בראשית 34:1-31
לד וְדִינָה, בִּתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מִלֵּאָה,+ נָהֲגָה לָצֵאת כְּדֵי לְבַלּוֹת בְּחֶבְרַת בְּנוֹת הָאָרֶץ.*+
2 כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי,+ מִנְּשִׂיאֵי הָאָרֶץ, לָקַח אוֹתָהּ וְשָׁכַב אִתָּהּ וְאָנַס אוֹתָהּ.
3 וְנַפְשׁוֹ דָּבְקָה בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב, וְהוּא הִתְאַהֵב בַּבַּחוּרָה וְדִבֵּר עַל לִבָּהּ.*
4 לְבַסּוֹף אָמַר שְׁכֶם אֶל חֲמוֹר+ אָבִיו: ”קַח לִי אֶת הַבַּחוּרָה הַצְּעִירָה הַזֹּאת לְאִשָּׁה”.
5 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יַעֲקֹב שֶׁהוּא טִמֵּא אֶת דִּינָה בִּתּוֹ, הָיוּ בָּנָיו עִם מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה. לָכֵן יַעֲקֹב הֶחְרִישׁ עַד שׁוּבָם.
6 מְאֻחָר יוֹתֵר יָצָא חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם אֶל יַעֲקֹב כְּדֵי לְדַבֵּר אִתּוֹ.
7 אַךְ בְּנֵי יַעֲקֹב שָׁמְעוּ עַל כָּךְ וְחָזְרוּ מִיָּד מִן הַשָּׂדֶה. הֵם נִפְגְּעוּ וְכָעֲסוּ מְאוֹד כִּי הֵמִיט חֶרְפָּה עַל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁכְבוֹ עִם בַּת יַעֲקֹב,+ דָּבָר שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה.+
8 חֲמוֹר דִּבֵּר אִתָּם וְאָמַר: ”נַפְשׁוֹ שֶׁל בְּנִי שְׁכֶם חוֹשֶׁקֶת בְּבִתְּכֶם. תְּנוּ נָא אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה,
9 וְקִשְׁרוּ עִמָּנוּ בְּרִיתוֹת נִשּׂוּאִין.* אֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לָנוּ, וְאֶת בְּנוֹתֵינוּ קְחוּ לָכֶם.+
10 תּוּכְלוּ לִחְיוֹת יַחַד אִתָּנוּ, וְהָאָרֶץ תַּעֲמֹד לִרְשׁוּתְכֶם. חֲיוּ וְסַחֲרוּ בָּהּ וְהִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ”.
11 וּשְׁכֶם אָמַר אֶל אָבִיהָ וְאֶל אַחֶיהָ: ”אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵיכֶם, וְכָל אֲשֶׁר תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנִּי אֶתֵּן לָכֶם.
12 תּוּכְלוּ לִדְרֹשׁ מִמֶּנִּי מֹהַר גָּבוֹהַּ מְאוֹד וּמַתָּנָה.+ אֶתֵּן אֶת כָּל מָה שֶׁתֹּאמְרוּ לִי. רַק תְּנוּ לִי אֶת הַבַּחוּרָה לְאִשָּׁה”.
13 וּבְנֵי יַעֲקֹב עָנוּ לִשְׁכֶם וְלַחֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה כִּי הוּא טִמֵּא אֶת דִּינָה אֲחוֹתָם.
14 הֵם אָמְרוּ לָהֶם: ”לֹא נוּכַל בְּשׁוּם אֹפֶן לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה, לָתֵת אֶת אֲחוֹתֵנוּ לְאִישׁ עָרֵל,*+ כִּי זוֹ חֶרְפָּה לָנוּ.
15 נוּכַל לְהַסְכִּים רַק בַּתְּנַאי הַזֶּה: אִם תִּהְיוּ כָּמוֹנוּ וְתָמוּלוּ כָּל זָכָר בָּכֶם.+
16 רַק אָז נִתֵּן לָכֶם אֶת בְּנוֹתֵינוּ, וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ, וְנִחְיֶה יַחַד אִתְּכֶם וְנִהְיֶה לְעַם אֶחָד.
17 אֲבָל אִם לֹא תִּשְׁמְעוּ לָנוּ וְלֹא תִּמּוֹלוּ, נִקַּח אֶת בִּתֵּנוּ וְנֵלֵךְ”.
18 דִּבְרֵיהֶם הָיוּ טוֹבִים בְּעֵינֵי חֲמוֹר+ וּבְעֵינֵי שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר.+
19 הַבָּחוּר הַצָּעִיר לֹא הִתְעַכֵּב בַּעֲשִׂיַּת הַדָּבָר,+ כִּי חָפַץ בְּבִתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְהוּא הָיָה הַנִּכְבָּד מִכָּל בֵּית אָבִיו.
20 לְפִיכָךְ חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ הָלְכוּ אֶל שַׁעַר הָעִיר וְדִבְּרוּ אֶל אַנְשֵׁי עִירָם+ וְאָמְרוּ:
21 ”הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה רוֹצִים לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם אִתָּנוּ. יִחְיוּ הֵם בָּאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ בָּהּ, כִּי הָאָרֶץ רְחָבָה דַּיָּהּ לַהֲכִילָם. אֶת בְּנוֹתֵיהֶם נוּכַל לָקַחַת לְנָשִׁים, וְאֶת בְּנוֹתֵינוּ נוּכַל לָתֵת לָהֶם.+
22 אַךְ רַק בַּתְּנַאי הַזֶּה יַסְכִּימוּ הָאֲנָשִׁים לִחְיוֹת יַחַד אִתָּנוּ כְּדֵי לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד: אִם יִמּוֹל כָּל זָכָר בָּנוּ כְּפִי שֶׁהֵם נִמּוֹלִים.+
23 וְהַאִם לֹא יִהְיוּ אָז רְכוּשָׁם, קִנְיְנֵיהֶם וְכָל בַּהֲמוֹתֵיהֶם שֶׁלָּנוּ? אִם כֵּן, הָבָה נִתֵּן לָהֶם אֶת הַסְכָּמָתֵנוּ כְּדֵי שֶׁיִּחְיוּ יַחַד אִתָּנוּ”.
24 כָּל יוֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ שָׁמְעוּ אֶל חֲמוֹר וְאֶל שְׁכֶם בְּנוֹ, וְכָל הַזְּכָרִים נִמּוֹלוּ, כָּל הַיּוֹצְאִים דֶּרֶךְ שַׁעַר הָעִיר.
25 אַךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן הָיוּ כּוֹאֲבִים, לָקְחוּ שְׁנֵי בְּנֵי יַעֲקֹב, שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אֲחֵי דִּינָה,+ אִישׁ אֶת חַרְבּוֹ וְנִכְנְסוּ אֶל הָעִיר אֲשֶׁר תּוֹשָׁבֶיהָ לֹא חָשְׁדוּ בְּדָבָר, וְהָרְגוּ כָּל זָכָר.+
26 הֵם הָרְגוּ אֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ בַּחֶרֶב וְלָקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּיתוֹ שֶׁל שְׁכֶם וְעָזְבוּ.
27 יֶתֶר בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ אֶל הַחֲלָלִים וּבָזְזוּ אֶת הָעִיר, כִּי טִמְּאוּ אֶת אֲחוֹתָם.+
28 הֵם לָקְחוּ אֶת צֹאנָם, אֶת בְּקָרָם, אֶת חֲמוֹרֵיהֶם וְאֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה בָּעִיר וּבַשָּׂדֶה.
29 הֵם גַּם לָקְחוּ אֶת כָּל רְכוּשָׁם, שָׁבוּ אֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם וּבָזְזוּ אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה בַּבָּתִּים.
30 בִּתְגוּבָה אָמַר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי:+ ”הֵמַטְתֶּם עָלַי צָרָה גְּדוֹלָה* בְּכָךְ שֶׁהִבְאַשְׁתֶּם אוֹתִי בְּעֵינֵי תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ, הַכְּנַעֲנִים וְהַפְּרִזִּים. הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתִּי סְפוּרִים; כָּעֵת לְלֹא סָפֵק יֵאָסְפוּ לִתְקֹף אוֹתִי וְאֻשְׁמַד, אֲנִי וּבֵיתִי”.
31 אַךְ הֵם אָמְרוּ: ”הַאִם כְּמוֹ לְזוֹנָה יִתְיַחֲסוּ לַאֲחוֹתֵנוּ?”
הערות שוליים
^ נה״מ, ”לראות בבנות הארץ”.
^ או ”דיבר אליה באופן משכנע”.
^ או ”הינשאו לנו בנישואי תערובת”.
^ נה״מ, ”איש אשר לו עורלה”.
^ או ”נידוי; חרם”.
