דברי הימים א׳‏ 13‏:1‏-14

  • העלאת הארון מקריית יערים ‏(‏1–14‏)‏

    • עוזה מומת ‏(‏9,‏ 10‏)‏

יג  דָּוִד נוֹעַץ בְּשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְעִם כָּל מַנְהִיג.‏+  וְדָוִד אָמַר לְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏אִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵיכֶם וְרָצוּי הוּא בְּעֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,‏ נִשְׁלַח לוֹמַר לְאַחֵינוּ הַנִּשְׁאָרִים בְּכָל אֲזוֹרֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וְגַם לַכֹּהֲנִים וְלַלְּוִיִּים בְּעָרֵיהֶם+ הַכּוֹלְלוֹת אַדְמוֹת מִרְעֶה,‏ לָבוֹא וּלְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ,‏  וְנַחְזִיר אֶת אֲרוֹן+ אֱלֹהֵינוּ”‏.‏ כִּי הֵם לֹא דָּאֲגוּ לוֹ בִּימֵי שָׁאוּל.‏+  כָּל הַקָּהָל הִסְכִּים לַעֲשׂוֹת כֵּן,‏ כִּי הַדָּבָר הָיָה יָשָׁר בְּעֵינֵי כָּל הָעָם.‏  עַל כֵּן דָּוִד הִקְהִיל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל,‏ מִנְּהַר* מִצְרַיִם וְעַד לְבוֹא חֲמָת,‏*+ לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים.‏+  וְדָוִד וְכָל יִשְׂרָאֵל עָלוּ אֶל בַּעֲלָה,‏+ אֶל קִרְיַת יְעָרִים,‏ הַשַּׁיֶּכֶת לִיהוּדָה,‏ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים,‏ יְהֹוָה,‏ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ מֵעַל* הַכְּרוּבִים,‏+ אֲשֶׁר שָׁם קוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ.‏  אַךְ הֵם הִנִּיחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עַל עֲגָלָה חֲדָשָׁה+ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ שֶׁל אֲבִינָדָב,‏ וְעֻזָּה וְאַחְיוֹ הוֹבִילוּ אֶת הָעֲגָלָה.‏+  דָּוִד וְכָל יִשְׂרָאֵל חָגְגוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּכָל עֻזָּם,‏ בְּשִׁירִים,‏ בִּנְבָלִים,‏ בִּכְלֵי מֵיתָר אֲחֵרִים,‏ בְּתֻפִּים,‏*+ בִּמְצִלְתַּיִם+ וּבַחֲצוֹצְרוֹת.‏+  אַךְ כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל גֹּרֶן כִּידֹן,‏ שָׁלַח עֻזָּה אֶת יָדוֹ וְאָחַז בָּאָרוֹן,‏ כִּי הַבָּקָר כִּמְעַט הִפִּילוֹ.‏ 10  אָז בָּעַר כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה נֶגֶד עֻזָּה,‏ וְהוּא הִכָּה אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁשָּׁלַח יָדוֹ אֶל הָאָרוֹן,‏+ וְהוּא מֵת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים.‏+ 11  אֲבָל דָּוִד כָּעַס* כִּי פָּרַץ זַעֲמוֹ שֶׁל יְהֹוָה בְּעֻזָּה;‏ וְהַמָּקוֹם הַהוּא נִקְרָא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏ 12  לָכֵן דָּוִד פָּחַד מֵהָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא וְאָמַר:‏ ”‏אֵיךְ אוּכַל לְהָבִיא אֵלַי אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים?‏”‏+ 13  דָּוִד לֹא הֵבִיא אֶת הָאָרוֹן אֵלָיו בְּעִיר דָּוִד,‏ אֶלָּא דָּאַג שֶׁיִּלָּקַח אֶל בֵּית עֹבֵד־אֱדֹם הַגִּתִּי.‏ 14  אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָיָה עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל עֹבֵד־אֱדֹם וְנִשְׁאַר בְּבֵיתוֹ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים,‏ וִיהֹוָה הוֹסִיף לְבָרֵךְ אֶת בֵּית עֹבֵד־אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.‏+

הערות שוליים

או ”‏משיחור”‏.‏
או ”‏עד פתח חמת”‏.‏
או אולי ”‏בין”‏.‏
כלומר,‏ תוף מרים.‏
או ”‏לדוד חרה”‏.‏