איוב 18‏:1‏-21

  • נאומו השני של בלדד ‏(‏1–21‏)‏

    • מתאר את גורל החוטאים ‏(‏5–20‏)‏

    • רומז שאיוב אינו מכיר את אלוהים ‏(‏21‏)‏

יח  הֵשִׁיב בִּלְדַּד+ הַשּׁוּחִי וְאָמַר:‏   ‏”‏מָתַי תֶּחְדְּלוּ לוֹמַר דְּבָרִים כָּאֵלֶּה?‏ הַרְאוּ הֲבָנָה כְּדֵי שֶׁנּוּכַל אַחֲרֵי כֵן לְדַבֵּר.‏   מַדּוּעַ נֵחָשֵׁב לִבְהֵמוֹת+וְנִהְיֶה טִפְּשִׁים* בְּעֵינֵיכֶם?‏   גַּם אִם תְּשַׁסֵּעַ אֶת עַצְמְךָ* לִגְזָרִים בְּכַעַסְךָ,‏הַאִם תִּנָּטֵשׁ הָאָרֶץ לְמַעַנְךָ,‏אוֹ יֵעָתֵק הַצּוּר מִמְּקוֹמוֹ?‏   כֵּן,‏ אוֹר הָרְשָׁעִים יִדְעַךְ,‏וְשַׁלְהֶבֶת אִשּׁוֹ לֹא תִּזְהַר.‏+   הָאוֹר בְּאָהֳלוֹ אָכֵן יַחְשִׁיךְ,‏וְהַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר מֵעָלָיו תִּדְעַךְ.‏   צְעָדָיו הַנִּמְרָצִים יְקֻצְּרוּ,‏וַעֲצָתוֹ שֶׁלּוֹ תָּבִיא לִנְפִילָתוֹ.‏+   כִּי רַגְלָיו יוֹבִילוּהוּ אֶל תּוֹךְ רֶשֶׁת,‏וְיִצְעַד הוּא עַל סִבְכָתָהּ.‏   פַּח יֹאחֲזֵהוּ בַּעֲקֵבוֹ;‏מַלְכֹּדֶת תַּחְזִיק בּוֹ.‏+ 10  חֶבֶל טָמוּן לוֹ בָּאֲדָמָה,‏וּמַלְכֹּדֶת נִמְצֵאת בִּנְתִיבוֹ.‏ 11  בַּלָּהוֹת מַבְהִילוֹת אוֹתוֹ מִסָּבִיב+וּמַשִּׂיגוֹת אֶת רַגְלָיו.‏ 12  כּוֹחוֹ כּוֹשֵׁל,‏וְאָסוֹן+ מְזַעְזְעוֹ.‏* 13  עוֹרוֹ נֶאֱכָל;‏הַמַּחֲלָה הַקַּטְלָנִית מִכֹּל* אוֹכֶלֶת אֶת גַּפָּיו.‏ 14  נֶעֱקָר הוּא מֵאֹהֶל מִבְטַחוֹ+וּמוּבָל אֶל מֶלֶךְ הַבַּלָּהוֹת.‏* 15  זָרִים* יִשְׁכְּנוּ בְּאָהֳלוֹ;‏גָּפְרִית תִּזָּרֶה עַל בֵּיתוֹ.‏+ 16  שָׁרָשָׁיו יִיבְשׁוּ תַּחְתָּיו,‏וַעֲנָפָיו יִבְּלוּ מֵעָלָיו.‏ 17  זִכְרוֹ יֹאבַד מִן הָאָרֶץ,‏וּבָרְחוֹב לֹא יִוָּדַע שְׁמוֹ.‏* 18  יֵהָדֵף הוּא מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְוִיגֹרַשׁ מִן הַתֵּבֵל.‏* 19  לֹא זֶרַע וְלֹא צֶאֱצָאִים יִהְיוּ לוֹ בְּקֶרֶב עַמּוֹ,‏וְיִהְיֶה בְּלִי שָׂרִיד בִּמְגוּרָיו.‏* 20  בְּבוֹא יוֹמוֹ יִזְדַּעַזְעוּ בְּנֵי הַמַּעֲרָבוּבְנֵי הַמִּזְרָח יִהְיוּ אֲחוּזֵי אֵימָה.‏ 21  כָּךְ קוֹרֶה לְאָהֳלֵי עוֹשֵׂה הָעָוֶלוְלִמְקוֹמוֹ שֶׁל הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הִכִּיר אֶת אֱלֹהִים”‏.‏

הערות שוליים

או אולי ”‏טמאים”‏.‏
או ”‏את נפשך”‏.‏
או ”‏גורם לו לצלוע;‏ למעוד”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בכור מוות”‏.‏
או ”‏מוות איום”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בלי לו”‏,‏ דבר שאינו שלו.‏
נה״מ,‏ ”‏לא שֵׁם לו”‏.‏
או ”‏הארץ הפורייה”‏.‏
או ”‏במקום מגוריו הזמני”‏.‏