איכה 4:1-22
א
ד אֵיךְ הוּעַם הַזָּהָב הַבּוֹהֵק, הַזָּהָב הַמְּשֻׁבָּח!+
אֵיךְ מְפֻזָּרוֹת לָהֶן אַבְנֵי הַקֹּדֶשׁ+ בְּכָל פִּנַּת רְחוֹב!*+
ב
2 בְּנֵי צִיּוֹן הַיְּקָרִים, אֲשֶׁר נִשְׁקְלוּ בְּזָהָב צָרוּף,*אֵיךְ נֶחְשְׁבוּ הֵם לְכַדֵּי חֶרֶס,מַעֲשֵׂה יְדֵי קַדָּר!
ג
3 אֲפִלּוּ נְקֵבוֹת הַתַּנִּים חוֹלְצוֹת שָׁד לְהֵינִיק אֶת גּוּרֵיהֶן,אַךְ בַּת עַמִּי נִהְיְתָה אַכְזָרִית,+ כִּיעֵנִים בַּמִּדְבָּר.+
ד
4 דָּבְקָה לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַיּוֹנֵק אֶל חִכּוֹ מִצָּמָא.
עוֹלָלִים מִתְחַנְּנִים לְלֶחֶם,+ אַךְ אִישׁ אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם.+
ה
5 אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ אוֹכְלִים מַעֲדַנִּים שׁוֹכְבִים מֻרְעָבִים* בַּחוּצוֹת.+
אֵלֶּה אֲשֶׁר גָּדְלוּ בִּלְבוּשׁ שָׁנִי*+ חִבְּקוּ עֲרֵמוֹת אֵפֶר.
ו
6 עָנְשָׁהּ שֶׁל* בַּת עַמִּי גָּדוֹל מֵהָעֹנֶשׁ עַל חֵטְא סְדוֹם,+אֲשֶׁר הֻחְרְבָה בְּרֶגַע, וְלֹא הוּשְׁטָה לָהּ יָד לְעֶזְרָה.+
ז
7 זַכִּים הָיוּ נְזִירֶיהָ+ מִשֶּׁלֶג, לְבָנִים מֵחָלָב.
אֲדֻמִּים הָיוּ הֵם מֵאַלְמֻגִּים; הָיוּ כְּאַבְנֵי סַפִּיר מְלֻטָּשׁוֹת.
ח
8 חָשַׁךְ מַרְאָם מִפִּיחַ;*לֹא נִתָּן לְזַהוֹתָם בַּחוּצוֹת.
הִצְטַמֵּק עוֹרָם עַל עַצְמוֹתֵיהֶם;+ נִהְיָה כְּעֵץ יָבֵשׁ.
ט
9 טוֹבִים חַלְלֵי הַחֶרֶב מֵחַלְלֵי הָרָעָב,+הַהוֹלְכִים וּמִתְכַּלִּים, הַמְּדֻקָּרִים בְּשֶׁל מַחְסוֹר בִּתְנוּבוֹת הַשָּׂדֶה.
י
10 יְדֵי נָשִׁים רַחְמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ אֶת יַלְדֵיהֶן.+
הָיוּ הֵם לִמְזוֹן אֶבְלָן בְּשֶׁבֶר* בַּת עַמִּי.+
כ
11 בִּטֵּא יְהֹוָה אֶת חֲמָתוֹ;שָׁפַךְ אֶת כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר.+
וְהוּא מַצִּית בְּצִיּוֹן אֵשׁ הָאוֹכֶלֶת אֶת יְסוֹדוֹתֶיהָ.+
ל
12 לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי הָאָרֶץ וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל*שֶׁיִּכָּנֵס הַצּוֹרֵר וְהָאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם.+
מ
13 הָיָה זֶה בְּשֶׁל חֲטָאֵי נְבִיאֶיהָ, עֲווֹנוֹת כֹּהֲנֶיהָ,+אֲשֶׁר שָׁפְכוּ בְּקִרְבָּהּ דַּם צַדִּיקִים.+
נ
14 הֵם שׁוֹטְטוּ כְּעִוְּרִים+ בַּחוּצוֹת.
הֵם מְגֹאָלִים בְּדָם,+כָּךְ שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לָגַעַת בְּבִגְדֵיהֶם.
ס
15 ”סוּרוּ! טָמֵא!” קוֹרְאִים אֲלֵיהֶם. ”סוּרוּ! סוּרוּ! אַל תִּגְּעוּ בָּנוּ!”
כִּי הֵם נַעֲשׂוּ חַסְרֵי בַּיִת וְהֵם מְשׁוֹטְטִים לָהֶם.
אֲנָשִׁים אָמְרוּ בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת: ”הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהִשָּׁאֵר כָּאן אִתָּנוּ.*+
פ
16 פְּנֵי יְהֹוָה פִּזְּרוּ אוֹתָם;+הוּא לֹא יוֹסִיף לְהַבִּיט בָּהֶם בְּאַהֲדָה.
אֲנָשִׁים לֹא יְגַלּוּ כָּבוֹד כְּלַפֵּי הַכֹּהֲנִים+ וְלֹא יַחְמְלוּ עַל הַזְּקֵנִים”.+
ע
17 אֲפִלּוּ כָּעֵת עָיְפוּ עֵינֵינוּ מֵרֹב חִפּוּשׂ לַשָּׁוְא אַחַר עֶזְרָה.+
צָפִינוּ וְצִפִּינוּ לְעֶזְרָה מֵאֻמָּה אֲשֶׁר לֹא יָכְלָה לְהוֹשִׁיעֵנוּ.+
צ
18 צָדוּ אֶת צְעָדֵינוּ+ וְלֹא יָכֹלְנוּ לְהִתְהַלֵּךְ בְּכִכְּרוֹת עִירֵנוּ.
קָרַב קִצֵּנוּ; מָלְאוּ יָמֵינוּ, כִּי בָּא קִצֵּנוּ.
ק
19 מְהִירִים הָיוּ רוֹדְפֵינוּ מִן הָעֵיטִים בַּשָּׁמַיִם.+
עַל הֶהָרִים דָּלְקוּ אַחֲרֵינוּ; בַּמִּדְבָּר אָרְבוּ לָנוּ.
ר
20 רוּחַ אַפֵּינוּ,* מְשִׁיחַ יְהֹוָה,+ נִלְכַּד בְּבוֹרָם הַגָּדוֹל,+אֲשֶׁר עָלָיו אָמַרְנוּ: ”בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת”.
ש
21 שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי, בַּת אֱדוֹם,+ הַיּוֹשֶׁבֶת לָךְ בְּאֶרֶץ עוּץ.
אַךְ גַּם אֵלַיִךְ תֻּעֲבַר הַכּוֹס,+ וְתִשְׁתַּכְּרִי וּתְגַלִּי אֶת עֶרְוָתֵךְ.+
ת
22 תַּם הָעֹנֶשׁ עַל עֲווֹנֵךְ, בַּת צִיּוֹן.
הוּא לֹא יוֹסִיף עוֹד לְהַגְלוֹתֵךְ.+
אַךְ הוּא יִזְכֹּר אֶת עֲווֹנֵךְ, בַּת אֱדוֹם.
הוּא יְגַלֶּה אֶת חֲטָאַיִךְ.+
הערות שוליים
^ נה״מ, ”בראש כל חוצות”.
^ או ”היקרים כזהב צרוף”.
^ נה״מ, ”נָשַׁמּוּ”, היו שוממים.
^ או ”תולע”. בד בצבע אדום.
^ נה״מ, ”עוון”.
^ נה״מ, ”משחור”.
^ או ”בקריסת; בהתמוטטות”.
^ או ”הארץ הפורייה”.
^ או ”לגור כאן כזרים”.
^ או ”הנשימה שבנחירינו”.
