיה השאול ביתי”‏ ‏(‏13‏)‏

יז  ‏”‏רוּחִי נִשְׁבְּרָה,‏ יָמַי כָּבוּ;‏בֵּית הַקְּבָרוֹת מְצַפֶּה לִי.‏+   לַגְלְגָנִים מַקִּיפִים אוֹתִי,‏+וְעֵינִי נֶאֱלֶצֶת לְהַבִּיט* בְּמַרְדָנוּתָם.‏   קַבֵּל נָא אֶת עֶרְבוֹנִי,‏ וּשְׁמֹר אוֹתוֹ עִמְּךָ.‏ מִי עוֹד יִלְחַץ יָדִי וְיִתְחַיֵּב בַּעֲבוּרִי?‏+   כִּי הִסְתַּרְתָּ תְּבוּנָה* מִלִּבָּם;‏+עַל כֵּן אֵינְךָ מְרוֹמֵם אוֹתָם.‏   הוּא יַצִּיעַ לַחְלֹק עִם רֵעָיו,‏בְּשָׁעָה שֶׁעֵינֵי יְלָדָיו כָּלוֹת.‏*   הָפַךְ הוּא אוֹתִי לְמֻשָּׂא לְלַעַג* בָּעַמִּים,‏+וְנִהְיֵיתִי אָדָם אֲשֶׁר יוֹרְקִים בְּפָנָיו.‏+   כָּהוּ מִיִּסּוּרִים עֵינַי,‏+וְכָל גַּפַּי כַּצֵּל הֵן.‏   יְשָׁרִים מַבִּיטִים עַל כָּךְ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת,‏וְהַחַף מִפֶּשַׁע מֻטְרָד בְּשֶׁל הָרָשָׁע.‏*   הַצַּדִּיק אוֹחֵז הֵיטֵב בְּדַרְכּוֹ,‏+וּטְהוֹר הַיָּדַיִם מוֹסִיף לְהִתְחַזֵּק.‏+ 10  אוּלָם בּוֹאוּ נָא כֻּלְּכֶם וְחִזְרוּ עַל טִעוּנֵיכֶם,‏כִּי לֹא מָצָאתִי חָכָם בָּכֶם.‏+ 11  יָמַי עָבְרוּ;‏+תָּכְנִיּוֹתַי,‏ מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי,‏ נֻפְּצוּ.‏+ 12  הֵם הוֹפְכִים לַיְלָה לְיוֹם,‏וְאוֹמְרִים,‏ ’‏הָאוֹר וַדַּאי קָרוֹב כִּי חָשׁוּךְ כָּעֵת’‏.‏ 13  אִם אֲחַכֶּה,‏ תִּהְיֶה הַשְּׁאוֹל* בֵּיתִי;‏+אַצִּיעַ אֶת יְצוּעִי בַּחֹשֶׁךְ.‏+ 14  אֶקְרָא לַבּוֹר*+ וְאֹמַר,‏ ’‏אָבִי אַתָּה!‏’‏ לָרִמָּה אֹמַר,‏ ’‏אִמִּי וַאֲחוֹתִי!‏’‏ 15  אַיֵּה אֵפוֹא תִּקְוָתִי?‏+ אֶת תִּקְוָתִי מִי יִרְאֶה?‏ 16  תֵּרֵד הִיא אֶל שְׁעָרֶיהָ הַנְּעוּלִים שֶׁל הַשְּׁאוֹל*כַּאֲשֶׁר נֵרֵד כֻּלָּנוּ יַחְדָּו אֶל הֶעָפָר”‏.‏+

הערות שוליים

או ”‏לבהות”‏.‏
או ”‏כושר הבחנה”‏.‏
או ”‏אובדות;‏ נחלשות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏הציגני למשול”‏,‏ כמשל,‏ פתגם.‏
או ”‏הכופר”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏חָנֵף”‏.‏
או ”‏הקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏לקבר;‏ לשחת”‏.‏
או ”‏הקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏